גיבתון ערמוני
 גיבתון ערמוני
| |
|---|---|
גיבתון ערמוני זכר, קוריאה הדרומית
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | גיבתוניים |
| סוג: | גיבתון |
| מין: | גיבתון ערמוני |
| שם מדעי | |
 Emberiza rutilaפאלאס, 1776 | |
| |
גִּבְּתוֹן עַרְמוֹנִי (שם מדעי: Emberiza rutila) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים המצוי במזרח האזור הפלארקטי.
בישראל הוא מזדמן נדיר ביותר: התצפית היחידה הייתה של פרט שנלכד במהלך פעילות טיבוע ציפורים בפארק הצפרות באילת ב-3 בנובמבר 2021.[2]
טקסונומיה ואטימולוגיה
שם הסוג Emberiza מגיע מגרמנית העתיקה מהמילה Embritz, שמשמעותה גיבתון.[3] שם המין הספציפי rutila מגיע מלטינית ומשמעותו זהוב, אדום, או ערמוני.[4]
זהו מין מונוטיפי, כלומר לא הוגדרו תת-מינים שונים.[5]
תיאור
זהו גיבתון קטן וביישן, הנצפה בדרך-כלל מבעד לסבך של צמחייה עבותה בשיחים. אורכו 14–15 ס"מ, ומשקלו 12–24 גרם.[5] לזכרים בלבוש קיץ יש חזה ובטן הצבועים בצהוב בולט עם פספוס חלש בצדדים, וראש וחלקים עליונים בצבע חום-ערמוני. זנבו קצר למדי עם מעט צבע לבן או ללא לבן כלל בנוצות החיצוניות. הזכרים בלבוש חורף דומים אך דהויים יותר, כשהצבע הערמוני מוסתר בחלקו על ידי שוליים בהירים של הנוצות. לנקבה צבע חום עמום ברובו עם פספוס כהה מעל ואילו החלקים התחתונים בצבע צהוב חיוור. השת בצבע ערמוני דהוי והגרון צהבהב. המקור ורדרד חיוור וחלקו העליון כהה.
השירה משתנה וגבוהה, מבוצעת מעמדה נמוכה בעץ. הקריאה היא "זיק" קצר, בדומה לקריאתו של הגבתון הגמדי.
תפוצה ואקולוגיה
הגיבתון הערמוני מקנן בסיביר, בצפון מונגוליה ובצפון-מזרח סין. הוא נודד למרחקים ארוכים, חורף בדרום סין, דרום-מזרח אסיה וצפון-מזרח הודו. ישנן מספר תצפיות באירופה, אך חלקן מיוחסות לפליטי שבי ולא למזדמנים אמיתיים. במהלך עונת הקינון הוא מעדיף יער פתוח עם שפע של מחסות קרקעיים ושיחים. פרטים חורפים ונודדים נצפים בשטחים חקלאיים, באזורי שיחים ובשולי חורשים. הוא ניזון מפרוקי-רגליים וזרעים.
סטטוס
זהו מין בעל תפוצה נרחבת ואוכלוסייה גדולה ויציבה, ולכן ה-IUCN מסווג אותו במצב שימור "ללא חשש".[6]
גלריה
-
זכר בתאילנד
-
ביצי גיבתון ערמוני, אוסף מוזיאון טולוז
-
איור משנת 1842
לקריאה נוספת
- אילנה קוריאל, לראשונה: גיבתון ערמוני, שהגיע מסיביר, תועד באילת, באתר ynet, 4 בנובמבר 2021
- יפתח כרמלי, הסיפור העצוב של הציפור שנצפתה לראשונה בישראל, באתר החברה להגנת הטבע, 7 בנובמבר 2021
קישורים חיצוניים
- גיבתון ערמוני, באתר ITIS (באנגלית)
- גיבתון ערמוני, באתר NCBI (באנגלית)
- גיבתון ערמוני, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של גיבתון ערמוני, באתר eBird
- הקלטות אודיו של גיבתון ערמוני, באתר xeno-canto
הערות שוליים
- ^ גיבתון ערמוני באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פיקי איש שלום, גיבתון ערמוני, באתר מרכז הצפרות הישראלי
- ^ Jobling (2010) p. 145.
- ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource : from aalge to zusii], London : Christopher Helm, 2010, ISBN 978-1-4081-3326-2
- ^ 1 2 José Luis Copete, Chestnut Bunting (Emberiza rutila), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.chebun1.01
- ^ Chestnut Bunting (Emberiza rutila) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org