קצח – הבדלי גרסאות
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אליצור יחיא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|כיתוב=מימין הקצח הדמשקאי, משמאל הקצח התרבותי}} |
|כיתוב=מימין הקצח הדמשקאי, משמאל הקצח התרבותי}} |
||
[[קובץ:Nigella Sativa Seed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי קצח תרבותי]] |
[[קובץ:Nigella Sativa Seed.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זרעי קצח תרבותי]] |
||
'''קֶצַח''' ([[שם מדעי]]: ''Nigella'' ב[[ערבית]]: חָבָּא סוּדָא. מכונה גם: '''כמון שחור''' ו'''שומשום שחור'''{{הערה|עקב דמיון חיצוני אך אינו קשור בוטנית למינים [[כמון]] או [[שומשום]]}} הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[נוריתיים]], הכולל כ-14 מינים של [[צמחים]] חד-שנתיים. |
'''קֶצַח''' ([[שם מדעי]]: ''Nigella'' ב[[ערבית]]: חָבָּא סוּדָא. ו'''קָחטָה'''{{הערה|בעיקר בתימן قحطه}} מכונה גם: '''כמון שחור''' ו'''שומשום שחור'''{{הערה|עקב דמיון חיצוני אך אינו קשור בוטנית למינים [[כמון]] או [[שומשום]]}} הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ב[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[נוריתיים]], הכולל כ-14 מינים של [[צמחים]] חד-שנתיים. |
||
מקור הקצח ב[[אגן הים התיכון]] וב[[דרום-מערב אסיה]]. זרעים של קצח נמצאו בקבר של [[תות ענח' אמון]] במצרים (1325 לפנה"ס), ומ[[תקופת הברזל]] באתר [[דיר עלא]] שבירדן. נראה שהוא בוית מהמין הגדל בר באזור זה. |
מקור הקצח ב[[אגן הים התיכון]] וב[[דרום-מערב אסיה]]. זרעים של קצח נמצאו בקבר של [[תות ענח' אמון]] במצרים (1325 לפנה"ס), ומ[[תקופת הברזל]] באתר [[דיר עלא]] שבירדן. נראה שהוא בוית מהמין הגדל בר באזור זה. |
||
גרסה מ־23:19, 14 בפברואר 2021
 קצח
| |
|---|---|
מימין הקצח הדמשקאי, משמאל הקצח התרבותי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | נוריתאים |
| משפחה: | נוריתיים |
| סוג: | קצח (Nigella) |
| שם מדעי | |
 Nigellaליניאוס, 1753 | |
קֶצַח (שם מדעי: Nigella בערבית: חָבָּא סוּדָא. וקָחטָה[1] מכונה גם: כמון שחור ושומשום שחור[2] הוא סוג במשפחת הנוריתיים, הכולל כ-14 מינים של צמחים חד-שנתיים.
מקור הקצח באגן הים התיכון ובדרום-מערב אסיה. זרעים של קצח נמצאו בקבר של תות ענח' אמון במצרים (1325 לפנה"ס), ומתקופת הברזל באתר דיר עלא שבירדן. נראה שהוא בוית מהמין הגדל בר באזור זה.
מבנה הצמח
הקצח צומח לגובה של 20 עד 90 סנטימטרים. בתקופת הפריחה מעלה הקצח פרח בודד לכל גבעול. צבעי הפרח הם לבן, צהוב, ורוד, כחול בהיר או סגול בהיר. לכל פרח 5 עד 10 עלי כותרת. ההאבקה של הפרחים נעשית על ידי חרקים. הפרי הוא נרתיק המורכב ממספר תאים, כשבכול תא כמה זרעים.
חלוקה למינים
המין קצח תרבותי (Nigella sativa) מתורבת וזרעיו משמשים הן כתבלין והן למטרות רפואיות. מין זה לא גדל בר בישראל, שאר המינים משמשים למטרות נוי.
בצמחיית הבר של ארץ ישראל ניתן למצוא 5 מינים:
- קצח השדה (Nigella arvensis)
- קצח ריסני (Nigella ciliaris)
- קצח הקמה (Nigella segetalis)
- קצח זעיר-פרחים (N. nigellastrum נקרא גם Garidella nigellastrum)
- קצח הציפורן (N. unguicularis נקרא גם Garidella unguicularis)
מינים מוכרים נוספים:
- קצח דמשקאי (Nigella damascena) - בעל פרחים ייחודיים. למין זה יש גם כמה זנים מתורבתים בעלי פרחים בגווני כחול, ורוד וסגול.
בגלל המראה המיוחד, לצמח מספר שמות באנגלית: השטן בשיח (Devil in the bush) והשטן בכלוב (Devil-in-a-cage).
- Nigella integrifolia
- Nigella orientalis
הקצח במקורות היהדות
הקצח נזכר 3 פעמים בספר ישעיהו לצד ה'כמון' כצמח שנזרע ב'הפצה', ונדוש במקל ולא ב'חרוץ' (ישעיה כח כה-כז).
רש"י מתאר את הקצח בפירושו המלמד על אי-ודאות בזיהויו: "רבותינו מפרשים נייל"א (niele), אבל אני שמעתי מין זרעים שזורעים אותו בארץ ישמעאל".
הקצח מוזכר רבות במשנה. בגמרא בברכות מופיע שריחו רעיל אבל טעמו טוב והוא בריא ללב.
שימושים למאכל
זרעיו משמשים כתבלין. במטבח הערבי נהוג להכין ממנו ממרח: "טחינת קצח" בתור "עוגת קצח" הנקראת: קיזחה או עבור קינוחים או בתוספת עבור תערובת זעתר. במטבח הסורי נהוג להכין ממנו "עוגת קצח".
גלריה
-
פרי מפיץ זרעים של קצח ריסני בכרמל
-
פריחת קצח ריסני בכרמל
-
הקצח הדמשקאי
-
פרח קצח השדה
-
פרח הקצח הספרדי (N.hispanica)
-
Nigella orientalis - Museum specimen
קישורים חיצוניים
- קצח, באתר ITIS (באנגלית)
- קצח, באתר NCBI (באנגלית)
- קצח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קצח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- קצח, באתר Tropicos (באנגלית)
- קצח, באתר GBIF (באנגלית)
- קצח, באתר IPNI (באנגלית)