שיר לשלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:52, 30 בספטמבר 2011

הדף המוכתם בדם עם מילות שיר לשלום שיצחק רבין קרא דקות טרם הירצחו

"שיר לשלום" הוא שיר שנכתב בידי יעקב רוטבליט והולחן בידי יאיר רוזנבלום. הושר במקור בשנת 1969 בימי מלחמת ההתשה על ידי להקת הנח"ל בתוכניתה "האחזות הנחל בסיני", עם הסולנית מירי אלוני. בין חברי הלהקה הנוספים ששירתו במחזור זה ונטלו חלק בהקלטת השיר ניתן למנות את גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, לאה לופטין, דני סנדרסון, רותי הולצמן, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, יובל דורי, שמעון ויצמן, איציק בן מלך, דליה הורסקי, אמוץ ברונטמן, יובל חבצלת ועמוס טל שיר. במקור יועד השיר ללהקת חיל הים, אלא שרוזנבלום, שהלחין את השיר ושלח אותו ללהקה ממקום מושבו בלונדון, התעקש לעבד אותו בעצמו. המנהל המוזיקלי של להקת חיל הים, בני נגרי, דחה את הדרישה, ורוזנבלום העביר את השיר ללהקת הנח"ל, עימה עבד זמן רב קודם לכן.

השיר מבטא כמיהה לשלום, ונראה כי נכתב מנקודת ראות של הלוחמים אשר נפלו בקרבות, וקוראים לנותרים בחיים לשאוף לשלום. השיר מבכה את הרעים שנפלו, אך טוען כי לזכרם יש להביא את השלום. במקור באחת השורות בשיר נכתב "שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות". שורה זו רצתה לבטא יותר מכל את הצורך להלל ולייחל לאהבה ולפיוס ולא לחשב ניצחונות וכיבושים, כי אלה עולים בדם של שני הצדדים. כיוון שהשיר יועד ללהקה צבאית, ראשי אגפי החינוך בצה"ל דרשו להשמיט שורה זו מהשיר בטענה שחיילים לא יכולים להופיע מול חיילים אחרים בשיר שיש בו פגיעה מורלית שכזו. לבסוף הוסכם בהחלפת המילה, והשיר הוקלט ופורסם עם המשפט "שירו שיר לאהבה ולא למלחמות".

השיר הינו המנוני ברוחו, בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו רק שלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ההיפים.

כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה הכוחניות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים בשיאה, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של מלחמת יום הכיפורים. יש הרואים בו הדים ל"נאום הר הצופים" שנשא יצחק רבין בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה. לעומתם, היו שראו בשיר שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי אשר שמע את השיר בהופעה, אסר על הלהקה להופיע בתחומי פיקודו בדומה לאלוף פיקוד דרום, אריאל שרון^[1].

במרוצת השנים הפך השיר למעין המנון בלתי רשמי של אלה המכנים את עצמם "תנועת השלום הישראלית" (שלום עכשיו) והושר בעצרות ובהפגנות, לעתים בלווי גרסה בשפה הערבית. תנועת מרצ אפילו הפכה את השורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", לסיסמת בחירות שלה: "תנו למרצ לעלות".

השיר הושר בתום העצרת למען השלום ב-4 בנובמבר 1995 בביצוע מירי אלוני, יצחק רבין, שמעון פרס, הגבעטרון והאירוסים. בתום אותה עצרת נרצח יצחק רבין, והדף עם מילות השיר, שהיה בכיס חולצתו, נתגלה מוכתם בדמו. איתן הבר, ראש לשכתו של ראש הממשלה קרא את ההודעה על מותו של רבין בבית החולים איכילוב מתוך אותו דף השיר המוכתם. "שיר לשלום" הפך מאז לאחד מסמלי הזיכרון לרבין, ולאחד ממייצגי מורשתו.

קישורים חיצוניים

דף באתרו הרשמי של יענקלה רוטבליט, אשר מוקדש לשיר, כולל אקורדים לשיר ומילות השיר בעברית ובשפות נוספות.

הערות שוליים

^ רדיו ללא הפסקה, להקת הנח״ל שיר לשלום

[1] רדיו ללא הפסקה, להקת הנח״ל שיר לשלום

[1]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 השיר הינו המנוני ברוחו, בקצבו ובמילותיו, ומילותיו מתייחסות אל ההמון, וקוראות לפעולה, בציווי, בלשון רבים ("ובכל הכיכרות / הריעו רק שלום"). השיר הושפע כנראה מרוח התקופה, שבשיאה "תרבות הנגד" של ה[[היפים]].
-כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה הכוחניות הישראלית שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשיאה, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. יש הרואים בו הדים ל"[[נאום הר הצופים]]" שנשא [[יצחק רבין]] בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה. לעומתם, היו שראו בשיר שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. אלוף פיקוד המרכז, [[רחבעם זאבי]] אשר שמע את השיר בהופעה, אסר על הלהקה להופיע בתחומי פיקודו.
+כבר מהימים הראשונים להשמעתו עורר השיר מחלוקת עזה. רבים הזדהו עם מסר השלום העולה משורותיו, דווקא בימים בהם הייתה הכוחניות הישראלית שלאחר [[מלחמת ששת הימים]] בשיאה, ובטרם עבר הציבור הישראלי את הטראומה של [[מלחמת יום הכיפורים]]. יש הרואים בו הדים ל"[[נאום הר הצופים]]" שנשא [[יצחק רבין]] בו העלה על נס את הקורבן האישי של הנופלים, כמו גם את המחיר ששילם האויב, מעבר לניצחון הגדול במלחמה. לעומתם, היו שראו בשיר שיר תבוסתני, וראו בביקורת שמותח השיר על נושאים כתרבות השכול, משום חילול הקודש. אלוף פיקוד המרכז, [[רחבעם זאבי]] אשר שמע את השיר בהופעה, אסר על הלהקה להופיע בתחומי פיקודו בדומה לאלוף פיקוד דרום, [[אריאל שרון]]<ref>רדיו ללא הפסקה, [http://www.103.fm/pages/page.aspx?cntrVQ=HEF להקת הנח״ל שיר לשלום]</ref>.
 במרוצת השנים הפך השיר למעין המנון בלתי רשמי של אלה המכנים את עצמם "תנועת השלום הישראלית" ([[שלום עכשיו]]) והושר בעצרות ובהפגנות, לעתים בלווי גרסה בשפה ה[[ערבית]]. תנועת [[מרצ]] אפילו הפכה את השורה הראשונה בשיר, "תנו לשמש לעלות", לסיסמת בחירות שלה: "תנו למרצ לעלות".
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.rotblit.co.il/shir_lashalom/shir_lashalom_he.htm דף באתרו הרשמי של יענקלה רוטבליט], אשר מוקדש לשיר, כולל אקורדים לשיר ומילות השיר בעברית ובשפות נוספות.
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 [[קטגוריה:שירי להקות צבאיות]]