אנדרטה לשואה ולתקומה – הבדלי גרסאות

**אנדרטה לשואה ולתקומה**
מידע כללי
פַּסל	יגאל תומרקין
תאריך יצירה	1975
טכניקה וחומרים	פלדת קורטן, זכוכית (הוסרה) ובטון
ממדים בס"מ
רוחב	2,100 ס״מ
גובה	900 ס״מ
נתונים על היצירה
מיקום	כיכר רבין, תל אביב-יפו
קואורדינטות	32°04′49″N 34°46′50″E / 32.080186°N 34.780677°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) אנדרטה לשואה ולתקומה אנדרטה לשואה ולתקומה אנדרטה לשואה ולתקומה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:25, 1 באוקטובר 2023

ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין שבתל אביב, ואשר נחנכה בשנת 1975. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון הראשוני להקמת אנדרטה בכיכר המרכזית של העיר, שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל", קיבלה מועצת העיר תל אביב-יפו בישיבה שנערכה לקראת יום העצמאות תשי"א. אנדרטה זו, שלא נבנתה לבסוף, נועדה לציין את חיילי העיר אשר נפלו במלחמת העצמאות. בנוסף, אושרה גם הקמתן של שתי אנדרטאות נוספות, שבנייתן הושלמה, בגן הכובשים ובגן העצמאות.^[1]

בשנת 1965 הוכנה לכיכר תוכנית בינוי מקיפה על ידי האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר, שזכו במכרז באותה שנה. במסגרתה התוכנית נקבע כי תוקם בכיכר אנדרטה לשואה ולתקומה. בשנת 1972 הקימה העירייה ועדת שיפוט לבחירת אנדרטה מבין יצירותיהם של עשרה אמנים ישראלים שאליהם פנתה. הוועדה כללה אנשי מקצוע כגון האדריכלים אריה שרון, יסקי, מנהל "בצלאל" באותה עת דן הופנר וד"ר חיים גמזו, מנהל מוזיאון תל אביב. על נציגי הציבור נמנו מרדכי נמיר, יהושע רבינוביץ, חיים לבנון, אבא קובנר, יצחק ארד, מנהל יד ושם, מנחם סבידור ופסח בורשטיין, יו"ר ארגוני הלוחמים בנאצים. לאחר מחלוקת פנימית, בחרה הוועדה בהצעתו של תומרקין לתכנון אנדרטה לציון השואה.

תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות אבן גבירול ופרישמן מבנה של פירמידה הפוכה העשויה מתכת, בטון וזכוכית. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת משולש הצבוע בצבע צהוב המזכיר טלאי צהוב. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת מגן דוד. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".^[2] השימוש בצורת הפירמידה חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין אידאולוגיה לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בניית הפירמידות הגדולות לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?"^[3]

השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגרלי^[4] - "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".^[3]

יצירתו של תומרקין עוררה התנגדות רבה בשל סגנונה המופשט והמודרניסטי. הוגשו אף עתירות לבג"ץ נגד הקמתה. גם לאחר בנייתה לא פסקו המחאות. בכרזת מחאה שהודפסה לאחר הצבתה נכתב כי האנדרטה היא "לעג מר לאיומה בזוועות שפקדו את העם היהודי" וקראה להעתיק את "הגוף הזר" מן הכיכר.^[5]

בשנת 1979, במלאת 70 שנה לעיר תל אביב, הופיעה האנדרטה על גבי מדליה.^[6] בשנת 2010 שופצה האנדרטה ולוחות הפלסטיק, שהחליפו את לוחות הזכוכית המקוריים, הוסרו. בנוסף, הוקמה לצידה בריכת נוי.

**כיכר רבין וסביבתה**
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנדרטה לשואה ולתקומה בוויקישיתוף

על האנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר רבין באתר עיריית תל אביב-יפו
צבי אלחייני, מי בכלל חושב על השואה באנדרטת השואה בכיכר רבין, והאם זהו הישג, באתר Xnet‏, 4 במאי 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ עזריהו, מעוז, בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב, קתדרה 68, יוני 1993.
^ תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).
^ ¹ ² במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין, באתר "בין השמשות"
^ תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)
^ ראו: תמיר, יוסף, "גוף זר ב"כיכר מלכי ישראל", בת"א", בתוך: תומרקין, יגאל, I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).
^ Israel Tel Aviv Gold Medal Holocaust Monument Yigal Tumarkin | Ebay

[1] עזריהו, מעוז, בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב, קתדרה 68, יוני 1993.

[2] תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).

[שמש-3] ¹ ² במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין, באתר "בין השמשות"

[4] תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)

[5] ראו: תמיר, יוסף, "גוף זר ב"כיכר מלכי ישראל", בת"א", בתוך: תומרקין, יגאל, I תומרקין, הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).

[6] Israel Tel Aviv Gold Medal Holocaust Monument Yigal Tumarkin | Ebay

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{יצירת אמנות
-{{אנדרטה
+| סוג היצירה = פסל
-|שם=אנדרטה לשואה ולתקומה
+| שם =
-|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 32072 Holocaust and Resurrection.JPG|300px]]
+| שם בשפת המקור =
-|כיתוב=
+| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 32072 Holocaust and Resurrection.JPG|300px]]
-|לזכר=
+| כיתוב =
-|מיקום=[[כיכר רבין]], ב[[תל אביב-יפו]]
+| אמן = [[יגאל תומרקין]]
-|קואורדינטות=
+| תאריך יצירה = [[1975]]
-|נגישות=לכל
+| טכניקה וחומרים = פלדת קורטן, זכוכית (הוסרה) ובטון
-|שנת חניכה=[[1975]]
+| צבעים =
-|גוף מתחזק=
+| מפעל מייצר =
-|מפה={{מפת מיקום מוויקינתונים|ישראל}}
+| מספר יצירה =
-|יוצר=[[יגאל תומרקין]]}}
+| מוזיאון =
-[[קובץ:Tomarkin1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האנדרטה לפני שיפוצה]]
+| עיר = {{דגל|ישראל}} [[כיכר רבין]], [[תל אביב-יפו]]
-[[קובץ:Rabin Square 05.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האנדרטה לאחר ששופצה והורדו ממנה לוחות הפרספקס]]
+| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=monument}}}}
+}}
+[[קובץ:Tomarkin1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האנדרטה לפני שיפוצה (2006)]]
 [[קובץ:Monument to the Holocaust001.JPG|שמאל|ממוזער|300px|אלמנט פיסולי במרכז הפסל]]
-ה"'''אנדרטה לשואה ולתקומה'''" היא [[אנדרטה]] מאת ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] ה[[ישראל]]י [[יגאל תומרקין]], המוצבת ב[[כיכר רבין]] ב[[תל אביב-יפו]], ואשר נחנכה בשנת [[1975]]. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון [[יום השואה]] בעיר.
+ה"'''אנדרטה לשואה ולתקומה'''" היא [[אנדרטה]] מאת ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] ה[[ישראלים|ישראלי]] [[יגאל תומרקין]], המוצבת ב[[כיכר רבין]] שב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], ואשר נחנכה בשנת [[1975]]. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון [[יום השואה]] בעיר.
 == היסטוריה ==
-את הרעיון הראשוני להקמת אנדרטה בכיכר המרכזית של העיר, שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל", קיבלה [[מועצת העיר תל אביב-יפו]] בישיבה שנערכה לקראת [[יום העצמאות]] [[תשי"א]]. אנדרטה זו, שלא נבנתה לבסוף, נועדה לציין את חיילי העיר אשר נפלו ב[[מלחמת העצמאות]]. בנוסף, אושרה גם הקמתן של שתי אנדרטאות נוספות, שבנייתן הושלמה, ב[[גן הכובשים]] וב[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]].‏{{הערה|1=‏עזריהו, מעוז, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.7.pdf בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 68, יוני 1993. ‏}}
+את הרעיון הראשוני להקמת אנדרטה בכיכר המרכזית של העיר, שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל", קיבלה [[מועצת העיר תל אביב-יפו]] בישיבה שנערכה לקראת [[יום העצמאות]] [[תשי"א]]. אנדרטה זו, שלא נבנתה לבסוף, נועדה לציין את חיילי העיר אשר נפלו ב[[מלחמת העצמאות]]. בנוסף, אושרה גם הקמתן של שתי אנדרטאות נוספות, שבנייתן הושלמה, ב[[גן הכובשים]] וב[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]].{{הערה|1=עזריהו, מעוז, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_68.7.pdf בין שתי ערים: הנצחת מלחמת העצמאות בחיפה ובתל אביב], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 68, יוני 1993. }}
-בשנת [[1965]] הוכנה לכיכר תוכנית בינוי מקיפה על ידי האדריכלים [[אברהם יסקי]] ו[[שמעון פובזנר]], שבמסגרתה נקבע כי תוקם בכיכר אנדרטה לשואה ולתקומה. בשנת [[1972]] כונסה ועדה, שבין חבריה היו [[אריה שרון]], יסקי ומנהל "[[בצלאל]]" באותה עת [[דן הופנר]], שבחרה, לאחר מחלוקת פנימית, בהצעתו של תומרקין לתכנון אנדרטה לציון [[השואה]].
+בשנת [[1965]] הוכנה לכיכר תוכנית בינוי מקיפה על ידי האדריכלים [[אברהם יסקי]] ו[[שמעון פובזנר]], שזכו במכרז באותה שנה. במסגרתה התוכנית נקבע כי תוקם בכיכר אנדרטה לשואה ולתקומה.
+בשנת [[1972]] הקימה העירייה ועדת שיפוט לבחירת אנדרטה מבין יצירותיהם של עשרה אמנים ישראלים שאליהם פנתה.  הוועדה כללה אנשי מקצוע כגון האדריכלים [[אריה שרון]], יסקי, מנהל "[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]" באותה עת [[דן הופנר]] וד"ר [[חיים גמזו]], מנהל מוזיאון תל אביב.
+על נציגי הציבור נמנו [[מרדכי נמיר]], [[יהושע רבינוביץ]], [[חיים לבנון]], [[אבא קובנר]], [[יצחק ארד]], מנהל יד ושם, [[מנחם סבידור]] ו[[פסח בורשטיין (איש ציבור)|פסח בורשטיין]], יו"ר ארגוני הלוחמים בנאצים.
+לאחר מחלוקת פנימית, בחרה הוועדה בהצעתו של תומרקין לתכנון אנדרטה לציון [[השואה]].
-תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב פרישמן|פרישמן]] מבנה של [[פירמידה הפוכה (אדריכלות)|פירמידה הפוכה]] העשויה [[מתכת]], [[בטון]] ו[[זכוכית]]. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת [[משולש]] הצבוע בצבע [[צהוב]] המזכיר [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]]. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת [[מגן דוד]]. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".{{הערה|1=[[יגאל תומרקין|תומרקין, יגאל]], "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''תומרקין''', [[הוצאת מסדה]], 1981 (ללא מספרי עמודים).‏}} השימוש בצורת ה[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]] חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין [[אידאולוגיה]] לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בניית [[הפירמידות במצרים|הפירמידות הגדולות]] לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?"{{הערה|שם=שמש|1=[http://www.beinhashmashot.co.il/content2.php?actions=show&id=4894&r_id=4832 במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין], באתר "בין השמשות"}}
+תומרקין הציב בקצה הכיכר, קרוב לפינת הרחובות [[רחוב אבן גבירול|אבן גבירול]] ו[[רחוב פרישמן|פרישמן]] מבנה של [[פירמידה הפוכה (אדריכלות)|פירמידה הפוכה]] העשויה [[מתכת]], [[בטון]] ו[[זכוכית]]. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת [[משולש]] הצבוע בצבע [[צהוב]] המזכיר [[הטלאי הצהוב|טלאי צהוב]]. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת [[מגן דוד]]. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".{{הערה|1=[[יגאל תומרקין|תומרקין, יגאל]], "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''תומרקין''', [[הוצאת מסדה]], 1981 (ללא מספרי עמודים).}} השימוש בצורת ה[[פירמידה (גאומטריה)|פירמידה]] חוזר בעבודות נוספות של האמן. בראיון מאוחר עמו העיד תומרקין כי הפירמידה נתפשת גם כעדות לפער שבין [[אידאולוגיה]] לבין תוצאותיה המשעבדות - "מה למדנו מאז בניית [[הפירמידות במצרים|הפירמידות הגדולות]] לפני 4,200 שנה? [...] האם עבודת כפייה ומוות משחררים?"{{הערה|שם=שמש|1=[http://www.beinhashmashot.co.il/content2.php?actions=show&id=4894&r_id=4832 במרחבי הזמן עם האמן יגאל תומרקין], באתר "בין השמשות"}}
-השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגרלי{{הערה|1=תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''I תומרקין''', הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)‏}} - "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".{{הערה|שם=שמש}}
+השימוש בזכוכית נועד לשקף את מהלך החיים בכיכר ולשלב את האנדרטה בהם כחלק אינטגרלי{{הערה|1=תומרקין, יגאל, "האנדרטה לשואה ולתקומה", בתוך: '''I תומרקין''', הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים)}} - "האנדרטה היא צורה המדגישה את הזמן, צורה של זמן המתפקדת כפירמידה הפוכה, צורה של זמן המדגישה את המענה לתקומה".{{הערה|שם=שמש}}
-יצירתו של תומרקין עוררה התנגדות רבה בשל סגנונה ה[[אמנות מופשטת|מופשט]] והמודרניסטי. הוגשו אף עתירות ל[[בג"ץ]] נגד הקמתה. גם לאחר בנייתה לא פסקו המחאות. בכרזת מחאה שהודפסה לאחר הצבתה נכתב כי האנדרטה היא "לעג מר לאיומה בזוועות שפקדו את העם היהודי" וקראה להעתיק את "הגוף הזר" מן הכיכר.‏‏{{הערה|1=‏ראו: תמיר, יוסף, "גוף זר ב"כיכר מלכי ישראל", בת"א", בתוך: תומרקין, יגאל, '''I תומרקין''', הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).‏}}
+יצירתו של תומרקין עוררה התנגדות רבה בשל סגנונה ה[[אמנות מופשטת|מופשט]] והמודרניסטי. הוגשו אף עתירות ל[[בג"ץ]] נגד הקמתה. גם לאחר בנייתה לא פסקו המחאות. בכרזת מחאה שהודפסה לאחר הצבתה נכתב כי האנדרטה היא "לעג מר לאיומה בזוועות שפקדו את העם היהודי" וקראה להעתיק את "הגוף הזר" מן הכיכר.{{הערה|1=ראו: תמיר, יוסף, "גוף זר ב"כיכר מלכי ישראל", בת"א", בתוך: תומרקין, יגאל, '''I תומרקין''', הוצאת מסדה, 1981 (ללא מספרי עמודים).}}
 בשנת [[1979]], במלאת 70 שנה לעיר תל אביב, הופיעה האנדרטה על גבי [[מדליה]].{{הערה|1=[http://www.ebay.com.sg/itm/ISRAEL-TEL-AVIV-GOLD-MEDAL-HOLOCAUST-MONUMENT-YIGAL-TUMARKIN-/300625312558#ht_694wt_1139 Israel Tel Aviv Gold Medal Holocaust Monument Yigal Tumarkin {{!}} Ebay]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
@@ שורה 35: / שורה 41: @@
 {{ויקישיתוף בשורה|Category:Monument to the Holocaust, Tel Aviv}}
 * [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/0AD946B5-25FA-433B-9D15-72DBACA65AD1,frameless.htm?NRMODE=Published על האנדרטה לשואה ולתקומה בכיכר רבין] באתר [[עיריית תל אביב-יפו]]
-*צבי אלחייני: [http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4799031,00.html מי בכלל חושב על השואה באנדרטת השואה בכיכר רבין, והאם זהו הישג], באתר [[xnet]], {{כ}}4 במאי 2016
+* {{xnet|צבי אלחייני|מי בכלל חושב על השואה באנדרטת השואה בכיכר רבין, והאם זהו הישג|4799031|4 במאי 2016}}
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:יגאל תומרקין]]
+{{יגאל תומרקין}}
-[[קטגוריה:פסלים (יצירות)]]
+[[קטגוריה:יגאל תומרקין: אנדרטאות|שואה ולתקומה]]
-[[קטגוריה:פיסול ישראלי]]
+[[קטגוריה:ישראל: אנדרטאות להנצחת השואה|שואה ולתקומה]]
-[[קטגוריה:ישראל: אנדרטאות להנצחת השואה]]
+[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אנדרטאות|שואה ולתקומה]]
-[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אנדרטאות]]
-[[קטגוריה:תל אביב-יפו: פסלים]]
 [[קטגוריה:רחוב אבן גבירול]]
 [[קטגוריה:הצפון הישן]]
+[[קטגוריה:מבני פירמידה הפוכה]]
+[[קטגוריה:כיכר רבין]]

יגאל תומרקין
פיסול	שעון בארוקי (1957) • דיוקן האמן כלוחם צעיר (1965) • דיוקן האמן כפילוקטטס צעיר (1966) • אנדרטת השלום (1966) הכניסיני תחת כנפך (1966) • הוא הלך בשדות (1967) • סדרת האסטרונאוטים • מצפור ערד (1968) • קצבים (1969-1968) • עידן המדע (1969) • מלנכוליה (פסל) (1972) • גן שעוני השמש (1972) • התרחשויות (1972) • קיר רפלקטיבי (1978-1975) • השיר על האדמה (1978) • מחווה לרוברט קאפה (1985) • שבת של מכשפות (1988) • ?Macht Arbeit Frei ‏(1992) • שבעת עמודי החכמה שלי (1992)
ציור והדפס	פאניקה אודות מכנסיים (1961) • דיוקן עצמי 1975 (1975) • פייטה, פייר פאולו פאזוליני (1979) • קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט (1979) • מחווה לקולנוע (1979) • שר היער - מחווה למישל טרונייה (1986-1985) • סוס העץ מיכאל (1987)
אנדרטאות	ביג צ'יף (1968) • אנדרטת הבקעה (1972) • אנדרטה לנופלים (אשקלון) (1972) • אנדרטה לשואה ולתקומה (1975) • אנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת (1994)