שיחין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:08, 17 באוגוסט 2013

שיחין

(למפת הגליל המערבי רגילה)

שיחין

32°46′8.1366″N 35°16′23.7174″E / 32.768926833°N 35.273254833°E / 32.768926833; 35.273254833

שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013

שִׁיחִין (נקראה גם אסוכיס) היה יישוב עתיק יהודי מימי בית שני המשנה והתלמוד שישבו בו תנאים ואמוראים. מקומו של היישוב זוהה עם האתר ארכולוגי השוכן מצפון ליישוב העתיק ציפורי ומדרום לכביש 77 ליד הושעיה. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן בתל חנתון.

בתלמוד מוזכר שמהמצודה של ציפורי ראו שריפה שפרצה בחצרו של רבי יוסף בן סימאי שגר בשיחין.

ביישוב ישבה משמרת הכהנים ממשפחת ישבאב. שיחין נודעה גם ביצירת כלי החרס שלה, שהתפרסמו באיכותם הגבוהה, תודות לאדמת הטין המשובחת המהווה חומר גלם ליצירתם, שהייתה בשפע באזור. בתוספתא, מתייחס רבי יוסי אל תעשיית הקדרות ביישוב ואומר ”העושין בעפר שחור, כגון כפר חנניה וחברותיה כפר שיחין וחברותיה”^[1] ובתלמוד הבבלי נכתב ”אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”^[2]. בתלמוד נאמר גם, שעסקו בה גם בייצור נרות.^[3]

לאחר כיבוש הגליל על ידי אנטיגונוס הראשון ועלייתו לשלטון של אחיו, אלכסנדר ינאי, פלש בשנת 103 לפנה"ס לגליל התחתון תלמי לאתירוס מלך קיפרוס. בין היישובים החשובים שנתקל בהם היו שיחין וציפורי. בשנת 102 לפנה"ס הוא הצליח לכבוש את שיחין, לאחר שהפתיע את תושביה היהודים כשהתקיף אותם בשבת. תושבי ציפורי הספיקו להתכונן להתקפה והצליחו להדוף את ניסיון כבוש העיר.^[4]

יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים מציין את שיחין כאחד היישובים היהודיים הראשונים בגליל בימי הבית השני.

חפירות ארכאולוגיות

האתר נסקר לראשונה בשנת 1988 על ידי משלחת מהאוניברסיטה של דרום פלורידה שחפרה בציפורי. סקר נוסף נערך במאי 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת סמפורד.

האתר הארכאולוגי של שיחין נחפר על ידי משלחת חפירות שיחין, משלחת משותפת ישראלית־אמריקאית בראשותם של ד״ר ג׳יימס סטריינג׳ מאוניברסיטת סמפורד (Samford University) מבירמינגהאם אלבמה, ד"ר מרדכי אביעם מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת וד״ר דייוויד פינסי מהאוניברסיטה הנוצרית של קנטאקי (Kentucky Christian University). החפירות באתר החלו בקיץ 2012 ומתוכננות להימשך מספר שנים.

במהלך החפירות נחשפו ממצאים המעידים על קיומו של בית כנסת מפואר. נמצאו שבע תבניות להכנת נרות שמן ועדויות נוספות לקיום תעשיית כלי חרס. החופרים משערים שהאתר נעזב במאה ה-4 לספירה, ייתכן בעקבות רעש אדמה שהתרחש בשנת 363, או בעקבות מרד גאלוס שהתרחש בשנת 351 ומרכזו היה בעיר ציפורי הסמוכה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שיחין בוויקישיתוף

התגלו שרידי כפר יהודי ובית כנסת ליד ציפורי באתר מכללת כנרת
זיו ריינשטיין, נמצא כפר יהודי קדום ובית כנסת ליד ציפורי באתר ynet תיירות ב- 4 באוגוסט 2013
תבנית:חדשות ארכיאולוגיות
אתר האינטרנט של חפירות שיחין באוניבריסטת סמפורד אלבמה

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ תוספתא, בבא מציעא, פרק ו, הלכה ג.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"כ, עמוד ב'.
^ ההיסטוריה של ארץ-ישראל תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי (70 - 640), הוצאת יד בן צבי עמ' 130
^ יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד 1993 יד יצחק בן צבי, עמ' 11, 28

תצפית מעיר העתיקה ציפורי לעבר בקעת בית נטופה, משמאל האזור בו שכנה שיחין, מימין היישוב הושעיה

[1] תוספתא, בבא מציעא, פרק ו, הלכה ג.

[2] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"כ, עמוד ב'.

[3] ההיסטוריה של ארץ-ישראל תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי (70 - 640), הוצאת יד בן צבי עמ' 130

[4] יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד 1993 יד יצחק בן צבי, עמ' 11, 28

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 [[קובץ:שיחין - שבר של נר מעוטר במנורה ולולב.JPG|ממוזער|שמאל|220 פיקסלים|שבר של נר מעוטר במנורה ולולב מחפירות יולי 2013]]
 [[קובץ:שיחין - תבנית אבן ליצירת נר שמן.JPG|ממוזער|שמאל|220 פיקסלים|תבנית אבן ליצירת נר שמן מחפירות 2013]]
-'''שִׁיחִין''' (נקראה גם '''אסוכיס''') היה [[עיר עתיקה|יישוב עתיק]] מימי [[בית שני]] וה[[תלמוד]] שישבו בו [[תנאים]] ו[[אמוראים]]. מקומו של היישוב זוהה עם ה[[אתר ארכאולוגי|אתר ארכולוגי]] השוכן מצפון ליישוב העתיק [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ומדרום ל[[כביש 77]] ליד [[הושעיה]]. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן ב[[תל חנתון]].
+'''שִׁיחִין''' (נקראה גם '''אסוכיס''') היה [[עיר עתיקה|יישוב עתיק]] יהודי מימי [[בית שני]] [[תקופת המשנה|המשנה]] וה[[תלמוד]] שישבו בו [[תנאים]] ו[[אמוראים]]. מקומו של היישוב זוהה עם ה[[אתר ארכאולוגי|אתר ארכולוגי]] השוכן מצפון ליישוב העתיק [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ומדרום ל[[כביש 77]] ליד [[הושעיה]]. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן ב[[תל חנתון]].
 בתלמוד מוזכר שמהמצודה של ציפורי ראו שריפה שפרצה בחצרו של [[רבי יוסף בן סימאי]] שגר בשיחין.