לדלג לתוכן

קשמיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
מ תיקון קישור
 
(45 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבל ארץ הצפוני של תת-היבשת ההודית}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבל ארץ}}
{{עיר
[[קובץ:Kashmir region 2004.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מפת חבל קשמיר המראה את האזורים במחלוקת]]
| סוג יישוב = חבל ארץ
'''קשמיר''' הוא [[חבל ארץ|חבל הארץ]] הצפוני של [[תת היבשת ההודית]], הנתון במחלוקת טריטוריאלית בין [[הודו]], [[פקיסטן]] ו[[סין]] מאז [[חלוקת הודו]] בשנת [[1947]]. כיום חלקו המרכזי של חבל קשמיר נמצא בשליטת הודו (כחלק ממדינת [[ג'אמו וקשמיר]]), חלקו המערבי והצפוני בשליטת פקיסטן, וחלקו הצפון-מזרחי בשליטת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], וזאת כתוצאה ממלחמות אחדות על השליטה בחבל. הודו אינה מכירה בשליטתן של פקיסטן וסין בחלקי קשמיר. פקיסטן רואה את כל שטח קשמיר כשנוי במחלוקת, ואינה מכירה בטענת הודו לשליטה בחבל.
| מדינה = {{דגל|הודו||+}}{{ש}}{{דגל|פקיסטן||+}}{{ש}}{{דגל|הרפובליקה העממית של סין||+}}
| מפה = [[קובץ:Kashmir region 2004.jpg|300px]]
| כיתוב מפה = מפת חבל קשמיר המראה את האזורים במחלוקת (שטח החבל מוקף בקו אדום מכל כיווניו)
}}
'''קשמיר''' הוא [[חבל ארץ]] בצפון [[תת-היבשת ההודית]], הנתון ב[[מחלוקת טריטוריאלית]] בין [[הודו]], [[פקיסטן]] ו[[הרפובליקה העממית של סין]] מאז [[חלוקת הודו]] בשנת [[1947]]. כיום חלקו המרכזי של חבל קשמיר נמצא בשליטת הודו (כחלק מטריטורייות האיחוד [[ג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)|ג'אמו וקשמיר]]), חלקו המערבי והצפוני בשליטת פקיסטן (כחלק מ[[אזאד קשמיר]]), וחלקו הצפון-מזרחי בשליטת [[הרפובליקה העממית של סין]], בעקבות מלחמות אחדות על השליטה בחבל. הודו אינה מכירה בשליטתן של פקיסטן וסין בחלקי קשמיר. פקיסטן רואה את כל שטח קשמיר כשנוי במחלוקת, ואינה מכירה בטענת הודו לשליטה בחבל.


באופן היסטורי שימש השם "קשמיר" לתיאור עמק פורה ("עמק קשמיר") הנמצא מדרום לקצה המערבי של הרי ה[[הימליה]], אך כיום הוא מתאר אזור נרחב של קשמיר, [[ג'אמו]] ו[[לדאק]]. עמק קשמיר עצמו הוא אזור נמוך יחסית, מוריק ופורה מאד. העמק מוקף בהרים נישאים וזורמים אליו פלגים רבים. הוא נחשב לאחד מאתרי הנוף המרהיבים בעולם, והיה משופע בתיירות עד שנות ה-80, אך זו פחתה בשל התגברות המתיחות בחבל.
באופן היסטורי שימש השם "קשמיר" לתיאור העמק הפורה ("עמק קשמיר") הנמצא מדרום לקצה המערבי של הרי ה[[הימליה]], אך כיום הוא מתאר אזור נרחב של קשמיר, [[ג'אמו]] ו[[לדאק]]. עמק קשמיר עצמו הוא אזור נמוך יחסית, מוריק ופורה מאוד. העמק מוקף בהרים נישאים וזורמים אליו פלגים רבים. החבל היה משופע בתיירות עד שנות ה-80, אך זו פחתה בשל התגברות המתיחות בחבל.{{דרוש מקור|מקור/ות לשתי הטענות}}


הבירה העתיקה של קשמיר, [[סרינגאר]], שוכנת לחוף [[אגם דאל]] ומפורסמת בשל התעלות ו"בתי הסירה" הצפים שבה. בשל האקלים הנוח והקריר שבה היא הייתה [[בירת קיץ|בירת הקיץ]] המועדפת של שליטים רבים של הודו. הקיסר ה[[מוגולים|מוגולי]] [[ג'הנגיר]] הקים בסמוך אליה את גני שאלימאר המפוארים בשנת [[1619]].
הבירה העתיקה של קשמיר, [[סרינגאר]], שוכנת לחוף [[אגם דאל]] ומפורסמת בשל ה[[תעלת מים|תעלות]] ו"[[בית סירה|בתי הסירה]]" הצפים שבה. בשל האקלים הנוח והקריר שבה היא הייתה [[בירת קיץ|בירת הקיץ]] המועדפת של שליטים רבים של הודו. הקיסר ה[[מוגולים|מוגולי]] [[ג'הנגיר]] הקים בסמוך אליה את גני שאלימאר בשנת [[1619]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
קרוב ל-1,000 שנים הייתה קשמיר תחת שלטון שליטי ג'אמו - בית המלוכה של משפחת דוגרה ה[[הינדים|הינדית]]. באותה תקופה חיו ה[[אסלאם|מוסלמים]], ה[[בודהיזם|בודהיסטים]] וה[[הינדואיזם|הינדים]] בשלום ובשיתוף פעולה, שהוביל ליצירות [[אמנות]] בתחומי ה[[מוזיקה]], ה[[מחול]], ה[[ציור]], ה[[שירה]] וכן להגות [[פילוסופיה|פילוסופית]] משפיעה. מאותה תקופה ידוע אף על מקרים בהם מאמינים של שתי דתות או יותר [[תפילה|התפללו]] באותו מבנה תפילה (אם כי לא ביחד).
קרוב ל-1,000 שנים הייתה קשמיר תחת שלטון שליטי ג'אמו - בית המלוכה של משפחת דוגרה ה[[הינדים|הינדית]]. באותה תקופה חיו בה [[אסלאם|מוסלמים]], [[בודהיזם|בודהיסטים]] ו[[הינדואיזם|הינדים]] בשלום ובשיתוף פעולה, שהוביל ליצירות [[אמנות]] בתחומי ה[[מוזיקה]], ה[[מחול]], ה[[ציור]], ה[[שירה]] וכן להגות [[פילוסופיה|פילוסופית]] משפיעה. מאותה תקופה ידוע אף על מקרים בהם מאמינים של שתי דתות או יותר [[תפילה|התפללו]] באותו מבנה תפילה (אם כי לא ביחד).


החל משנת [[1349]], היה חבל הארץ נתון בידי שליטים מוסלמים, כולל ה[[מוגולים]], ששלטו עד שנת [[1751]]. [[רנג'יט סינג]], ה[[מהרג'ה]] של ממלכת בני הדת ה[[סיקיזם|סיקית]] כבש בתחילת [[המאה ה-19]] את ממלכת הדוגרה מה[[אפגניסטן|אפגנים]], הפך אותם לכפופים לו וצירף לשלטונם את שארית חבל קשמיר ואת [[לדאק]]. ב-[[1846]] הביסו ה[[בריטניה|בריטים]] את הסיקים ומינו מהרג'ה הודי מטעמם שישלוט בכל האזור כמקשה אחת.
החל משנת [[1349]], היה חבל הארץ נתון בידי שליטים מוסלמים, כולל ה[[מוגולים]], ששלטו עד שנת [[1751]]. [[רנג'יט סינג]], ה[[מהראג'ה]] של האימפריה ה[[סיקיזם|סיקית]] כבש בתחילת [[המאה ה-19]] את ממלכת הדוגרה מה[[אפגניסטן|אפגנים]], הפך אותם לכפופים לו וצירף לשלטונם את שארית חבל קשמיר ואת [[לדאק]]. ב-[[1846]] הביסו ה[[בריטניה|בריטים]] את הסיקים ומינו מהראג'ה הודי מטעמם שישלוט בכל האזור.


===הסכסוך בקשמיר לאחר חלוקת הודו===
===הסכסוך בקשמיר לאחר חלוקת הודו===
{{הפניה לערך מורחב|הסכסוך על חבל קשמיר}}
בזמן מתן העצמאות מהבריטים ו[[חלוקת הודו]] בשנת [[1947]], היוו המוסלמים 77% מתושבי חבל הארץ. למרות הרוב המוסלמי, ניתן שטחה של קשמיר להודו על ידי המהראג'ה שלה, הארי סינג. בעקבות זאת החלו כוחות לא-רשמיים בתמיכת פקיסטן לפלוש לקשמיר. ה[[או"ם]] הצליח להשיג הפסקת אש כשחבל הארץ מחולק [[דה-פקטו]] בין הודו (כשני שליש, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר, כחלק ממדינת [[ג'אמו וקשמיר]]) לפקיסטן (כשליש משטח קשמיר- תחת השם [[גילגיט-בלטיסטן]] ו[[אזאד קשמיר]]). חלקה של הודו מהווה חלק ממדינת ג'אמו וקשמיר, שהיא המדינה החמישית בגודלה בהודו, ומשתרעת על פני 222,236 קמ"ר.
בזמן מתן העצמאות מהבריטים ו[[חלוקת הודו]] בשנת [[1947]], היוו המוסלמים 77% מתושבי חבל הארץ{{מקור}}. בתחילה ניסה המהראג'ה שלה, [[הארי סינג]], להפוך את ארצו למדינה עצמאית, אך בעקבות פלישת כוחות פקיסטניים לא-רשמיים לקשמיר, הודיע על הסתפחות ארצו להודו, ששלחה כוחות לעזרתו. [[מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה]] שפרצה בין [[צבא הודו]] ל[[הכוחות המזוינים של פקיסטן|צבא פקיסטן]] תמה בהפסקת אש ב-1949 לאורך [[קו השליטה]] כשחבל הארץ מחולק [[דה פקטו]] בין הודו (כשני שלישים, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר, כחלק ממדינת [[ג'אמו וקשמיר (מדינה)|ג'אמו וקשמיר]]) לפקיסטן (כשליש משטח קשמיר - בשם [[גילגיט-בלטיסטן]] ו[[אזאד קשמיר]]). חלקה של הודו מהווה חלק מטריטוריות האיחוד [[ג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)|ג'אמו וקשמיר]] ו[[לדאק]].


בשנת [[1962]] השתלטה סין על החלק הצפון-מזרחי של החבל, וקראה לו בשם "[[אקסאי צ'ין]]". ההודים והפקיסטנים נלחמו על קשמיר שוב ב-[[1965]] וב-[[1971]], אך כל נסיונותיה של פקיסטן לכבוש שטחים מהחלק ההודי של קשמיר עלו בתוהו. אף על פי שפקיסטן הובסה במרבית הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע סופית והמצב גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן.
ב[[מלחמת הודו–סין]] [[1962]] השתלטה [[הרפובליקה העממית של סין]] על החלק הצפון-מזרחי של החבל, וקראה לו בשם "[[אקסאי צ'ין]]". פקיסטן ניסתה לפלוש שנית לקשמיר
בשנית ב[[מלחמת הודו–פקיסטן השנייה]] אך הובסה על ידי הודו. אף על פי שפקיסטן הובסה במרבית הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע סופית והמצב גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן.

בשנת [[1987]] פתחו פעילים אסלאמיים במערכה לשחרור קשמיר מידי הודו, אך נכשלו בכך. בעקבות הכישלון הוכפפו חבלי קשמיר וג'אמו לשלטון ההודי באופן ישיר. אולם חרף זאת נשמר ב[[חוקת הודו]] (בסעיף 370) מעמד אוטונומי ייחודי למדינת [[ג'אמו וקשמיר (מדינה)|ג'אמו וקשמיר]], אשר אפשר חקיקה פנימית עצמאית, ומנע מתושבי מדינות אחרות בהודו לרכוש קרקעות או לשאת במשרות ממשלתיות במדינה. בעקבות זאת פרץ בחבל גל אלימות מחודש החל מראשית שנות ה-90.


בשנת [[1987]] פתחו פעילים אסלאמיים במערכה לשחרור קשמיר מידי הודו, אך נכשלו בכך. בעקבות הכישלון הוכפפו חבלי קשמיר וג'אמו לשלטון ההודי באופן ישיר. בעקבות זאת פרץ בחבל גל אלימות מחודש החל מראשית שנות ה-90.
בין מאי ויוני [[1999]] אירעה בחבל [[מלחמת קרגיל]], לאחר שחיילים ופעילים פקיסטנים חמושים עברו את קו הפסקת האש בין המדינות. בקרבות נהרגו מאות חיילים פקיסטנים והודים ובסיומם נסוגו הפקיסטנים בלחץ [[ארצות הברית|אמריקני]] לגבול הבינלאומי, והצדדים חתמו על [[הפסקת אש]]. עם זאת מעשי הטרור בחבל קשמיר לא פסקו.
בין מאי ויוני [[1999]] אירעה בחבל [[מלחמת קרגיל]], לאחר שחיילים ופעילים פקיסטנים חמושים עברו את קו הפסקת האש בין המדינות. בקרבות נהרגו מאות חיילים פקיסטנים והודים ובסיומם נסוגו הפקיסטנים בלחץ [[ארצות הברית|אמריקני]] לגבול הבינלאומי, והצדדים חתמו על [[הפסקת אש]]. עם זאת מעשי הטרור בחבל קשמיר לא פסקו.


הודו מאשימה את פקיסטן ב[[מימון כספי|מימון]], אימון ומתן מחסה [[ארגון טרור|לארגוני טרור]] [[איסלאמיזם|איסלמיסטים]] כגון [[לשקאר א-טייבה]] המקושר לארגון [[אל-קאעידה]], הפועלים בקשמיר ובחלקים נוספים של הודו כנגד מטרות ממשל הודיות ותיירים מערביים. תקריות גבול אלימות מתרחשות לעתים תכופות בין הודו לפקיסטן וזו האחרונה אף הפגיזה לעתים ערים הסמוכות לגבול כגון [[קרגיל]].
הודו מאשימה את פקיסטן ב[[מימון כספי|מימון]], אימון ומתן מחסה [[ארגון טרור|לארגוני טרור]] [[אסלאמיזם|אסלאמיסטים]] כגון [[לשקאר א-טייבה]] ו[[ג'יש-י מוחמד]], הפועלים בקשמיר ובחלקים נוספים של הודו כנגד מטרות ממשל הודיות ותיירים מערביים. תקריות גבול אלימות מתרחשות לעיתים תכופות בין הודו לפקיסטן וזו האחרונה אף הפגיזה לעיתים ערים הסמוכות לגבול כגון [[קרגיל]].


הודו רכשה יכולת [[נשק גרעיני|גרעינית]], ואחריה הלכה בדרך זו גם פקיסטן, דבר שהחמיר את המתיחות בין המדינות והביא לחשש בעולם שהסכסוך בין שתי המדינות יגלוש ל[[מלחמה גרעינית]] שתשפיע על העולם כולו.
הודו רכשה יכולת [[נשק גרעיני|גרעינית]], ואחריה הלכה בדרך זו גם פקיסטן, דבר שהחמיר את המתיחות בין המדינות והביא לחשש בעולם שהסכסוך בין שתי המדינות יגלוש ל[[מלחמה גרעינית]] שתשפיע על העולם כולו.


בשנת [[2004]] החלו הודו ופקיסטן בשיחות שלום על עתידו של החבל. ב-[[2006]] הצהיר נשיא פקיסטן, [[פרבז מושארף]], כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל אם תקבל הודו את תוכנית השלום שלו, הכוללת הסגת כוחות וממשל עצמי בקשמיר.{{הערה|{{הארץ||הצעה פקיסטנית להודו: מוכנים לוותר על קשמיר|1.1558994|6 בדצמבר 2006}}}}
בשנת [[2004]] החלו הודו ופקיסטן בשיחות שלום על עתידו של החבל. ב-[[2006]] הצהיר [[נשיא פקיסטן]], [[פרבז מושארף]], כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל במסגרת הסגת כוחות הדדית ולהעניק ממשל עצמי לקשמיר.{{הערה|{{ynet|איי.פי|מושארף: נוותר על קשמיר אם גם הודו תוותר|articles/0,7340,L-3336794,00.html|6 בדצמבר 2006}}}}


בשנת [[2019]] [[הפרלמנט ההודי]] ביטל את החלקים מסעיף 370 ב[[חוקת הודו]] המעניקים מעמד [[אוטונומיה#בפוליטיקה|אוטונומי]] למדינת [[ג'אמו וקשמיר (מדינה)|ג'אמו וקשמיר]] ופיצל אותה לשתי טריטוריות איחוד: [[ג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)|ג'אמו וקשמיר]] ו[[לדאק]] בשליטת [[ממשלת הודו]].{{הערה|{{מעריב אונליין||ביטלה את האוטונומיה: הודו שמה את מנהיגי חבל קשמיר במעצר בית|news/world/Article-711490|5 באוגוסט 2019}}}}
==דמוגרפיה==


==דמוגרפיה==
<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://news.bbc.co.uk/2/shared/spl/hi/south_asia/03/kashmir_future/html/|כותרת=BBC NEWS|אתר=news.bbc.co.uk|תאריך_וידוא=2021-12-28}}</ref>
{| class="wikitable"
{| class="wikitable"
|-
|-
! שטח
! נשלט על ידי !! שטח !! אוכלוסייה !! % מוסלמים !! % הינדים !! % בודהיסטים !! % אחרים
! בשליטת !! אוכלוסייה !!% מוסלמים !!% הינדים !!% בודהיסטים !! % אחרים
|-
|-
!עמק קשמיר
| rowspan="3" |הודו
| rowspan="3" |הודו
|עמק קשמיר
|כ-4 מיליון
|כ-4 מיליון
|95%
|95%
|4%*
|4%*
|
!
|
!
|-
|-
|ג'אמו
![[ג'אמו]]
|כ-3 מיליון
|כ-3 מיליון
|30%
|30%
|66%
|66%
|
!
|4%
|4%
|-
|-
|לדאק
![[לדאק]]
|כרבע מיליון
|כרבע מיליון
|46%
|46%
|
!
|50%
|50%
|3%
|3%
|-
|-
![[אזאד קשמיר]]
| rowspan="2"| פקיסטן
| rowspan="2" | פקיסטן
|קשמיר החופשית (אזאד קשמיר)
|כ-2.6 מיליון
|כ-2.6 מיליון
|100%
|100%
|
!
|
!
|
!
|-
|-
|גילגיט-בלטיסטן
![[גילגיט-בלטיסטן]]
|כ-1 מיליון
|כ-1 מיליון
|99%
|99%
|
!
|
!
|
!
|-
|-
!אקשי צ'ין
|סין
|סין
!
|אקשי צ'ין
|
!
|
!
|
!
|
!
|
|-
| colspan ="7" |
*[http://news.bbc.co.uk/1/shared/spl/hi/south_asia/03/kashmir_future/html/default.stm נתונים סטטיסטיים של ה-BBC ] .
|}
|}


שורה 84: שורה 92:
{{מיזמים|ויקימילון=קשמיר}}
{{מיזמים|ויקימילון=קשמיר}}
* {{ynet|[[צדוק יחזקאלי]]|הפוגה בקשמיר: גן עדן מוקף בכידוני קלאצ'ניקוב|4122034|15 בספטמבר 2011}}
* {{ynet|[[צדוק יחזקאלי]]|הפוגה בקשמיר: גן עדן מוקף בכידוני קלאצ'ניקוב|4122034|15 בספטמבר 2011}}
* {{בריטניקה}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קשמיר|*]]
[[קטגוריה:הודו: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:הודו: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:פקיסטן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:פקיסטן: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:סין: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:סין: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:חבלי ארץ במחלוקת]]
[[קטגוריה:חבלי ארץ במחלוקת]]
[[קטגוריה:ג'אמו וקשמיר]]
[[קטגוריה:יחסי הודו–פקיסטן]]
[[קטגוריה:יחסי הודו–סין]]

גרסה אחרונה מ־12:39, 14 ביוני 2024

קשמיר (חבל ארץ)
מדינה / טריטוריה הודוהודו הודו
פקיסטןפקיסטן פקיסטן
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
שטח 68,000 מייל רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בחבל ארץ 3,945,000 (1941)
קואורדינטות 34°30′N 76°00′E / 34.5°N 76°E / 34.5; 76 

מפת חבל קשמיר המראה את האזורים במחלוקת (שטח החבל מוקף בקו אדום מכל כיווניו)
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קשמיר הוא חבל ארץ בצפון תת-היבשת ההודית, הנתון במחלוקת טריטוריאלית בין הודו, פקיסטן והרפובליקה העממית של סין מאז חלוקת הודו בשנת 1947. כיום חלקו המרכזי של חבל קשמיר נמצא בשליטת הודו (כחלק מטריטורייות האיחוד ג'אמו וקשמיר), חלקו המערבי והצפוני בשליטת פקיסטן (כחלק מאזאד קשמיר), וחלקו הצפון-מזרחי בשליטת הרפובליקה העממית של סין, בעקבות מלחמות אחדות על השליטה בחבל. הודו אינה מכירה בשליטתן של פקיסטן וסין בחלקי קשמיר. פקיסטן רואה את כל שטח קשמיר כשנוי במחלוקת, ואינה מכירה בטענת הודו לשליטה בחבל.

באופן היסטורי שימש השם "קשמיר" לתיאור העמק הפורה ("עמק קשמיר") הנמצא מדרום לקצה המערבי של הרי ההימליה, אך כיום הוא מתאר אזור נרחב של קשמיר, ג'אמו ולדאק. עמק קשמיר עצמו הוא אזור נמוך יחסית, מוריק ופורה מאוד. העמק מוקף בהרים נישאים וזורמים אליו פלגים רבים. החבל היה משופע בתיירות עד שנות ה-80, אך זו פחתה בשל התגברות המתיחות בחבל.[דרוש מקור: מקור/ות לשתי הטענות]

הבירה העתיקה של קשמיר, סרינגאר, שוכנת לחוף אגם דאל ומפורסמת בשל התעלות ו"בתי הסירה" הצפים שבה. בשל האקלים הנוח והקריר שבה היא הייתה בירת הקיץ המועדפת של שליטים רבים של הודו. הקיסר המוגולי ג'הנגיר הקים בסמוך אליה את גני שאלימאר בשנת 1619.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב ל-1,000 שנים הייתה קשמיר תחת שלטון שליטי ג'אמו - בית המלוכה של משפחת דוגרה ההינדית. באותה תקופה חיו בה מוסלמים, בודהיסטים והינדים בשלום ובשיתוף פעולה, שהוביל ליצירות אמנות בתחומי המוזיקה, המחול, הציור, השירה וכן להגות פילוסופית משפיעה. מאותה תקופה ידוע אף על מקרים בהם מאמינים של שתי דתות או יותר התפללו באותו מבנה תפילה (אם כי לא ביחד).

החל משנת 1349, היה חבל הארץ נתון בידי שליטים מוסלמים, כולל המוגולים, ששלטו עד שנת 1751. רנג'יט סינג, המהראג'ה של האימפריה הסיקית כבש בתחילת המאה ה-19 את ממלכת הדוגרה מהאפגנים, הפך אותם לכפופים לו וצירף לשלטונם את שארית חבל קשמיר ואת לדאק. ב-1846 הביסו הבריטים את הסיקים ומינו מהראג'ה הודי מטעמם שישלוט בכל האזור.

הסכסוך בקשמיר לאחר חלוקת הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הסכסוך על חבל קשמיר

בזמן מתן העצמאות מהבריטים וחלוקת הודו בשנת 1947, היוו המוסלמים 77% מתושבי חבל הארץ[דרוש מקור]. בתחילה ניסה המהראג'ה שלה, הארי סינג, להפוך את ארצו למדינה עצמאית, אך בעקבות פלישת כוחות פקיסטניים לא-רשמיים לקשמיר, הודיע על הסתפחות ארצו להודו, ששלחה כוחות לעזרתו. מלחמת הודו–פקיסטן הראשונה שפרצה בין צבא הודו לצבא פקיסטן תמה בהפסקת אש ב-1949 לאורך קו השליטה כשחבל הארץ מחולק דה פקטו בין הודו (כשני שלישים, כולל עמק קשמיר העשיר והפורה יותר, כחלק ממדינת ג'אמו וקשמיר) לפקיסטן (כשליש משטח קשמיר - בשם גילגיט-בלטיסטן ואזאד קשמיר). חלקה של הודו מהווה חלק מטריטוריות האיחוד ג'אמו וקשמיר ולדאק.

במלחמת הודו–סין 1962 השתלטה הרפובליקה העממית של סין על החלק הצפון-מזרחי של החבל, וקראה לו בשם "אקסאי צ'ין". פקיסטן ניסתה לפלוש שנית לקשמיר בשנית במלחמת הודו–פקיסטן השנייה אך הובסה על ידי הודו. אף על פי שפקיסטן הובסה במרבית הקרבות, גורל האזור טרם הוכרע סופית והמצב גורם לאי יציבות מתמדת בין הודו לפקיסטן.

בשנת 1987 פתחו פעילים אסלאמיים במערכה לשחרור קשמיר מידי הודו, אך נכשלו בכך. בעקבות הכישלון הוכפפו חבלי קשמיר וג'אמו לשלטון ההודי באופן ישיר. אולם חרף זאת נשמר בחוקת הודו (בסעיף 370) מעמד אוטונומי ייחודי למדינת ג'אמו וקשמיר, אשר אפשר חקיקה פנימית עצמאית, ומנע מתושבי מדינות אחרות בהודו לרכוש קרקעות או לשאת במשרות ממשלתיות במדינה. בעקבות זאת פרץ בחבל גל אלימות מחודש החל מראשית שנות ה-90.

בין מאי ויוני 1999 אירעה בחבל מלחמת קרגיל, לאחר שחיילים ופעילים פקיסטנים חמושים עברו את קו הפסקת האש בין המדינות. בקרבות נהרגו מאות חיילים פקיסטנים והודים ובסיומם נסוגו הפקיסטנים בלחץ אמריקני לגבול הבינלאומי, והצדדים חתמו על הפסקת אש. עם זאת מעשי הטרור בחבל קשמיר לא פסקו.

הודו מאשימה את פקיסטן במימון, אימון ומתן מחסה לארגוני טרור אסלאמיסטים כגון לשקאר א-טייבה וג'יש-י מוחמד, הפועלים בקשמיר ובחלקים נוספים של הודו כנגד מטרות ממשל הודיות ותיירים מערביים. תקריות גבול אלימות מתרחשות לעיתים תכופות בין הודו לפקיסטן וזו האחרונה אף הפגיזה לעיתים ערים הסמוכות לגבול כגון קרגיל.

הודו רכשה יכולת גרעינית, ואחריה הלכה בדרך זו גם פקיסטן, דבר שהחמיר את המתיחות בין המדינות והביא לחשש בעולם שהסכסוך בין שתי המדינות יגלוש למלחמה גרעינית שתשפיע על העולם כולו.

בשנת 2004 החלו הודו ופקיסטן בשיחות שלום על עתידו של החבל. ב-2006 הצהיר נשיא פקיסטן, פרבז מושארף, כי מדינתו מוכנה לוותר על תביעותיה הטריטוריאליות בחבל במסגרת הסגת כוחות הדדית ולהעניק ממשל עצמי לקשמיר.[1]

בשנת 2019 הפרלמנט ההודי ביטל את החלקים מסעיף 370 בחוקת הודו המעניקים מעמד אוטונומי למדינת ג'אמו וקשמיר ופיצל אותה לשתי טריטוריות איחוד: ג'אמו וקשמיר ולדאק בשליטת ממשלת הודו.[2]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3]

שטח בשליטת אוכלוסייה % מוסלמים % הינדים % בודהיסטים % אחרים
עמק קשמיר הודו כ-4 מיליון 95% 4%*
ג'אמו כ-3 מיליון 30% 66% 4%
לדאק כרבע מיליון 46% 50% 3%
אזאד קשמיר פקיסטן כ-2.6 מיליון 100%
גילגיט-בלטיסטן כ-1 מיליון 99%
אקשי צ'ין סין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]