לדלג לתוכן

דוד לאו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: מה קשור הרב אלחרר
שורה 40: שורה 40:
דוד לאו נולד ב[[תל אביב]]. בן לרב [[ישראל מאיר לאו]], לימים [[הרב הראשי לישראל]], וחיה איטה, בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], רבה של תל אביב. בחגיגת [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו השתתפו הרב הראשי לישראל [[שלמה גורן]], רבנים אדמו"רים ודיינים, וכן פוליטיקאים ונכבדים נוספים.<ref>ראו דיווח עיתונאי: {{ארכיון המדינה|הרב הראשי לישראל שלמה גורן - קטעי עתונות 9/1977-4/1979 כרך א'|archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685459fe6}}, עמ' 29</ref>
דוד לאו נולד ב[[תל אביב]]. בן לרב [[ישראל מאיר לאו]], לימים [[הרב הראשי לישראל]], וחיה איטה, בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], רבה של תל אביב. בחגיגת [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו השתתפו הרב הראשי לישראל [[שלמה גורן]], רבנים אדמו"רים ודיינים, וכן פוליטיקאים ונכבדים נוספים.<ref>ראו דיווח עיתונאי: {{ארכיון המדינה|הרב הראשי לישראל שלמה גורן - קטעי עתונות 9/1977-4/1979 כרך א'|archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685459fe6}}, עמ' 29</ref>


למד ב[[ישיבת היישוב החדש]], שלוש שנים ב[[ישיבת בית מתתיהו]] וחצי שנה ב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. היה חניך בתנועת הנוער "[[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]" בתל אביב. את [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]], אותו סיים בדרגת [[רב-סרן]], עשה ב[[הרבנות הצבאית|רבנות]] [[חיל המודיעין]].
למד ב[[ישיבת היישוב החדש]], שלוש שנים ב[[ישיבת בית מתתיהו]] ושנה ב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. היה חניך בתנועת הנוער "[[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]]" בתל אביב. את [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]], אותו סיים בדרגת [[רב-סרן]], עשה ב[[הרבנות הצבאית|רבנות]] [[חיל המודיעין]].


===קרירה רבנית===
===קרירה רבנית===
שימש רבו הראשון של היישוב [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של העיר, לצד הרב הספרדי הרב [[אליהו אלחרר]]. הרב לאו היה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, ה[[כשרות]], ה[[עירובין]] ומחלקת נישואין והרב אלחרר הקים וניהל את מערך המקוואות.
שימש רבו הראשון של היישוב [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה ה[[אשכנזים|אשכנזי]] של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, ה[[כשרות]], ה[[עירובין]] ומחלקת נישואין.


ב[[י"ז באב]] [[תשע"ג]] ([[24 ביולי]] [[2013]]) נבחר ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומפלגות [[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]].
ב[[י"ז באב]] [[תשע"ג]] ([[24 ביולי]] [[2013]]) נבחר ל[[הרב הראשי לישראל|רב הראשי האשכנזי לישראל]]. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומפלגות [[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]].

גרסה מ־11:14, 1 ביוני 2023

הרב דוד ברוך לאו
הרב דוד לאו
הרב דוד לאו
לידה 13 בינואר 1966 (בן 58)
כ"א בטבת ה'תשכ"ו
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מודיעין‏־מכבים־רעות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית, חרדים לאומיים
תפקידים נוספים הרב של שוהם
רב העיר מודיעין
הרב הראשי לישראל
נשיא מועצת הרבנות הראשית
רבותיו הרב זלמן נחמיה גולדברג
אב ישראל מאיר לאו עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב הראשי לישראל האשכנזי ה־8
2013–מכהן
(כ־11 שנים)
שותף לרבנות הרב יצחק יוסף (הרב הספרדי)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב לאו יחד עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ונשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג

הרב דוד ברוך לאו (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) הוא הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. בעבר שימש רב העיר מודיעין והיישוב שוהם.

ביוגרפיה

דוד לאו נולד בתל אביב. בן לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב. בחגיגת בר המצווה שלו השתתפו הרב הראשי לישראל שלמה גורן, רבנים אדמו"רים ודיינים, וכן פוליטיקאים ונכבדים נוספים.[1]

למד בישיבת היישוב החדש, שלוש שנים בישיבת בית מתתיהו ושנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "עזרא" בתל אביב. את שירותו בצה"ל, אותו סיים בדרגת רב-סרן, עשה ברבנות חיל המודיעין.

קרירה רבנית

שימש רבו הראשון של היישוב שוהם. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה האשכנזי של העיר והיה מופקד אז על מערך שיעורי התורה, הכשרות, העירובין ומחלקת נישואין.

בי"ז באב תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות יהדות התורה וש"ס.

פעילות ציבורית

הרב לאו, שאף להמשיך את הרבנות הראשית ברוח הרב קוק והרב הרצוג. בדומה לרב קוק הוא ערך מסע מושבות בקיבוצים חילוניים[2] הוא הוסיף למבחני הסמיכה לרבנות "הלכות דרך ארץ ובן אדם לחבירו"[3].

הרב לאו היה הרב הראשון בישראל שעסק במתן תשובות הלכתיות באמצעות האינטרנט, באתר האינטרנט "מורשת".[4] החל מקיץ 2006 ועד לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הופיע מדי יום שישי בתוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון, העוסקת בשאלות ותשובות הלכתיות. מאז שנת 1999 שידר את הפינה היומית "נקודה יהודית" ברדיו קול חי. החל משנת 2021 משודרת מדי יום שישי בערוץ 14 תוכנית שאלת הרב הראשי במסגרתה משיב הרב לאו לשאלות הציבור בעניינים הלכתיים.

כנשיא בית הדין הגדול פעל לצמצום הסחבת בתיקי גירושין ומשפחה שנמשכו שנים רבות והביא לסיומם[5][6][7] בין היתר הוא הורה להקים בית דין לענינים אלו באילת[8] הסדיר את מעמד בתי הדין בחו"ל בנוגע לגיטין וגיור והקים מענה טלפוני אנושי ייעודי.

התנגד למתווה הכותל ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית[9]. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של מתן כהנא[10]. ולרפורמת הכשרות שקידם[11] ופעל לביטולם[12].

בעת מגפת הקורונה נדרש הרב על ידי משרד הבריאות לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו השפעת מגפת הקורונה על ישראל#שאלות הלכתיות) הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות[13].

לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, שאף שהוא מצוי בניגוד עניינים מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.[14] באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.[15]. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.

כתביו

הרב לאו פרסם מאמרים בקבצים שונים כגון "תחומין" ו"מוריה". כמו כן, ערך את ספר השו"ת של אביו "יחל ישראל". ערך ופרסם ספר זיכרון לסבו הרב יצחק ידידיה פרנקל בהוצאת מכון ירושלים. בשנת תשס"ח (2008) פרסם את הספר "משכיל לדוד", העוסק בנושאי יוחסין, גיור, הלכות צבא ועוד.

חיים אישיים

נשוי לציפורה, בתם של הדסה והרב יצחק רלב"ג, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ולשעבר יו"ר המועצה הדתית בירושלים.

הרב דוד לאו בטקס יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, תשע"ה

אילן יוחסין

צבי יהודה לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל יוסף לאו
 
משה חיים לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי לאו-לביאישראל מאיר לאויהושע הגר-לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנימין (בני) לאו
 
עמיחי לאו-לביא
 
משה חיים לאו
 
דוד לאו
 
משה הגר-לאו
 
עידית איצקוביץ


ספריו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד לאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו דיווח עיתונאי: הרב הראשי לישראל שלמה גורן - קטעי עתונות 9/1977-4/1979 כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 29
  2. ^ https://www.inn.co.il/news/331172 https://www.kolhazman.co.il/60311
  3. ^ http://www.smicha.co.il/smicha2_authors.php?it=15
  4. ^ הרב יובל שרלו, רשו"ת הרבים, 2003, בהקדמה
  5. ^ https://www.gov.il/he/departments/people/rab_lau
  6. ^ ישי כהן, הדיון הארוך הלילה הלבן והגט שניתן בשבע בבוקר
  7. ^ ניצן שפיר, גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו
  8. ^ https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/946735-%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%9A-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/
  9. ^ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4981002,00.html
  10. ^ השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  11. ^ חזקי ברוך, מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות, באתר ערוץ 7, ‏2021-08-03
  12. ^ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה", באתר ynet; אתר למנויים בלבד עטרה גרמן, ‏הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2021.
  13. ^ משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona
  14. ^ קובי נחשוני, אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים, באתר ynet, 5 באפריל 2022;
    בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2022
  15. ^ בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2022


הקודם:
יונה מצגר
הרב הראשי האשכנזי הבא:
-