דוד לאו – הבדלי גרסאות

**הרב דוד ברוך לאו**
	הרב דוד לאו בלשכתו, 2020
לידה	13 בינואר 1966 (בן 58); כ"א בטבת ה'תשכ"ו; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת היישוב החדש ; ישיבת בית מתתיהו ; ישיבת פוניבז'
מקום מגורים	מודיעין‏־מכבים־רעות
השתייכות	יהדות אורתודוקסית, חרדים לאומיים
תפקידים נוספים	הרב של שוהם ; רב העיר מודיעין ; הרב הראשי לישראל ; נשיא מועצת הרבנות הראשית ; נשיא בית הדין הרבני הגדול
רבותיו	הרב זלמן נחמיה גולדברג ; הרב שלמה זלמן אוירבך ; הרב ברוך ויסבקר ; הרב ברוך דב פוברסקי
אב	הרב ישראל מאיר לאו
	24 ביולי 2013 – 1 ביולי 2024; (11 שנים)
שותף לרבנות	הרב יצחק יוסף (הרב הספרדי)
	→ יונה מצגר הרב יעקב רוז'ה (מ"מ) ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:09, 4 ביולי 2024

הרב לאו יחד עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ונשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג

הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) כיהן כרב הראשי לישראל בשנים 2013–2024. קודם לכן כיהן כרב העיר מודיעין והיישוב שוהם.

ביוגרפיה

דוד לאו נולד בתל אביב. בן לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב.

למד בישיבת היישוב החדש, שלוש שנים בישיבת בית מתתיהו ושנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "עזרא" בתל אביב. את שירותו בצה"ל, אותו סיים בדרגת רב-סרן, עשה ברבנות חיל המודיעין.

קריירה רבנית

שימש רבו הראשון של היישוב שוהם. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה האשכנזי של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, הכשרות, העירובין ומחלקת נישואין.

בי"ז באב תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות יהדות התורה וש"ס. על פי סעיף 16 לחוק הרבנות הראשית לישראל הוא מונה לכהונה של עשר שנים, וזו הואר כה בשנה נוספת בחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023. כהונתו הסתיימה ביום כ״ה בסיוון תשפ״ד (1 ביולי 2024).

פעילות ציבורית

הרב דוד לאו בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

הרב לאו, שאף להמשיך את הרבנות הראשית ברוח הרב קוק והרב הרצוג. בדומה לרב קוק הוא ערך מסע מושבות בקיבוצים חילוניים^[1] הוא הוסיף למבחני הסמיכה לרבנות "הלכות דרך ארץ ובן אדם לחבירו"^[2].

הרב לאו היה הרב הראשון בישראל שעסק במתן תשובות הלכתיות באמצעות האינטרנט, באתר האינטרנט "מורשת".^[3] החל מקיץ 2006 ועד לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הופיע מדי יום שישי בתוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון, העוסקת בשאלות ותשובות הלכתיות. מאז שנת 1999 שידר את הפינה היומית "נקודה יהודית" ברדיו קול חי. החל משנת 2021 משודרת מדי יום שישי בערוץ 14 תוכנית שאלת הרב הראשי במסגרתה משיב הרב לאו לשאלות הציבור בעניינים הלכתיים.

כנשיא בית הדין הגדול פעל לצמצום הסחבת בתיקי גירושין ומשפחה שנמשכו שנים רבות והביא לסיומם^[4]^[5]^[6] בין היתר הוא הורה להקים בית דין לעניינים אלו באילת^[7], הסדיר את מעמד בתי הדין בחו"ל בנוגע לגיטין וגיור והקים מענה טלפוני אנושי ייעודי.

התנגד למתווה הכותל ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית^[8]. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של מתן כהנא^[9]. ולרפורמת הכשרות שקידם^[10] ופעל לביטולם^[11].

בעת מגפת הקורונה נדרש הרב לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות^[12].

לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, על אף שהוא מצוי בניגוד עניינים מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.^[13] באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.^[14]. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.

כתביו

הרב לאו פרסם מאמרים בקבצים שונים כגון "תחומין" ו"מוריה". כמו כן, ערך את ספר השו"ת של אביו "יחל ישראל". ערך ופרסם ספר זיכרון לסבו הרב יצחק ידידיה פרנקל בהוצאת מכון ירושלים. בשנת תשס"ח (2008) פרסם את הספר "משכיל לדוד", העוסק בנושאי יוחסין, גיור, הלכות צבא ועוד ובתשע"ח פרסם כרך ב' של הספר.

חיים אישיים

נשוי לציפורה, בתם של הדסה והרב יצחק רלב"ג, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ולשעבר יו"ר המועצה הדתית בירושלים.

אילן יוחסין

צבי יהודה לאו

יהושע הגר-לאו

ספריו

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
'1: ויקישיתוף בשורה' אינו ערך חוקי

ספרו של הרב לאו משכיל לדוד, מודיעין, תשס"ח, באתר היברובוקס. בתשע"ז הוציא מהדורה נוספת עם הוספות והרחבות (ב' כרכים).
רשימת המאמרים של דוד לאו, באתר רמבי"ש
קובי נחשוני, הרב דוד לאו: "מהלך בכפייה אינו הדרך", באתר ynet, 23 ביולי 2013
אוסף שיעורים שהעביר הרב, באתר "ישיבה"
שאלות ותשובות עם הרב דוד לאו, באתר "מורשת"
יהודה שלזינגר, הרבנות צריכה להיות הכתובת לכל אחד, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
יאיר אטינגר, הרב לאו ל"הארץ": לבחון מחדש את חוק השבות, באתר הארץ, 14 באפריל 2014
הרב דוד לאו שליט"א, פסקי דין בבית הדין הרבני הגדול, באתר מכון דעת
קובי נחשוני, הרב לאו בראיון חג: ״גל החקיקה חסר אחריות״, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
יהודה שלזינגר, אני לא שואל אנשים מה הם עושים אצלם בבית, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2015
יאיר קראוס, ‏"רבנים מהציונות הדתית חוברים למאמץ להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה", בעיתון מקור ראשון, 1 באפריל 2018
הרב הראשי לאו באולטימטום לבנט: "אפסיק מיידית לאשר את תעודות הגיור", באתר סרוגים, 28 בדצמבר 2021
חנן גרינווד, הרב דוד לאו: עם כל הכבוד, הכנסת היא לא זו שתכריע מיהו יהודי", באתר ישראל היום, 20 בינואר 2022
משיעורי הרב דוד לאו, לצפייה באתר בינינו
דוד ברוך בן ישראל מאיר לאו (1966-), דף שער בספרייה הלאומית
כל הכתבות על הרב דוד לאו, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

^ https://www.inn.co.il/news/331172 https://www.kolhazman.co.il/60311
^ http://www.smicha.co.il/smicha2_authors.php?it=15
^ הרב יובל שרלו, רשו"ת הרבים, 2003, בהקדמה
^ https://www.gov.il/he/departments/people/rab_lau
^ ישי כהן, הדיון הארוך הלילה הלבן והגט שניתן בשבע בבוקר
^ ניצן שפיר, ‏גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו, באתר גלובס, 25 במאי 2022
^ גם באילת: נחנך בית הדין הרבני הראשון, באתר כיפה, ‏2019-09-11
^ קובי נחשוני, הרב הראשי מנסה להרגיע: הכותל - בית של כולם. הרפורמים: אתה אשם, באתר ynet, 26 ביוני 2017
^ השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
^ חזקי ברוך, מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות, באתר ערוץ 7, ‏2021-08-03
^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2021; עטרה גרמן, ‏הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2021.
^ משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona
^ קובי נחשוני, אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים, באתר ynet, 5 באפריל 2022;
בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2022
^ בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2022

הקודם: יונה מצגר	הרב הראשי האשכנזי	הבא: -

[1] ttps://www.inn.co.il/news/331172 https://www.kolhazman.co.il/60311

[2] ttp://www.smicha.co.il/smicha2_authors.php?it=15

[3] הרב יובל שרלו, רשו"ת הרבים, 2003, בהקדמה

[4] ttps://www.gov.il/he/departments/people/rab_lau

[5] ישי כהן, הדיון הארוך הלילה הלבן והגט שניתן בשבע בבוקר

[6] ניצן שפיר, ‏גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו, באתר גלובס, 25 במאי 2022

[7] גם באילת: נחנך בית הדין הרבני הראשון, באתר כיפה, ‏2019-09-11

[8] קובי נחשוני, הרב הראשי מנסה להרגיע: הכותל - בית של כולם. הרפורמים: אתה אשם, באתר ynet, 26 ביוני 2017

[9] השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי

[10] חזקי ברוך, מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות, באתר ערוץ 7, ‏2021-08-03

[11] קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2021; עטרה גרמן, ‏הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2021.

[12] משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona

[13] קובי נחשוני, אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים, באתר ynet, 5 באפריל 2022;
בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2022

[14] בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 | שם התפקיד = [[הרב הראשי לישראל]] האשכנזי
 | למניין = 8
-| התחלת כהונה = [[2013]]
+| התחלת כהונה = [[24 ביולי]] [[2013]]
-| סיום כהונה = מכהן
+| סיום כהונה = [[1 ביולי]] [[2024]]
 | הקודם בתפקיד = [[יונה מצגר]]
 | סוג שותפות = רבנות
+| הבא בתפקיד = הרב [[יעקב רוז'ה]] (מ"מ)
 | שותף לשלטון = הרב [[יצחק יוסף]] (הרב הספרדי)
 }}
 }}
 [[קובץ:Isaac Herzog in Beit HaNassi, March 2023 (GPOHZ0 7983).jpg|250px|ממוזער|הרב לאו יחד עם הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ו[[נשיא מדינת ישראל]] [[יצחק הרצוג]]]]
-ה[[רב]] '''דוד ברוך לאו''' (נולד ב[[כ"א בטבת]] [[ה'תשכ"ו]], [[13 בינואר]] [[1966]]) הוא [[הרב הראשי לישראל]] ונשיא [[בית הדין הרבני הגדול]]. בעבר שימש רב העיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] והיישוב [[שוהם (יישוב)|שוהם]].
+ה[[רב]] '''דוד ברוך לאו''' (נולד ב[[כ"א בטבת]] [[ה'תשכ"ו]], [[13 בינואר]] [[1966]]) כיהן כ[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי לישראל]] בשנים 2013–2024. קודם לכן כיהן כרב העיר [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] והיישוב [[שוהם (יישוב)|שוהם]].
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 למד ב[[ישיבת היישוב החדש]], שלוש שנים ב[[ישיבת בית מתתיהו]] ושנה ב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. היה חניך בתנועת הנוער "[[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]" בתל אביב. את [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]], אותו סיים בדרגת [[רב-סרן]], עשה ב[[הרבנות הצבאית|רבנות]] [[חיל המודיעין]].
-===קרירה רבנית===
+===קריירה רבנית===
 שימש רבו הראשון של היישוב [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, ה[[כשרות]], ה[[עירובין]] ומחלקת נישואין.
-ב[[י"ז באב]] [[תשע"ג]] ([[24 ביולי]] [[2013]]) נבחר ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומפלגות [[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]].
+ב[[י"ז באב]] [[תשע"ג]] ([[24 ביולי]] [[2013]]) [[הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2013)|נבחר]] ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומפלגות [[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]. על פי {{סחפ|חוק הרבנות הראשית לישראל|סעיף 16}} הוא מונה לכהונה של עשר שנים, וזו הואר כה בשנה נוספת ב{{סחפ|חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023}}. כהונתו הסתיימה ביום כ״ה בסיוון תשפ״ד (1 ביולי 2024).
 ==פעילות ציבורית==
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 התנגד ל[[מתווה הכותל]] ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב הראשי מנסה להרגיע: הכותל - בית של כולם. הרפורמים: אתה אשם|4981002|26 ביוני 2017}}}}. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של [[מתן כהנא]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=120326|כותרת=השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות"|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-12}}</ref>. ולרפורמת הכשרות שקידם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/500953|הכותב=חזקי ברוך|כותרת=מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות|אתר=ערוץ 7|תאריך=2021-08-03|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-07-03}}}} ופעל לביטולם{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה"|60221530|27 באוקטובר 2021}}; {{מקור ראשון|עטרה גרמן|הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש|news/429037|2 בדצמבר 2021}}.}}.
-בעת מגפת הקורונה נדרש הרב על ידי משרד הבריאות לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו [[השפעת מגפת הקורונה על ישראל#שאלות הלכתיות|השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות]]) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות{{הערה|משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona}}.
+בעת מגפת הקורונה נדרש הרב לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו [[השפעת מגפת הקורונה על ישראל#שאלות הלכתיות|השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות]]) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות{{הערה|משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona}}.
-לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, שאף שהוא מצוי ב[[ניגוד עניינים]] מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים|61051020|5 באפריל 2022}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=21065100.M17|סוג=בג"ץ|עותר=בתיה כהנא דרור|משיב=נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים|ניתן ב=5 באפריל 2022}}}} באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=21065100.A26|סוג=בג"ץ|עותר=בתיה כהנא דרור|משיב=נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים|ניתן ב=10 באוגוסט 2022}}}}. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.
+לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, על אף שהוא מצוי ב[[ניגוד עניינים]] מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]], שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים|61051020|5 באפריל 2022}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=21065100.M17|סוג=בג"ץ|עותר=בתיה כהנא דרור|משיב=נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים|ניתן ב=5 באפריל 2022}}}} באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=21065100.A26|סוג=בג"ץ|עותר=בתיה כהנא דרור|משיב=נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים|ניתן ב=10 באוגוסט 2022}}}}. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.
 ===כתביו===

הרבנות הראשית לישראל
תחומי סמכות	נישואין • גירושין • כשרות • גיור
רבנים ראשיים אשכנזים	הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ה) (מייסד) • הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ה'תרצ"ה - ה'תשי"ט) • הרב איסר יהודה אונטרמן (ה'תשכ"ד - ה'תשל"ג) • הרב שלמה גורן (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג • הרב ישראל מאיר לאו (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג) • הרב יונה מצגר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב דוד לאו (ה'תשע"ג - מכהן)
רבנים ראשיים ספרדים	הרב יעקב מאיר (ה'תרפ"א - ה'תרצ"ג) • הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (ה'תרצ"ג - ה'תשי"ג) • הרב יצחק ניסים (ה'תשי"ג - ה'תשל"ג) • הרב עובדיה יוסף (ה'תשל"ג - ה'תשמ"ג) • הרב מרדכי אליהו (ה'תשמ"ג - ה'תשנ"ג) • הרב אליהו בקשי דורון (ה'תשנ"ג - ה'תשס"ג) • הרב שלמה משה עמאר (ה'תשס"ג - ה'תשע"ג) • הרב יצחק יוסף (ה'תשע"ג - מכהן)
חברי מועצה בעבר	הרב צבי פסח פרנק • הרב בנימין אלקוצר • הרב בן ציון אברהם קואינקה • הרב אברהם פילוסוף • הרב יונה ראם • הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין • הרב יעקב קלמס • הרב אליהו מרדכי ולקובסקי • הרב חזקיה שבתי • הרב יעקב עדס • הרב עובדיה הדאיה • הרב משולם ראטה • הרב איסר יהודה אונטרמן • הרב ראובן כץ • הרב יעקב משה טולידאנו • הרב שלום יצחק הלוי • הרב שאול ישראלי • הרב יצחק אביחצירא • הרב שלמה יוסף זוין • הרב חיים דוד הלוי • הרב יהושע קניאל • הרב כתריאל פישל טכורש • הרב יהושע פיטוסי • הרב אליעזר גולדשמידט • הרב סלמן חוגי עבודי • הרב בצלאל ז'ולטי • הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי • הרב אליהו כץ • הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא • הרב יוסף קפאח • הרב בנימין אביעד • הרב רפאל כדיר צבאן • הרב יוסף שרביט • הרב מרדכי אליהו • הרב משה מלכה • הרב יוסף גליקסברג • הרב שמחה הכהן קוק • הרב ישראל מאיר לאו • הרב משה מלכה • הרב דוד שלוש • הרב יצחק קוליץ • הרב שאר ישוב הכהן • הרב גד נבון • הרב עזריה בסיס • הרב שלמה בן שמעון • הרב אברהם יוסף • הרב שמעון אליטוב
חברי מועצה מכהנים	הרב אריה שטרן • הרב אייל קרים • הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא • הרב יהודה דרעי • הרב יצחק דוד גרוסמן • הרב יצחק לוי • הרב יעקב רוז'ה • הרב יצחק חיים פרץ • הרב רצון ערוסי • הרב יצחק רלב"ג • הרב אליעזר שמחה וייס • הרב שמואל אליהו
ערכים קשורים	חוק הרבנות הראשית לישראל • בתי הדין הרבניים • בית הדין הגדול לערעורים • היכל שלמה • הראשון לציון • הרבנות הצבאית • מועצה דתית

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דוד לאו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוד לאו