לדלג לתוכן

אם תרצו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏"דוח השתולים": הסרת פירוט, הבהרה
שורה 101: שורה 101:


==="דוח השתולים"===
==="דוח השתולים"===
בדצמבר [[2015]] פרסמה התנועה את "דוח השתולים" שבו מתוארת פעילות של 20 ארגונים ישראליים "הממומנים על ידי מדינות זרות נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל". הארגונים פעלו בין היתר בייצוג משפטי של [[מחבל]]ים ופרסום האשמות נגד צה"ל וחייליו, כגון שהם מבצעים [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]]. לפי הדוח העבירו ישויות מדיניות זרות לארגונים הישראליים האמורים כ-120 מיליון ש"ח מאז 2012, וקרן [[פלסטינים|פלסטינית]] העבירה להם כ-14 מיליון ש"ח משנת 2014. בנוסף, הארגונים קיבלו מאז 2008 כ-80 מיליון ש"ח מ[[הקרן החדשה לישראל]], שמספקת להם לדברי התנועה, מעטפת תדמיתית ותקציבית{{הערה|[ http://imti.org.il/wp-content/uploads/2015/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-2015.pdf דוח השתולים], באתר התנועה}}.
בדצמבר [[2015]] פרסמה התנועה את "דוח השתולים" שבו מתוארת פעילות של 20 ארגונים ישראליים "הממומנים על ידי מדינות זרות נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל". לפי הדוח העבירו ישויות מדיניות זרות לארגונים הישראליים האמורים כ-120 מיליון ש"ח מאז 2012, וקרן [[פלסטינים|פלסטינית]]{{הבהרה|איזו קרן?}} העבירה להם כ-14 מיליון ש"ח משנת 2014. בנוסף, הארגונים קיבלו מאז 2008 כ-80 מיליון ש"ח מ[[הקרן החדשה לישראל]], שמספקת להם לדברי התנועה, מעטפת תדמיתית ותקציבית{{הערה|[ http://imti.org.il/wp-content/uploads/2015/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-2015.pdf דוח השתולים], באתר התנועה}}.


בהמשך לדו"ח, פרסמה אם תרצו סרטון שבו הוצגו ארבעה פעילים, מעמותות "[[בצלם]]", "[[שוברים שתיקה]]", "[[המוקד להגנת הפרט]]" ו"[[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]]", כשברקע אומרת הקריינית: "בפעם הבאה שמחבל בא לדקור אותך, הוא יודע שיש מי שיגן עליו" ומוצגת הכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור - הם נלחמים בנו"{{הערה|שם=בנדט|1={{וואלה!|שבתי בנדט|סרטון של "אם תרצו" מציג: פעילי שמאל "שתולים" עוזרים למחבלים|2915784|15 בדצמבר 2015|}}}}. הסרטון עורר סערה וחה"כ קיש הסתייג ממנו{{הערה|שם=בנדט}}{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|"אם תרצו" פרסם סרטון המציג פעילי שמאל כמגיני מחבלים|1.2798963|15 בדצמבר 2015}}}}.
בהמשך לדו"ח, פרסמה אם תרצו סרטון שבו הוצגו ארבעה פעילים, מעמותות "[[בצלם]]", "[[שוברים שתיקה]]", "[[המוקד להגנת הפרט]]" ו"[[הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל]]", כשברקע אומרת הקריינית: "בפעם הבאה שמחבל בא לדקור אותך, הוא יודע שיש מי שיגן עליו" ומוצגת הכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור - הם נלחמים בנו"{{הערה|שם=בנדט|1={{וואלה!|שבתי בנדט|סרטון של "אם תרצו" מציג: פעילי שמאל "שתולים" עוזרים למחבלים|2915784|15 בדצמבר 2015|}}}}. הסרטון עורר סערה וחה"כ קיש הסתייג ממנו{{הערה|שם=בנדט}}{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|"אם תרצו" פרסם סרטון המציג פעילי שמאל כמגיני מחבלים|1.2798963|15 בדצמבר 2015}}}}.

גרסה מ־23:01, 15 בדצמבר 2015

תבנית:ארגון חברתי

לוגו "אם תרצו" הקודם

"אם תרצו" היא תנועה ישראלית שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, ומטרתה לפי פרסומיה לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל"[1].

עם פעולותיה הבולטות של התנועה נמנים פרסום דו"ח על הטיה אנטי-ציונית, לטענתה, באוניברסיטאות בישראל; ופרסום דו"ח שבו נאמר כי חלק ניכר מהדיווחים הביקורתיים בדו"ח גולדסטון כלפי ישראל מקורם בגופים הנתמכים על ידי "הקרן החדשה לישראל".

הקמת התנועה והנהגתה

התנועה הוקמה בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה ובינואר 2007 נרשמה כעמותה בשם "אם תרצו - ציונות להיות או לחדול". הקימו אותה רונן שובל, שהיה יושב ראש התנועה עד לסוף 2013, וארז תדמור, שהיה "ראש אגף מדיניות" עד סוף 2011. השניים הקימו את התנועה בעת שהיו סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שובל היה קודם לכן דובר "תא כתום"[2]. תדמור היה פעיל בתנועת הליכוד[3]. שניהם השתתפו ב"תוכנית למנהיגות צעירה" של המכון לאסטרטגיה ציונית[4].

לאחר פרישתו של שובל מונה מתן פלג למנכ"ל התנועה[5]. קודם לכן הקים פלג את תא "אם תרצו" בחיפה[6] ומנהל המשימות הארצי[7]. אלון שוורצר מונה לעמוד בראש אגף המדיניות של התנועה[8].

שמה של התנועה נגזר מדבריו המפורסמים של בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד": "אם תרצו - אין זו אגדה". היא מגדירה עצמה תנועת מרכז חוץ-פרלמנטרית[9] שמטרתה לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל" ו"לפעול להתחדשות השיח, ההגות והאידאולוגיה הציונית, להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים שבפניה"[1].

תפעול התנועה

פעילות התנועה מתמקדת בהסברה, בהעמקת התודעה הציונית ובמאבק במגמות פוסט-ציוניות גלויות וסמויות הקיימות, על פי התנועה, בשיח החברתי, הפוליטי, התרבותי והתקשורתי בישראל. פעילות זו מתבססת על הרעיון שהרצון הלאומי והאמונה בצדקת הרעיון הציוני הם הנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל, והיחלשותם היא סכנה לעתיד הרעיון הציוני.

חברים וסניפים

"אם תרצו" מפעילה 13 תאי סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל, מתוך תפיסה שעל ציבור זה להיות השדרה המרכזית של המהפכה הציונית שהתנועה מבקשת להוביל[1]. ב-2009 היו רשומים בתנועה כאלף משלמי דמי חבר, לצד כ-5,000 נוספים שנטלו חלק בפעילות התנועה שכללה ערבי עיון, הפגנות ופעילות חברתית[10]

ועידות העמותה

העמותה מקיימת ועידות שנתיות. הוועידה הראשונה התקיימה ב-2008 והנואם המרכזי בה היה משה יעלון. בוועידה השנייה (2010) נאם שר החינוך גדעון סער[11]. בוועידה השלישית (2011) נאם שר ההסברה יולי אדלשטיין[12]. בוועידה הרביעית נאמו השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו. בוועידות נטלו חלק פוליטיקאים נוספים, ובהם דני איילון[13], יוליה שמאלוב-ברקוביץ'[14], פאינה קירשנבאום, עתניאל שנלר, ציפי חוטובלי, איוב קרא וזאב אלקין[15], דני דיין. אנשי אקדמיה, ובהם חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן פרופ' אליאב שוחטמן, פרופ' משה שרון, ד"ר מרדכי קידר ואישי ציבור דוגמת צ'רלי ביטון, נחמיה רפל מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי.

פעילות בקרב מיעוטים

"אם תרצו" מקיימת פעילויות משותפות עם מגזרי מיעוטים אשר בניהם משרתים בצה"ל. בין השאר קיימה התנועה חלוקת בגדים וצעצועים לגני ילדים בדואים וערכה מפגשים וסיורים בכפרים הדרוזים[16].

פורום גיוס העדה הנוצרית הוקם באוגוסט 2012 על ידי אנשי קבע וכוחות הביטחון לטובת עידוד צעירי העדה הנוצרית דוברי הערבית להתגייס לצה"ל ולשירות לאומי ולהשתלב בחברה הישראלית. מחודש אוקטובר 2012 החלה תנועת "אם תרצו" לסייע וללוות[17] את הפורום בפגישות עם ח"כים, מתן במה לאנשי הפורום להרצאות באקדמיה ועוד. יחד עם הפורום כתבו אנשי "אם תרצו" נייר עמדה בנושא[18], שחולק לחברי הכנסת ונידון בוועדת הפנים של הכנסת[19] בדיון על אלימות והחרמת הכומר גבריאל נדאף שתומך בפורום[20].

אם תרצו קיימה הרצאות עם אנט חאסכייה, ערביה מוסלמית ציונית שילדיה שירתו בצה"ל ושפועלת לשוויון בנטל ולשילוב הערבים בחברה[21].

מימון

'אם תרצו' ממומנת באמצעות תרומות המגיעות מארגונים ואישים פרטיים בישראל ובעיקר מחוץ לארץ. בשנת 2007 היה היקף גיוס התרומות כ-250 אלף שקלים, והתורמת הבולטת ביותר הייתה "הקרן המרכזית לישראל", שתרמה 34 אלף דולר[22].

בשנת 2008 הייתה התורמת הגדולה "קרן ישראל סגל", שתרמה כ-190,000 ש"ח.

בשנת 2009 גייסה התנועה תרומות בסך של 456 אלף שקל, ש-375 אלף שקלים מתוכם באו, דרך הסוכנות היהודית[23], מהארגון הנוצרי-אמריקאי[24], "נוצרים מאוחדים למען ישראל" בראשות ג'ון הייגי, ארגון התורם כעשרה מיליון דולרים מדי שנה לארגונים בישראל. בסך הכל העביר ארגון זה ל"אם תרצו" סכום של 761 אלף ש"ח בשנים 2008–2009. באוגוסט 2010 הודיע הארגון על הפסקת התרומות וטען כי "הוליכו אותנו שולל לגבי הפעילות שלהם. האמנו להם כשהם סיפרו לנו שהמשימה שלהם היא חינוך יהודי גרידא... אנחנו לא מעוניינים להתערב בדיונים הפוליטיים הפנימיים בישראל"[25]. ב-2010 גדל היקף התרומות לסכום של כ-1.66 מיליון ש"ח.

בשנת 2011 התקבלה התרומה הגדולה ביותר לתנועה (312,500 שקלים) מהקרן המרכזית לישראל[26].

בשנת 2014 "הקרן המרכזית לישראל" תרמה ל"אם תרצו" 784,750 ש"ח מתוך 1,730,994 ש"ח שהתקבלו מתרומות סך הכל[27].

פעילות ציבורית

טענות להטיה אנטי ציונית באקדמיה

במאי 2008 פרסמה התנועה דו"ח, לפיו קיים פער משמעותי בין עמדות הציבור בישראל בנושאי לאומיות וציונות לבין השיח האינטלקטואלי המקודם במחלקות מדעי המדינה באוניברסיטאות בישראל. מחברי הדו"ח בחנו סילבוסים של קורסים במספר אוניברסיטאות, ולדבריהם, חוקרים הרואים את הלאומיות כהמצאה מודרנית, חוקרים התומכים בדגם של ישראל כמדינת כל אזרחיה וחוקרים שתפישתם אנטי-ציונית, זוכים לאזכורים רבים יותר באופן ניכר ברשימות הקריאה מחוקרים המייצגים דעות אחרות[28]. בדו"ח נאמר כי הוא נכתב בסיוע "מועצה אקדמית מלווה" של ד"ר אודי לבל וד"ר רן ברץ. ברץ אישר כי ליווה את הדו"ח, אך לבל ציין כי מעורבותו המייעצת הייתה זניחה[29]. העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי אנשי אקדמיה הפעילו לחצים על לבל להסיר את תמיכתו בדו"ח[30]. פרופ' ערן ויגודה-גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ערער על תקפותו המדעית של הדו"ח ותיאר את הכתוב בו כ"דברים חסרי שחר, שכל קשר ביניהם לבין העובדות מקרי בהחלט, שלא לומר מגמתי ומטעה"[31]. מנגד פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה אמר בעקבות הפרסומים נגד הדו"ח כי הוא עייף "מהצביעות הרבה... המגינה על השמאל הרדיקלי...בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, עוינת את ישראל היהודית-ציונית וחותרת ללא לאות להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה"...לא "אם תרצו" או ה"מכון לאסטרטגיה ציונית" פשעו, ההתעלמות ממוקד סרטני זה וגרורותיו בתוככי האקדמיה הוא הפשע..."[32]

פרופ' אברהם דיסקין, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית, הכיר גם הוא בבעיות המתודולוגיות באומרו כי "אכן יש בעיה להגיד על מישהו דיכוטומית שהוא ציוני או פוסט ציוני." בו בזמן הוא תמך בממצאיו באומרו ש"המגמה שהם מראים היא סופר מדויקת...אז אתה שואל אם הדו"ח של 'אם תרצו' נכון? האמת שהוא מתון"[33]. מנגד, פרופ' אורי הדר הגדיר את הדו"ח כ"חלק ממאמץ מקארתיסטי לפסול אנשים. המגמה זהה - להוציא מהשיח הישראלי אוסף מסוים של דעות. להופכן ללא לגיטימיות במובהק"[33].

במאי 2010 פנו אנשי "אם תרצו" לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, רבקה כרמי, בדרישה להפסיק את מה שהגדירו "הטיה אנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל". פנייה זאת נעשתה על בסיס בדיקה שביצעו אנשי הארגון שהראתה, לדבריהם, כי רוב סגל המחלקה מורכב ממרצים המעורבים בפעילות פוליטית של השמאל הקיצוני בישראל. אנשי התנועה איימו כי אם בקשתם לא תיענה, הם ינקטו בצעדי מחאה ויביאו את ממצאיהם לידיעת הסטודנטים ותורמי האוניברסיטה בחו"ל[34]. ראשי האוניברסיטה הגיבו ואמרו כי אינם נוהגים לבדוק את דעותיהם של אנשי הסגל וכי הדרישה "נודפת ריח חזק של מקרתיזם ועומדת בניגוד חריף לעקרונות הדמוקרטיים שעליהם מושתתת מדינת ישראל"[35]. ועד ראשי האוניברסיטאות פרסם תגובה בה נכתב כי "אף אוניברסיטה בישראל אינה צריכה להוכיח את אהבת המולדת של הסגל שלה לשום גוף, ובוודאי שלא לגוף פוליטי, שמנסה להציג מסמך מגמתי ומניפולטיבי כ'מחקר'"[36].

בנובמבר 2011 פרסמה התנועה "אם תרצו" דו"ח אודות הפוליטיזציה במחלקה האמורה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[37]. בעקבות דו"ח זה, ודו"ח דומה של המכון לאסטרטגיה ציונית, נערכו שני דיונים בועדת החינוך של הכנסת[38], ובעקבותיהם ערכה המועצה להשכלה גבוהה ארבעה דיונים ופרסמה גילוי דעת בנושא החופש האקדמי, שכלל קריאה לחופש אקדמי, שלילת פוליטיזציה מכל סוג באקדמיה, דרישה להביא ללימוד מגוון כל הדעות והמידע בנושאים הנלמדים, מניעת הדרה, אפליה או השתקה של סטודנטים או מרצים בשל דעותיהם הפוליטיות וגינוי קריאות חברי אקדמיה לחרם אקדמי על ישראל[39]. בנובמבר 2011 אישרה המל"ג דו"ח של ועדה בינלאומית שמינתה כדי לבדוק את איכות המחלקות למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטאות. לגבי המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון קבע הדו"ח בין היתר שבקורסים של המחלקה ניכרת הטיה פוליטית[40]. בהקשר זה המליצה הוועדה שהמרצים במחלקה יוודאו שדעותיהם האישיות יוצגו ככאלה, שיוצגו בפני הסטודנטים מגוון דעות ושהמחלקה תדאג שתוכנית הלימודים תיתפס כמאוזנת[41]. בהמשך הוחלט לסגור את המחלקה, אולם בעקבות ערעור הושעתה החלטה זו. בכלי התקשורת פורש הדבר כאישוש של טענות "אם תרצו"[42].

ביוני 2013 השיקה התנועה את תחרות המקרים המבישים באקדמיה לשנת תשע"ג[43].

במרץ 2015 הפריעו אנשי "אם תרצו" לשיעור של פרופ' עמירם גולדבלום באוניברסיטה העברית, במחאה על התבטאויות בפייסבוק שבהן תיאר את התנועה "התנועה הפשיסטית והמציירת פוסטרים בסגנון נאצי" והשווה את פעילותה לזו של נערי היטלר ושל הגסטאפו[44]. בעקבות כך השעתה האוניברסיטה את פעילות תא הסטודנטים של "אם תרצו" למשך חודש[45].

טענות ופעולות כנגד הקרן החדשה לישראל

בפברואר 2010 פרסמה התנועה דו"ח, לפיו ארגונים הנתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל, השפיעו באופן ניכר על דו"ח גולדסטון, שקבע שישראל ביצעה פשעי מלחמה במבצע עופרת יצוקה. לפי דו"ח התנועה חלק ניכר מהמובאות ואסמכתאות בדו"ח גולדסטון מקורן בפרסומי 16 גופים, המקבלים תמיכה כלכלית ואחרת מהקרן החדשה לישראל, ושפרסומים אלו היו הבסיס להאשמות בדבר פשעי מלחמה בדו"ח גולדסטון. התנועה פתחה במסע פרסום נגד הקרן[46]. הקמפיין כלל מודעות שבהן הוצגה נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, כשלה קרן במצחה, והפגנה מול ביתה בלבוש ערבי ושלטים שבהם נכתב "אוהבים את נעמי, שונאים את צה"ל". הוא זכה לסיקור נרחב בתקשורת, ובייחוד ב"מעריב" בו פרסם בן כספית כתבת שער, אחרי שהועברו אליו מראש באופן בלעדי ממצאים מהדו"ח.

עמותת קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל פרסמה תגובה לפיה כשל הדו"ח של "אם תרצו" בהתעלמו מכך שמסקנות דו"ח גולדסטון התבססו לא רק ואף לא בעיקר על דיווחי הארגונים הקשורים בקרן החדשה לישראל, והגדירה את דו"ח 'אם תרצו' "מגמתי מוטה ורצוף כשלים"[47]. הקרן החדשה לישראל הגיבה ואמרה כי הדו"ח עסק ב"ספירת הערות שוליים" והתעלם מטיבן, ושהארגונים שהדו"ח הזכיר לא עסקו ישירות בפעילות ברצועת עזה ובמבצע עופרת יצוקה, ושאמינות הדו"ח מוטלת בספק[48]. אם תרצו מסרה בתגובה, כי אם מסירים את הטענות הלא רלוונטיות, כביכול, עדיין נותר שיעור זהה של "הפניות למידע שלילי נגד צה"ל" מטעם ארגונים נתמכי הקרן החדשה לישראל בדו"ח גולדסטון[49].

בחודש אפריל 2010 פרסמה התנועה דו"ח על תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל ובכירי ממשל ישראלי. לפי הדו"ח, חלק מהארגונים הקשורים בקרן החדשה[50] מעורבים במערכה משפטית של "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם" (PCHR)[51] בבתי משפט בחו"ל להאשים אנשי צבא ובכירים ישראלים בפשעי מלחמה. המעורבות כוללת קריאה להעמדה לדין והוצאת צווי מעצר כנגד ישראלים על ידי בתי משפט בחו"ל, מעורבות בהליכי משפט אלו והעברת דוחות מידע וחומרי עזר לתביעה. עוד נאמר בדו"ח כי הקרן עומדת ב"שיתוף פעולה אסטרטגי וממושך" עם ארגון "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", העומד מאחורי רוב התביעות[52].

בחודש דצמבר 2012 פרסמה התנועה מכתב גלוי לנשיא הקרן החדשה לישראל-שתיל בריאן לורי. המכתב פורסם באנגלית ב-25 עיתונים יהודיים בארצות הברית על רקע מבצע "עמוד ענן" והאשמות של ארגונים הממומנים על ידי הקרן החדשה לישראל כלפי צה"ל ומדינת ישראל[53].

בסוף חודש אפריל 2013 פרסמה התנועה דו"ח תחת הכותרת: "פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית". הדו"ח סוקר את פעילותם של ארגונים הממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל" ומדינות זרות, שסיכלו ניסיונות לעודד את כלל אזרחי המדינה לשירות צבאי או אזרחי, פגעו ביוזמות להעניק זכויות לחיילי המילואים, סיכלו ניסיונות השתלבות של ערביי ישראל או סייעו לגורמים באוכלוסייה הערבית המבקשים להנציח את הבדלנות במגזר[54].

פעילות נגד הגדרת הנכבה

במאי 2011, התנועה הוציאה לאור את "נכבה - חרטא"[55], ספרון בן כ-70 עמודים, שנכתב על ידי ארז תדמור והעיתונאי אראל סג"ל[56]. בחמשת שערי הספרון נאמר כי עיקר האחריות לבעיית הפליטים מוטלת לפתחו של התוקפן - הערבים, שפעלו להנצחת מצב הפליטים בארצות ערב במקום לשקמם; כי רבים מיושבי הארץ הערבים נטשו את יישוביהם ולא גורשו, וכי מספר הפליטים קטן מהמספר המצוין בדרך כלל; כי רבים מהערבים שישבו בארץ בשנת 1948 היו מהגרים שזה מקרוב באו; כי יש להשוות בין גורלם של הפלסטינים בישראל לגורל היהודים שישבו במדינות ערב; וכי קיים קשר משמעותי בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין הנאצים, ובראשם פגישה של המופתי אמין אל חוסייני עם היטלר בשנת 1941[57].

במרץ 2013 פרסמה התנועה את ספרה "שקר הפליטים הפלסטינים". על פי הספר, "בעיית הפליטים" היא הונאה שמוביל האו"ם, אשר לוקח חלק בהנצחת הבעיה ככלי לחיסול מדינת ישראל. עוד נאמר בו שהגדרת הפליטים הפלסטינים שונה מהגדרה של כל פליט אחר באו"ם וכן מסופר בו על בעייתיות בהפעלה של אונר"א[58].

תמיכה בחיילי צה"ל

תמונה מהפגנה של "אם תרצו" לתמיכה בחיילי צה"ל ושוטרי מג"ב בנעלין, 2008

"אם תרצו" פעלה בדרכים אחדות לתמיכה בחיילי צה"ל:

  • בתחילת חודש מרץ 2010 נכנס חייל צה"ל למסעדת "אזאד" שבשכונת הדר בחיפה, המסעדה סירבה לשרת את החייל בטענה כי "אין המדים הולמים את אווירת המקום ואין הם משרתים לובשי מדים". בעקבות כך הפגינו פעילי "אם תרצו" מול המסעדה ואף הגישו ביחד עם חייל מילואים תביעה נגד המסעדה לבית משפט השלום בחיפה. ב-1 בפברואר 2011 נפסק שעל המסעדה לשלם 5,000 ש"ח לתובע, משום שבמעשיה הייתה אפליה חמורה נגד חייל צה"ל במקום ציבורי[59].
  • לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תש"ע, הפיצה התנועה בבתי כנסת אלפי עותקים של תפילת "יזכור", שבה נוספה הפסקה: "יזכור עם ישראל את אלו מתוכו, בשר מבשרו, אשר השתתפו בתביעות נגד קציניו וחייליו. את אלו אשר בשעת הקרב להגנת עם ישראל עמדו בהפגנות וקראו לחייליו פושעי מלחמה. יזכור את אלה אשר במחשכים חברו לגרועים שבאויבי ישראל כדי לפגוע בקדושים אשר מסרו את נפשם למען העם"[60].
  • התנועה קיימה הפגנה בתמיכה בחיילים החרדים ונגד מסע ההסתה כנגדם בתוך המגזר החרדי[61].

תמיכה בחיילי המילואים

התנועה מבצעת פעילות לתמיכה בחיילי המילואים[62][63], הן בסיוע פרטני[64] והן בקריאה להענקת העדפה מתקנת עבורם[65]. התנועה אירועי תמיכה בסטודנטים המשרתים במילואים בקמפוסים השונים. בין היתר התקיים ערב תמיכה במכללת אורט בראודה בכרמיאל בהשתתפות ח"כ איתן כבל, ראש העיר עדי אלדר והסטנדאפיסט רועי לוי. במכללת עמק יזרעאל יזמה התנועה יריד למען סטודנטים המשרתים במילואים בהשתתפות קצין מילואים ראשי. התנועה פועלת בדרכים נוספות למען חיילי המילואים[66].

  • במהלך השיחות להקמת הממשלה ה-33 פנתה אם תרצו ביחד עם פורום "צו-8" לצוותי המשא ומתן הקואליציוני במפלגות השונות בהצעה מפורטת לקדם את הנושא ולפעול להכרה במילואימניקים כזכאים להעדפה מתקנת[67]. בהסכם בין הבית היהודי לליכוד הוכנס סעיף המתייחס לזכויות המילואימניקים[68]
  • ביום ההוקרה למערך המילואים בל"ג בעומר תשע"ג פרסמה התנועה דו"ח העוסק בין השאר בהעדפה מתקנת למילואימניקים[69].
  • התנועה פנתה ליחידה להכוונת חיילים משוחררים והעבירה מכתב חתום על ידי 300 אנשי מילואים בדרישה לפתוח במועדון "בהצדעה" קטגוריה של ציוד משלים למילואים, שבה יוכלו מילואימניקים ליהנות מרכישת ציוד מוזל לקראת ביצוע ימי מילואים.

"דוח השתולים"

בדצמבר 2015 פרסמה התנועה את "דוח השתולים" שבו מתוארת פעילות של 20 ארגונים ישראליים "הממומנים על ידי מדינות זרות נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל". לפי הדוח העבירו ישויות מדיניות זרות לארגונים הישראליים האמורים כ-120 מיליון ש"ח מאז 2012, וקרן פלסטינית[דרושה הבהרה] העבירה להם כ-14 מיליון ש"ח משנת 2014. בנוסף, הארגונים קיבלו מאז 2008 כ-80 מיליון ש"ח מהקרן החדשה לישראל, שמספקת להם לדברי התנועה, מעטפת תדמיתית ותקציבית[70].

בהמשך לדו"ח, פרסמה אם תרצו סרטון שבו הוצגו ארבעה פעילים, מעמותות "בצלם", "שוברים שתיקה", "המוקד להגנת הפרט" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", כשברקע אומרת הקריינית: "בפעם הבאה שמחבל בא לדקור אותך, הוא יודע שיש מי שיגן עליו" ומוצגת הכתובית "כשאנחנו נלחמים בטרור - הם נלחמים בנו"[71]. הסרטון עורר סערה וחה"כ קיש הסתייג ממנו[71][72].

ביקורת על בג"ץ

בנובמבר 2014 פרסמה "אם תרצו" נייר עמדה שכותרתו "מדינה בשלטון הבג"ץ - כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית"[73]. לדברי התנועה, "נייר העמדה מתאר את הכלים שבג"ץ פיתח, בניגוד לדוקטרינות השיפוטיות המקובלות בעולם, כדי ליטול לעצמו סמכויות לא לו, וכן מתווה דרכים להחזרת ישראל לדמוקרטיה פרלמנטארית, כפי שהייתה לפני עידן '"האקטיביזם השיפוטי'"[74]. עמדתה זכתה לתמיכתו של פרופ' ישראל אומן[75]

פעילות ציבורית בנושאים נוספים

  • קריאה להתפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט
התנועה שיתפה פעולה עם התארגנויות של מילואימניקים ומשפחות שכולות, עם פורום ישובי קו העימות, עם אגודות סטודנטים, ועם תנועות אומ"ץ, התנועה לאיכות השלטון, "תפנית", "אמונה" ואחרות, במאבק המחאה הציבורי שקרא להתפטרות ראש הממשלה אהוד אולמרט, בעקבות מלחמת לבנון השנייה[76][77]. במסגרת פעילות זו ארגנה התנועה צעדת מחאה של פעילים מירושלים לתל אביב[78]. בתחקיר של תוכנית "המקור" בערוץ 10, נאמר כי בתקופה זו הייתה "אם תרצו" קשורה למי ששימש אז ראש לשכתו של בנימין נתניהו, נפתלי בנט, ולעוזי דיין, שהיו שניהם מעורבים בהעברת מסרים מנתניהו וכספים שנתרמו על ידי תומכי נתניהו, למימון המאבק[22].
  • אסון השריפה בכרמל
במהלך אסון השריפה בכרמל סייעו חברי "אם תרצו" בדרכים שונות: הקימו חמ"ל בטירת הכרמל, סייעו בפינוי משפחות, אספו ציוד לכוחות הכיבוי והביטחון, הפעילו ילדים שפונו מבתיהם וסייעו בשמירה מפני בוזזים בעין הוד[79].
  • המשט הציוני ביוון
אל מול משט לעזה, שביקש לצאת מיוון, ארגנה תנועת "אם תרצו" משט נגדי אותו כינתה "משט הסברה ציוני". המשט נערך ב-4-‏5 ביולי 2011 בנמל פיראוס, וכלל יאכטה שכורה ובה חמישה פעילי התנועה שהניפו כרזות הקוראות לשחרור גלעד שליט, שחרור עזה משלטון החמאס וקריאה לפעילי זכויות האדם לסייע לאזרחי סוריה ולוב[80][81].
  • מחאה כנגד מוחמד בכרי
בינואר 2012 מחתה תנועת "אם תרצו" על השתתפותו של השחקן מוחמד בכרי בהצגה "בית ברנרדה אלבה" על במת "צוותא" בתל אביב, עקב הסרט "ג'נין ג'נין" שביים, שיש בו משום לשון הרע על חיילי צה"ל. שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, נענתה לקריאה זו, וקראה לסילוקו של בכרי מההצגה[82]. תיאטרון "צוותא" דחה קריאות אלה.
  • הקשר שבין קרנות ומדינות ערביות לארגוני השמאל הקיצוני
בדצמבר 2010 פרסמה התנועה פרסמה דו"ח בדבר תמיכת קרנות ומדינות ערביות בארגונים הפועלים נגד מדיניות מדינת ישראל וצה"ל[83].
  • מוקד סיוע אזרחי
במהלך מבצע צוק איתן סייעה התנועה בשליחת חבילות סיוע לחיילים[84].
  • עמדות בבחירות הכלליות ובבחירות ללשכת עורכי הדין
בבחירות לכנסת העשרים בשנת 2015 יצאה התנועה נגד רשימת "המחנה הציוני"[85].
בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין באותה שנה פעלה התנועה לטובתו של דורון ברזילי בנימוק שהוא מקדם את הזהות היהודית של מדינת ישראל, מול אפרים נוה שהוצג בסרטון שהפיצה אם תרצו כנשען על תמיכת עורכי הדין הערבים[86].

חומרי הסברה ופעולות הסברה

להפצת עמדותיה משתמשת התנועה בכלים אחדים:

  • אם תרצו- מניפסט לציונות מתחדשת: ספרו של יו"ר התנועה, רונן שובל, שיצא לאור בשנת 2010[87]. הספר מציג את רעיונות התנועה והמחבר עומד בו על ההבדל בין תודעה ציונית שלילית לתודעה ציונית חיובית ומבקש להציע פתרון לפוסט-ציונות הימנית והשמאלית באמצעות פיתוח שיטה אידאולוגית אותה הוא מכנה "נאו-ציונות"[88].
  • בתי מדרש לציונות: הופעלו בקמפוסים בשיתוף גורמים נוספים[89][90][91].,,
  • התוכנית למחשבה ציונית: הועברה בקמפוס האוניברסיטה העברית בשנת תשע"ג על ידי מרצים מהאקדמיה בישראל, בצרפת ובארצות הברית במאמץ להכשרת "אליטה אינטלקטואלית ותרבותית בחברה הישראלית"[92].
  • המדריך למהפכן הציוני: ספרון שמניע לאקטיביזם ציוני. חולק באלפי עותקים לתלמידי תיכון ולסטודנטים[93].
  • הגדת יום העצמאות: נועדה להקנות לחג משמעות היסטורית, לאומית ורוחנית ולעורר שמחה, באמצעות יצירת מסגרת משפחתית או קהילתית – סדר יום העצמאות[94].
  • מדינת היהודים להאזנה: פרויקט להנגשת כתבים ציוניים[95].

הפולמוס סביב מאפייני התנועה

למרות הגדרת התנועה את עצמה כתנועת מרכז[9], בכתבות שפורסמו בניו יורק טיימס, ישראל היום, הארץ ועוד, תוארה 'אם תרצו' כתנועת ימין[96].

תנועת "אם תרצו" עצמה מחתה נגד הגדרתה כתנועת ימין באתר ויקיפדיה, ואף הודיעה כי המשך תיוגה כימנית יאלץ אותה לבחון הליכים משפטיים[97]. על פי הצהרתה, התנועה אינה מעורבת בפעילות מפלגתית[10]. בוועידותיה התארחו בעיקר פוליטיקאים ממפלגות הליכוד וישראל ביתנו.

בשנת 2011 נמנתה "אם תרצו" עם העמותות שהשתתפו במבצע "שני מיליון סיבות טובות", במסגרתו הבטיח "בנק לאומי" להעניק שני מיליון ש"ח לעמותות שיזכו ללייקים הרבים ביותר. בעקבות מחאה של פעילי שמאל על הכללת "אם תרצו" במבצע, אף על פי שהתקנון אסר על השתתפות עמותות פוליטיות, ביטל הבנק את המבצע[98].

תביעה של "אם תרצו" נגד הצגתה כתנועה פשיסטית

בעקבות הקמתה של קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)" דרשה תנועת "אם תרצו" את סגירת הקבוצה, ומשלא נענתה בחיוב הגישה בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון ש"ח נגד מייסדי הקבוצה, בטענה ששם הקבוצה מהווה לשון הרע[99]. בתצהיר שהגיש לבית המשפט כתב רונן שובל: "אנו נאלצים פעם אחר פעם להתמודד מול מתקפות אלימות וחסרות רסן של סטודנטים, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת ואליטה מוסתים. לא פעם סטודנטים באוניברסיטאות מצדיעים לעבר פעילינו במועל יד ואף יורקים לעברם."[100]

"אם תרצו" הוסיפה לתביעה שני פרסומים נוספים שנערכו בקבוצה, כך שהתביעה נסבה על שלושה פרסומים:

  1. שם הקבוצה: "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)".
  2. פרסום סרקסטי הרומז על דמיון בין צעדה שערכה התנועה לצעדות נאציות.
  3. פרסום המשווה קריקטורות שפרסמה התנועה נגד נעמי חזן לפרסומים ב"דר שטירמר", ולפיו שהקמפיין נגדה ונגד הקרן החדשה לישראל היה מורכב משקרים.

ב־2 בספטמבר 2013 נתן השופט רפאל יעקובי פסק דין חלקי בתביעה. הוא דחה את התביעה לגבי הפרסומים הראשון והשלישי, אך קיבל את התביעה לגבי הפרסום השני (כלפי הנתבע שפרסם אותו). בית המשפט קבע שהפרסום הראשון והפרסום השלישי חוסים תחת ההגנות של הבעת דעה וביקורת בתום לב, וכן תחת ההגנה של "אמת בפרסום". עם זאת, נקבע בפסק הדין שהפרסום השני אינו בתום לב והוא שקרי, ולכן אינו חוסה תחת ההגנות האלה[101].

שני הצדדים ערערו על פסק הדין בבית המשפט העליון. בהמלצת בית המשפט הגיעו שני הצדדים להסכמה כי "בית המשפט אינו הזירה המתאימה להתגוששות אידאולוגית-פוליטית". לאור זאת הסכימו שני הצדדים כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטל, ו"אם תרצו" תתרום 30 אלף ש"ח לאגודת "תנו לחיות לחיות". ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין ביולי 2015[102].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הערות שוליים רבות דורשות טיפול, לשם הצגתן בצורה תקנית.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ 1 2 3 אודות העמותה, באתר "אם תרצו"
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         הסטודנטים הכתומים כבשו את העיר הלבנה, באתר הארץ
    חשבון נפש שלא עוצר בכתום, באתר של הרב אורי עמוס שרקי, 21 בספטמבר 2007
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמרי מניב, מי אתה ארז תדמור?, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2010
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         אור קשתי, הקשר של הימין נגד האקדמיה "האנטי-ציונית", באתר הארץ
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אריק בנדר, 96 שנה למות אבשלום פיינברג צויינו באזכרתו, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2013
  6. ^ http://imti.org.il/docs/P188/?ThisPageID=809
  7. ^ עוזי ברוך, דנון: לעצור ההסתה של הח"כים הערבים, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2013
  8. ^ http://www.youtube.com/watch?v=MKAbXkqs580
  9. ^ 1 2 אודות תנועת אם תרצו באתר "אם תרצו" ודף פייסבוק של "אם תרצו"
  10. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         קובי בן-שמחון, תנועת "אם תרצו" כובשת את הקמפוסים בהבטחה למהפכה ציונית, באתר הארץ
  11. ^ נאום שר החינוך מר גדעון סער בוועידת אם תרצו השנתית, באתר "אם תרצו"
  12. ^ השר יולי אדלשטיין פתח השבוע את ועידת “אם תרצו” השנתית בירושלים, באתר של יולי אדלשטיין
  13. ^ סגן שר החוץ דני איילון בוועידת אם תרצו השנתית, בערוץ YouTube של "אם תרצו"
  14. ^ ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בוועידת אם תרצו
  15. ^ יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין בוועידת אם תרצו השנתית, בערוץ YouTube של "אם תרצו"
  16. ^ פעילי "אם תרצו" חילקו צעצועים לילדי הבדואים, באתר וואלה!, 18 באוקטובר 2010
  17. ^ סרט ביוטיוב
  18. ^ http://www.imti.org.il/Docs/מאמרים/?ThisPageID=1413
  19. ^ [1] בנענע10 (הקישור אינו פעיל, 12 באפריל 2015).
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         ישי פרידמן, הכומר שתומך בגיוס לצה"ל הפך לאויב העיר נצרת, באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2012.
  21. ^ [2]
  22. ^ 1 2 אבי עמית, מיהי תנועת "אם תרצו" שעומדת מאחורי מאבק הימין באוניברסיטאות, מתוך המקור, ערוץ 10 (24 דקות), נענע10, 9 בפברואר 2011
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         תומר אביטל, הסוכנות היהודית: נבדוק את התרומה ל"אם תרצו", באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2010
  24. ^ http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67329-00.html
  25. ^ אתר למנויים בלבד נטשה מוזגוביה, בעקבות הסערה, התורם המרכזי לתנועת "אם תרצו" הפסיק להזרים לה כספים, באתר הארץ, 24/08/10
  26. ^ דוחות כספיים, דצמבר 2011
  27. ^ אם תרצו- דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2014
  28. ^ דו"ח מדד הציונות 2008 של תנועת 'אם תרצו', אתר "אם תרצו"
  29. ^ ניר חסון ואור קשתי, האגדה של "אם תרצו" וד"ר אודי לבל, באתר הארץ, 5 ביוני 2010
  30. ^ קלמן ליבסקינד, חופש אקדמי עאלק, באתר nrg, ‏14 ביוני 2010
  31. ^ ערן ויגודה-גדות, אם תרצו לומר אמת, באתר הארץ, 13.6.2010; מכתב מאת פרופ' ערן ויגודה-גדות לכלל חברות/י הכנסת
  32. ^ ארנון סופר, כך חשפתי את חתרני השמאל, באתר הארץ, 30.8.2010
  33. ^ 1 2 חנן עמיאור, תחשבו כמונו תקבלו ציון, באתר ישראל היום, 28 במאי 2010
  34. ^ פנייה רשמית לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, אתר "אם תרצו"
  35. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אפרת זמר-ברונפמן, "אם תרצו" נגד אונ' בן גוריון: תתיישרו ימינה, באתר nrg‏, 17 באוגוסט 2010
  36. ^ אור קשתי, תנועת "אם תרצו" לאוניברסיטת בן-גוריון: פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח תורמים, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
  37. ^ הדו"ח
  38. ^ הדרת עמדות ציוניות באקדמיה
    האם קיימת הדרה של עמדות ציוניות באקדמיה
  39. ^ החופש האקדמי
  40. ^ דוח הוועדה, עמ' 6, 8, 10, באתר המל"ג
  41. ^ דוח הוועדה, עמ' 15, באתר המל"ג
  42. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         טלילה נשר, כך אימצה המועצה להשכלה גבוהה את מסקנות "אם תרצו", באתר הארץ
  43. ^ תחרות המקרים המבישים באקדמיה לשנת תשע"ג
  44. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רעות וילף, פרופ' באונ' העברית השווה בין 'אם תרצו' לנאצים, באתר nrg‏, 14 במרץ 2015
  45. ^ אתר למנויים בלבד ירדן סקופ, האוניברסיטה העברית השעתה את פעילות תא אם תרצו לחודש, באתר הארץ, 2 באפריל 2015
  46. ^ תבנית:בשבע
  47. ^ קשב, אם תרצו - זו אגדה, פברואר 2010
  48. ^ דו"ח: "אם תרצו, נמציא לכם עובדות" באתר הקרן החדשה לישראל.
  49. ^ ‏Exposing the New Israel Fund\\'s lies about the previous report Or: Amir Paz Fox teaches us a lesson in math, באתר "אם תרצו", 17 באפריל 2010 (באנגלית)
  50. ^ בדו"ח מאוזכרים בהדגשה מיוחדת קרן פורד ו"עדאלה".
  51. ^ The Palestinian Centre for Human Rights
  52. ^ חתרנים נמאסתם!, אתר "אם תרצו"
  53. ^ המכתב לבריאן לורי
  54. ^ דו"ח פעילות ארגונים חוץ ממשלתיים נגד חיילי צה"ל, נגד עיקרון השוויון בנטל ובעד בדלנות המיעוט הערבי בחברה הישראלית.
  55. ^ "נכבה - חרטא" באתר אם תרצו
  56. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר nrg‏, 13 במאי 2011
  57. ^ נכבה חרטא - הספרון שנלחם על האמת, אתר "אם תרצו"
  58. ^ שקר הפליטים הפלסטינים, אתר "אם תרצו", 20 במרץ 2013
  59. ^ ‏
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יונתן הללי, המסעדה שסירבה לשרת חייל – תשלם לו, באתר nrg‏, 2 בפברואר 2011
  60. ^ חיים לוינסון, תנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
  61. ^ בירושלים הפגינו לתמיכה בחרדים המתגייסים לצה"ל.
  62. ^ להסדיר מהר את המענק ללוחמי המילואים.
  63. ^ העולם הבוקר: לוחמים נגד מנהלי מאהל הפראיירים.
  64. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         איתמר פליישמן, התמורה למילואים: ביטול ההנחה בארנונה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 בספטמבר 2011
  65. ^ סדר יום מועדף למילואימניקים.
  66. ^ ‏הכתבה, באתר nrg‏
  67. ^ רשת ב' - אם תרצו: להסדיר את מעמד חיילי המילואים
  68. ^ לראשונה: נושא זכויות המילואימניקים בהסכם קואליציוני.
  69. ^ [3]
  70. ^ [ http://imti.org.il/wp-content/uploads/2015/12/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-2015.pdf דוח השתולים], באתר התנועה
  71. ^ 1 2 שבתי בנדט‏, סרטון של "אם תרצו" מציג: פעילי שמאל "שתולים" עוזרים למחבלים, באתר וואלה‏, 15 בדצמבר 2015
  72. ^ אתר למנויים בלבד שרון פולבר, "אם תרצו" פרסם סרטון המציג פעילי שמאל כמגיני מחבלים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2015
  73. ^ מדינה בשלטון הבג"ץ - כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית, באתר "אם תרצו"
  74. ^ מדינה בשלטון הבג"ץ:כתב אישום: בג"ץ נגד הדמוקרטיה הישראלית, באתר "אם תרצו"
  75. ^ ידידיה בן אור, "בג"ץ - הבעיה החמורה ביותר של המדינה", באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2014.
  76. ^ מי אנחנו?, באתר "נמאסתם. קום"
  77. ^ תבנית:בשבע
  78. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         כתבי ynet, לקראת העצרת בת"א: צעדות מחאה מכל הארץ, באתר ynet, 1 במאי 2007
  79. ^ מתן פלג, מבעד למסך העשן הסמיך: עם ישראל היפה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בדצמבר 2010
  80. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         אביאל מגנזי, כתבה, באתר ynet, 4 ביולי 2011
  81. ^ שוטי שוטי ספינתי - סיכום המשט הציוני ביוון
  82. ^ עידו בלאס, לבנת קוראת לבטל את השתתפותו של מוחמד בכרי בהצגה בצוותא, באתר הארץ, 30 בינואר 2012
  83. ^ http://www.imti.org.il/Docs/P175/?ThisPageID=1336
  84. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, תרומה ממלכתית: יאיר נתניהו למען החיילים, וואלה!, 2014
  85. ^ בחרת בוז'י? קיבלת טיבי!, סרטון באתר יוטיוב
  86. ^ גור מגידו, צפו: כך מתערב ארגון ימני קיצוני בבחירות ללשכת עוה"ד, אתר גלובס, 15 ביוני 2015
  87. ^ http://www.rubinmass.co.il/?page=itempage&bookPage=137065
  88. ^ הרצל אומר: עם יו"ר אם תרצו רונן שובל, בבלוג של צור ארליך, 25 ביוני 2010
  89. ^ http://www.imti.org.il/Docs/P175/?ThisPageID=896
  90. ^ http://imti.org.il/docs/P188/?ThisPageID=893
  91. ^ http://enprat.wordpress.com/2010/11/24/%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/
  92. ^ http://www.imti.org.il/Docs/P175/?ThisPageID=1350
  93. ^ http://www.imti.org.il/Docs/מאמרים/?ThisPageID=1317
  94. ^ http://www.imti.org.il/Docs/מאמרים/?ThisPageID=1382
  95. ^ http://www.imti.org.il/Docs/מאמרים/?ThisPageID=1306
  96. ^ למשל בכתבות הבאות:

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         "אם לא תפטרו מרצים שמאלנים, נבריח תורמים", באתר ynet

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         נעמי חזן על הקמפיין נגד האקדמיה: סכנה לישראל, באתר ynet

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עמיחי אתאלי, הקמפיין החדש של אם תרצו: "נכבה חרטא", באתר nrg‏, 13 במאי 2011

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         עידית ליבנה, זמן ירושלים, האונ' העברית: פעילי תנועות הימין הושוו לנאצים, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009

    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יובל גורן, מצעד למען זכויות אדם: "נלחמים נגד הגזענות", באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2010

    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         חיים לוינסון, תנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש, באתר הארץ
  97. ^ אסף שטול-טראורינג, אם תרצו - לא בוויקיפדיה , באתר הארץ, 14 במאי 2010
  98. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מירב קריסטל, לאומי מבטל את "שני מיליון סיבות טובות", באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  99. ^ אורן פרסיקו, מיהו פשיסט, באתר "העין השביעית", 19 בפברואר 2012
  100. ^ אורן פרסיקו, קהלים חשובים וקבוצות ייחוס באתר "העין השביעית", 19 בפברואר 2012
  101. ^ ת"א (י-ם) 42868-05-10 אם תרצו - ציונות או לחדול נגד רועי ילין ואחרים, פסק הדין
  102. ^ ע"א 2266/14 בבית המשפט העליון, ניתן ב-15 ביולי 2015
    אתר למנויים בלבד ניר חסון, העליון ביקר את תביעת הדיבה של "אם תרצו": "בית המשפט אינו הזירה להתגוששות פוליטית", באתר הארץ, 15 ביולי 2015
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אם_תרצו&oldid=17870021"