אשט (עיתון)

אשט
Az Est

עורך ראשי	אנדור מיקלוש
תאריכי הופעה	1914–1939 (כ־25 שנים)
שפה	הונגרית
מדינה	הונגריה

העיתון היומי (ה)אשט שפירושו בהונגרית "הערב" (Az Est) הוקם בשנת 1910 על ידי אנדור מיקלוש ההונגרי-יהודי בבודפשט. בהמשך הוא קנה שני עיתונים נוספים, ועם הקמתה של חברת Az Est Lapok (עיתוני האשט) יצר משפחת עיתונים יומיים מודרנית.

(ה)אשט

פוסטר פרסומת לעיתון של הצייר, גרפיקאי ומעצב פוסטרים ההונגרי-יהודי מיקלוש ואדאס.

העיתון היה אחד המייזמים הגדולים ביותר של העיתונות ההונגרית באותה תקופה. הבעלים והעורך הראשי שלו, אנדור מיקלוש, עבד קודם כעורך הדסק הכלכלי של ה"פשטי נפלו" (Pesti Napló), כלומר "היומן של פשט", אך פוטר בשנת 1910 על ידי בעל העיתון, יוז'ף שוראני. לאחר מכן השיק עיתון משלו, ויצר את העיתון המצליח ביותר של 20-25 השנים הבאות. העיתון הופיע בצהריים או בשעות אחר הצהריים המוקדמות וכבר הגיע באותו היום היה לעיירות השדה ברחבי המדינה.

האשט היה צהובון אמיתי. הוא לא הוצא למכירה רחבה רק ברחובות, שדרות (boulvard), אלא בעיקר נמנע מקשר עם תבניות עיתון ישנות, ויצר סגנון חדש שהתאזרח בהצלחה. העיתון שלו הביא לעיתונות יומית שלל חידושים בכל הקשור לרעיונות, תוכן ודפוס. קולו היה נועז, הוא היה פרוגרסיבי, אך לא היה תלוי במפלגות פוליטיות. הוא הצליח לענות לצרכי קהל הקוראים הרחב וגם לעצב אותו בעצמו. מאמרי המערכת הקצרים והחד- טוריים של האשט השפיעו על השקפותיהם של המוני הקוראים.

אחת החוזקות העיקריות של העיתון היה שירות החדשות האמין שלו. הוא העסיק רשת רחבה של כתבים, עיתונאים מוכשרים וכתבים דוחפים (פושרים). אחד מכתבי העיתון בשנים הראשונות, לאסלו פנייש, בלט בדיווחיו על שימוש לרעה בכוח או בסמכות (או החשודות לכך). אנדור אדוריאן (לקנבכר), פאל קרי, ארפאד פאסטור (פיקלר) שלושתם יהודים סיקרו את מדיניות החוץ ונושאים מחוץ להונגריה. בנוסף לענייני אקטואליה, גילויים סנסציוניים, מקרי פשע, חדשות כלכליות ושוק המניות, גם כתבותיהם של פרנץ מולנר (נוימן), שאנדור ברודי, זולטאן אמברוש, פרנץ הרצג, ינה הלטאי (הרצל), וז'יגמונד מוריץ העשירו את העיתון. אנדור מיקלוש הקיף את עצמו באנשי מקצוע מצוינים. לאיוש מיקש היה העורך הספרותי, ובראש ההוצאה לאור עמד ארנולד שבשטין (עד 1930), שהיה לו חלק בהצלחת העיתון. את הכותרת והטיפוגרפיה של המגזין צייר אלק פאלוש (פרידמן), מעצב, מעצב תפאורות; הגרפיקה והכרזות עוצבו על ידי אמנים צעירים, כמו ליפוט הרמן, לאסלו קראה, טיבור פוליה.

האשט התגלה כעסק מצליח מאוד, והעיתון המשיך לצמוח ומספר העותקים המודפסים גדל בהתמדה. במהלך מלחמת העולם הראשונה רוב הציטוטים בעיתונות מחוץ להונגריה היו מהכתבות באשט. העיתון הגיע ליותר מחצי מיליון עותקים במהלך המלחמה. בעת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא נאסר יחד עם כל העיתונים אזרחיים (הבורגניים) אחרים ואז התחדש לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית. באותה תקופה נפתח נגדו קמפיין ימני קיצוני, מכיוון שהעיתון נחשב לאחד מכיני המהפכה בשנת 1919. המערכת וחבר העורכים נקטו במדיניות מתונה וניסו להסתגל בצורה חלקה לזמנים המשתנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אשט בוויקישיתוף