פשע מאורגן בישראל – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 10905340 של 109.65.28.249 (שיחה) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הקרימינולוג [[מנחם אמיר]], ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן<ref>המחקר על הוויכוח שהתקיים בשנות השבעים, אם קיים פשע מאורגן בישראל, ראו באתר http://134725.livepage.co.il/, של הקרימינולוג אבי דוידוביץ</ref>. |
הקרימינולוג [[מנחם אמיר]], ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן<ref>המחקר על הוויכוח שהתקיים בשנות השבעים, אם קיים פשע מאורגן בישראל, ראו באתר http://134725.livepage.co.il/, של הקרימינולוג אבי דוידוביץ</ref>. |
||
בסוף שנות התשעים ובעיקר בתחילת שנות האלפיים התגבשו בישראל מספר קבוצות של פשע מאורגן, שפעילותן החלה להיות מורגשת על ידי הציבור הרחב על רקע חיסולי חשבונות אלימים שחלקם פגעו גם בקורבנות תמימים, בין היתר ניסיון לחיסולו של [[זאב רוזנשטיין]] שבמהלכו נרצחו שלושה עוברי אורח בשנת 2003 וחיסולו של [[יעקב אלפרון]] ב-2008. |
בסוף שנות התשעים ובעיקר בתחילת שנות האלפיים התגבשו בישראל מספר קבוצות של פשע מאורגן, שפעילותן החלה להיות מורגשת על ידי הציבור הרחב על רקע חיסולי חשבונות אלימים שחלקם פגעו גם בקורבנות תמימים, בין היתר ניסיון לחיסולו של [[זאב רוזנשטיין]] שבמהלכו נרצחו שלושה עוברי אורח בשנת 2003 וחיסולו של [[יעקב אלפרון]] ב-2008. |
||
==המצב הנוכחי== |
==המצב הנוכחי== |
||
גרסה מ־15:18, 23 ביולי 2011
פשע מאורגן, (לעתים מכונה גם "פשיעה מאורגנת") הוא כינוי לפעילות ארגון מסודר והיררכי אשר עוסק בפעילות עבריינית ובדרך כלל במטרה להשיג רווח כספי.
היסטוריה
בתחילת שנות השבעים פרסם העיתונאי רן כסלו ב"הארץ" סדרת כתבות שנגעו להתבססותו של פשע מאורגן בישראל, תוך כדי פירוט התחומים בהם עסקו המעורבים, ובהם הימורים בלתי חוקיים, גביית דמי חסות וגביית חובות. ועדת בדיקה בראשות מאיר שמגר סתרה את הטענות, וקבעה כי אין פשע מאורגן בישראל.
בשנת 1977 פרסם העיתונאי אבי ולנטין סדרה של כתבות תחקיר ב"הארץ", ובהן קבע, כי לא זו בלבד שקיים בישראל פשע מאורגן, אלא שיש לו קשרים עם אישי ציבור מכובדים ובהם קציני צבא בכירים. קביעתו לגבי בצלאל מזרחי, אחד מהאנשים שהופיעו ברשימת האחד עשר, כי ”הפרצוף האחר של בצלאל מזרחי כאחת הדמויות המרכזיות של הפשע המאורגן בארץ, ידוע לציבור פחות מדמותו המכובדת של איש העסקים המיליונר...”[1] הביאה לתביעת דיבה של מזרחי נגד "הארץ", בה זכה מזרחי בפיצוי בסכום של 300,000 לירות, לאחר ש"הארץ" לא הצליח להוכיח את הנטען בכתבות.
במהלך המשפט (1978) קבעה ועדת חקירה ממשלתית, ועדת שימרון, שמונתה בעקבות הכתבות, כי קיים פשע מאורגן בישראל. הקרימינולוג מנחם אמיר, ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן[2].
בסוף שנות התשעים ובעיקר בתחילת שנות האלפיים התגבשו בישראל מספר קבוצות של פשע מאורגן, שפעילותן החלה להיות מורגשת על ידי הציבור הרחב על רקע חיסולי חשבונות אלימים שחלקם פגעו גם בקורבנות תמימים, בין היתר ניסיון לחיסולו של זאב רוזנשטיין שבמהלכו נרצחו שלושה עוברי אורח בשנת 2003 וחיסולו של יעקב אלפרון ב-2008.
המצב הנוכחי
כיום מתבטאת הפשיעה המאורגנת בישראל במספר תחומי עיסוק:
- מתן הלוואות ב"שוק האפור" וגביית החובות.
- ניהול בתי קזינו הימורים ובתי זנות.
- ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות.
- ייבוא והפצת סמים מסוכנים.
- גביית דמי הגנה (דמי חסות).
- הלבנת הון, לצורכי ארגון הפשע עצמו ועבור "לקוחות" שביקשו זאת.
- מאבקי שליטה על עסקים שונים-בעיקר כאלה המתאפיינים בהכנסות גבוהות במזומן כגון: מסעדות, ברים וכדומה.
ב-9 ביוני 2003 אישרה הכנסת את חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003. עיקר הגדרתו של "ארגון פשיעה" בחוק זה היא "חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות".
דברי ההסבר להצעת החוק מציינים שהיא:
באה להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה, הגורם לעתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות שנעברו על ידי אחרים; זאת לאור המבנה ההיררכי של אחדים מארגונים אלו, היוצר מרחק בין מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות לבין מבצעי העבירות. ההצעה קובעת עבירות הקשורות לפעילות בארגוני פשיעה ולסיוע לארגונים כאלו; היא אינה מוגבלת לארגונים שמטרתם השגת רווח כלכלי, וחלה גם על ארגוני טרור וארגונים אחרים, המבצעים עבירות שאופיין אידאולוגי; כמו כן, יוצרת הצעת החוק מנגנון של חילוט רכוש שהושג כתוצאה מפעילות בארגון פשיעה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Glenny, Misha (2008). McMafia: Crime Without Frontiers. London: The Bodley Head. ISBN 978-0-224-07503-9.
הערות שוליים
- ^ הארץ, 5.12.2008
- ^ המחקר על הוויכוח שהתקיים בשנות השבעים, אם קיים פשע מאורגן בישראל, ראו באתר http://134725.livepage.co.il/, של הקרימינולוג אבי דוידוביץ