שמחה הולצברג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:56, 17 במרץ 2018

שמחה הולצברג (18 באפריל 1924 - 13 בפברואר 1994), שהיה ידוע בכינויו אבי הפצועים, היה חתן פרס ישראל לשנת 1976.

ביוגרפיה

קברו של שמחה הולצברג בבית הקברות סנהדריה בירושלים

הולצברג נולד כבן זקונים לשמואל וציפורה בוורשה, פולין. המשפחה הייתה חרדית וענייה ולהולצברג היו עוד אח למחצה ואחות גדולה. בשואה עבר עם משפחתו בגיל 13 לגטו ורשה. שם התפרנס ממסחר זעיר. בתשעה באב של שנת 1941 נשלחה משפחתו של הולצברג להשמדה בטרבלינקה. הולצברג אף השתתף במרד גטו ורשה ולאחר חיסול הגטו בשנת 1943 נלקח למחנה בודזין. בשנת 1945 שוחרר ממחנה הריכוז ברגן-בלזן בידי הצבא הבריטי, לאחר ששכל את כל משפחתו בשואה. לאחר המלחמה שהה שנה בגרמניה בחוות הכשרה ובנוסף הצליח במסחר. בשנת 1946 נשא את מלה, ניצולת שואה גם היא. לשניים נולד בנם הבכור שמואל, שנקרא על שם אביו של הולצברג. אשתו ובנו עלו לישראל ובשנת 1949 הצטרף הולצברג אליהם. בישראל נולד בנם השני, אפרים, כעבור כשנה. המשפחה השתקעה בבני ברק והולצברג השקיע את הכסף שהרוויח בגרמניה בעסקים, שנכשלו בחלקם. לאחר הגעתו ארצה החל לבקר בקביעות ניצולי שואה שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש, דבר שעשה כבר בגרמניה.

עם השנים התפרנס מקנייה ומכירה של חפצי יודאיקה ויצירות אמנות. במשך שנים ניהל מאבק נגד התקרבות ישראל לגרמניה, במהלכו ארגן הפגנות ונעצר מספר פעמים. בספטמבר 1966 נעצר כאשר חילק ליד ביתו של נחום גולדמן בעת פגישה עם יו"ר הבונדסטאג, את שירו של יצחק קצנלסון, "אבוי לך, עם רוצחים"^[1]. מעצרו ב-5 בנובמבר 1967 זכה לתשומת לב ציבורית, בעת שהפגין בתל אביב עם בנו כנגד ביקור ראש ממשלת גרמניה לודוויג ארהרד. במאבקו נגד נירמול היחסים עם גרמניה נעזר בעורך הדין דב שילנסקי, ניצול שואה בעצמו. בסוף שנות ה-50 התגרשו בני הזוג הולצברג ואשתו היגרה לארצות הברית. בניו נשארו בחזקתו.

הולצברג פעל להנצחת השואה, הקים ספריות בנושא והוציא לאור את שיריו של משורר השואה יצחק קצנלסון. בין השאר תרם ספרים להקמת ספריה על השואה בישיבה בכפר הרא"ה^[2].

הולצברג התקרב לרב אריה לוין, המכונה "אבי האסירים", ובהשפעתו החל לאחר מלחמת ששת הימים להקדיש את זמנו לחיילי צה"ל הפצועים, הנכים, אלמנות ויתומים, בהם תמך תמיכה נפשית וכלכלית^[3]. הולצברג יצר קשר אישי עם חיילים רבים וביתו הפך במשך השנים מוקד לעליה לרגל לרבים. הוא אף השתתף בחתונותיהם של פצועים רבים שהחלימו. הולצברג כונה "אבי הפצועים".

הולצברג לקה בלבו ונפטר במהלך אזכרה להרוגי אוטובוס הדמים, שנערכה בצומת גלילות. נטמן בבית הקברות סנהדריה בסמוך לרבו - אריה לוין. הותיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים. לאחר פטירתו שבו בנו הבכור וגרושתו לישראל.

בהספד על הולצברג אמר ראש הממשלה דאז, יצחק רבין:

שמחה חילק כל כך הרבה מליבו לאנשים אחרים – עד שלא נשאר לו בשביל עצמו ואתמול, מול עיניהן של משפחות שכולות ובחוג אוהביו, הנכים, עצם את עיניו. קשה מאוד היה להתחרות בשמחה באהבת הארץ, ועוד היה קשה, כמעט בלתי אפשרי, להתחרות בו באהבת האדם: האיש שהיה אוד מוצל מאש השואה, דאג דאגת-אמת למדינת ישראל, מקלטם של פליטי השואה ועשה הכל ובכל הלב, כדי שלא נשכח. השואה הנוראה ליוותה אותו כצל כל ימיו והייתה חומר הדלק שהזין את אהבתו למדינה, לפצועים, לנכים, למשפחות השכולות… בשמם של אלפים שזכו למילת עידוד ממנו בשעות הקשות ביותר לחייהם; בשמם של אלפים שיזכרו את השוקולדים המתוקים שלו ברגעים המרים ביותר; בשמם של כל הפצועים, הנכים, והמשפחות השכולות; בשמו של צה"ל ובשמה של מדינת ישראל – אני מצדיע לך שמחה.

הנצחתו

מעוזיה סגל, נכה צה"ל, נפגש עם הולצברג במשך שנה ושמע ממנו את סיפור חייו. במשך חמש שנים הוא עיבד את חוויותיו של הולצברג לביוגרפיה בשם "שמחה בלב", שיצא לאור בשנת 2000, לאחר מותו. לאחר מותו הוציא השירות הבולאי בול דואר לזכרו^[4]. כמו כן, נקראו על שמו רחובות במספר ערים ברחבי הארץ. בשנת 2007 הפיק הבמאי ילון גורביץ, שפגש את הולצברג לאחר פציעתו במלחמת לבנון הראשונה, את הסרט התיעודי "לתת" על השרדותו של הולצברג בשואה. להכנת הסרט נעזר גורביץ במעוזיה סגל.

לקריאה נוספת

מעוזיה סגל, שמחה בלב, סיפורו של שמחה הולצברג 'אבי הפצועים', הוצאת מודן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמחה הולצברג בוויקישיתוף

סרט תיעודי על שמחה הולצברג מאת דובר צה"ל חלק א' חלק ב'
'רנה לב-ארי' וידאו - שמחה הולצברג במלחמת המפרץ
מלי גרין, היו לו אלפי ילדים. כל אחד בן יחיד, באתר ynet, 24 במרץ 2008
אבי רט, שמחה, אחרי הכאב, באתר ynet, 24 במרץ 2011
אורית הראל, שמחה הולצברג שלא הכרנו, nrg, ‏ 6 במאי 2012
שמחה הולצברג באתר יד ושם

הערות שוליים

^ שוטרים שמרו על בית גולדמן, דבר, 1 בספטמבר 1966
^ ספרית השואה - בכפר הרוא"ה, מעריב, 24 במאי 1964
^ מאמר מאת אפרים הולצברג
^ בול לזכרו.

[1] שוטרים שמרו על בית גולדמן, דבר, 1 בספטמבר 1966

[2] ספרית השואה - בכפר הרוא"ה, מעריב, 24 במאי 1964

[3] מאמר מאת אפרים הולצברג

[4] בול לזכרו.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:קבר שמחה הולצברג - 1.jpg|ממוזער|250px|קברו של שמחה הולצברג בבית הקברות סנהדריה בירושלים]]
-הולצברג נולד בשנת [[1924]] כבן זקונים לשמואל וציפורה ב[[ורשה|וורשה]], [[פולין]].
+הולצברג נולד כבן זקונים לשמואל וציפורה ב[[ורשה|וורשה]], [[פולין]].
 המשפחה הייתה חרדית וענייה ולהולצברג היו עוד אח למחצה ואחות גדולה. ב[[השואה|שואה]] עבר עם משפחתו בגיל 13 ל[[גטו ורשה]]. שם התפרנס ממסחר זעיר.
 ב[[תשעה באב]] של שנת [[1941]] נשלחה משפחתו של הולצברג להשמדה ב[[טרבלינקה]].
 הולצברג אף השתתף ב[[מרד גטו ורשה]] ולאחר חיסול הגטו בשנת [[1943]] נלקח ל[[מחנה בודזין]]. בשנת [[1945]] שוחרר מ[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[ברגן-בלזן]] בידי הצבא ה[[בריטניה|בריטי]], לאחר ששכל את כל משפחתו בשואה.
-לאחר המלחמה שהה שנה ב[[גרמניה]] ב[[חוות הכשרה]] ובנוסף הצליח במסחר. בשנת [[1946]] נישא למלה, ניצולת שואה גם היא. לשניים נולד בנם הבכור שמואל, שנקרא על שם אביו של הולצברג.
+לאחר המלחמה שהה שנה ב[[גרמניה]] ב[[חוות הכשרה]] ובנוסף הצליח במסחר. בשנת [[1946]] נשא את מלה, ניצולת שואה גם היא. לשניים נולד בנם הבכור שמואל, שנקרא על שם אביו של הולצברג.
 אשתו ובנו [[העלייה ההמונית|עלו]] לישראל ובשנת [[1949]] הצטרף הולצברג אליהם. בישראל נולד בנם השני, אפרים, כעבור כשנה. המשפחה השתקעה ב[[בני ברק]] והולצברג השקיע את הכסף שהרוויח בגרמניה בעסקים, שנכשלו בחלקם. לאחר הגעתו ארצה החל לבקר בקביעות ניצולי שואה שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש, דבר שעשה כבר בגרמניה.
-עם השנים התפרנס מקנייה ומכירה  של חפצי [[יודאיקה]] ויצירות אמנות. במשך שנים ניהל מאבק נגד התקרבות [[ישראל]] ל[[גרמניה]], במהלכו ארגן הפגנות ונעצר מספר פעמים. בספטמבר 1966 נעצר כאשר חילק ליד ביתו של [[נחום גולדמן]] בעת פגישה עם יו"ר ה[[בונדסטאג]], את שירו של [[יצחק קצנלסון]], "אבוי לך, עם רוצחים"{{הערה|{{דבר||שוטרים שמרו על בית גולדמן|1966/09/01|00205}}}}. מעצרו ב-[[5 בנובמבר]] [[1967]] זכה לתשומת לב ציבורית, בעת שהפגין בתל אביב עם בנו כנגד ביקור ראש ממשלת גרמניה [[לודוויג ארהרד]]. במאבקו נגד נירמול היחסים עם גרמניה נעזר בעורך הדין [[דב שילנסקי]], ניצול שואה בעצמו.
+עם השנים התפרנס מקנייה ומכירה של חפצי [[יודאיקה]] ויצירות אמנות. במשך שנים ניהל מאבק נגד התקרבות [[ישראל]] ל[[גרמניה]], במהלכו ארגן הפגנות ונעצר מספר פעמים. בספטמבר 1966 נעצר כאשר חילק ליד ביתו של [[נחום גולדמן]] בעת פגישה עם יו"ר ה[[בונדסטאג]], את שירו של [[יצחק קצנלסון]], "אבוי לך, עם רוצחים"{{הערה|{{דבר||שוטרים שמרו על בית גולדמן|1966/09/01|00205}}}}. מעצרו ב-5 בנובמבר [[1967]] זכה לתשומת לב ציבורית, בעת שהפגין בתל אביב עם בנו כנגד ביקור ראש ממשלת גרמניה [[לודוויג ארהרד]]. במאבקו נגד נירמול היחסים עם גרמניה נעזר בעורך הדין [[דב שילנסקי]], ניצול שואה בעצמו.
 בסוף שנות ה-50 התגרשו בני הזוג הולצברג ואשתו היגרה לארצות הברית. בניו נשארו בחזקתו.
 הולצברג פעל ל[[הנצחת השואה]], הקים [[ספרייה|ספריות]] בנושא והוציא לאור את שיריו של [[משורר]] השואה [[יצחק קצנלסון]]. בין השאר תרם ספרים להקמת ספריה על השואה בישיבה ב[[כפר הרא"ה]]{{הערה|{{מעריב||ספרית השואה - בכפר הרוא"ה|1964/05/24|01707}}}}.
-הולצברג התקרב לרבי [[אריה לוין]], המכונה "אבי האסירים", ובהשפעתו החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] להקדיש את זמנו לחיילי [[צה"ל]] ה[[פצוע]]ים, ה[[נכה צה"ל|נכים]], [[אלמנה|אלמנות]] ו[[יתמות|יתומים]], בהם תמך תמיכה נפשית וכלכלית{{הערה|1=[http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/684/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92 מאמר מאת אפרים הולצברג]}}. הולצברג יצר קשר אישי עם חיילים רבים וביתו הפך במשך השנים מוקד לעליה לרגל לרבים. הוא אף השתתף בחתונותיהם של פצועים רבים שהחלימו. הולצברג כונה "אבי הפצועים".
+הולצברג התקרב לרב [[אריה לוין]], המכונה "אבי האסירים", ובהשפעתו החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] להקדיש את זמנו לחיילי [[צה"ל]] ה[[פצוע]]ים, ה[[נכה צה"ל|נכים]], [[אלמנה|אלמנות]] ו[[יתמות|יתומים]], בהם תמך תמיכה נפשית וכלכלית{{הערה|[http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/684/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92 מאמר מאת אפרים הולצברג]}}. הולצברג יצר קשר אישי עם חיילים רבים וביתו הפך במשך השנים מוקד לעליה לרגל לרבים. הוא אף השתתף בחתונותיהם של פצועים רבים שהחלימו. הולצברג כונה "אבי הפצועים".
-הולצברג לקה בלבו ונפטר במהלך אזכרה להרוגי [[אוטובוס הדמים]], שנערכה ב[[צומת גלילות]], ב[[ב' באדר]] [[ה'תשנ"ד]], 13 בפברואר [[1994]]. נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]] בסמוך לרבו - הרב [[אריה לוין]]. הותיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים.
+הולצברג לקה בלבו ונפטר במהלך אזכרה להרוגי [[אוטובוס הדמים]], שנערכה ב[[צומת גלילות]]. נטמן ב[[בית הקברות סנהדריה]] בסמוך לרבו - אריה לוין. הותיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים.
 לאחר פטירתו שבו בנו הבכור וגרושתו לישראל.
@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 בשמם של אלפים שזכו למילת עידוד ממנו בשעות הקשות ביותר לחייהם; בשמם של אלפים שיזכרו את השוקולדים המתוקים שלו ברגעים המרים ביותר; בשמם של כל הפצועים, הנכים, והמשפחות השכולות; בשמו של צה"ל ובשמה של מדינת ישראל – אני מצדיע לך שמחה.
 |מקור=}}
-נקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.
 == הנצחתו ==
 [[קובץ:Simcha Holtzberg street, Herzliya.jpg|ממוזער|250px|שמאל|רחוב שמחה הולצברג ב[[הרצליה]]]]
 [[מעוזיה סגל]], נכה צה"ל, נפגש עם הולצברג במשך שנה ושמע ממנו את סיפור חייו. במשך חמש שנים הוא עיבד את חוויותיו של הולצברג לביוגרפיה בשם "שמחה בלב", שיצא לאור בשנת 2000, לאחר מותו.
-לאחר מותו הוציא [[השירות הבולאי]] [[בול דואר]] לזכרו{{הערה|1=[http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/684/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92 בול לזכרו].}}. כמו כן, נקראו על שמו רחובות במספר ערים ברחבי הארץ.
+לאחר מותו הוציא [[השירות הבולאי]] [[בול דואר]] לזכרו{{הערה|[http://israelphilately.org.il/he/catalog/articles/684/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92 בול לזכרו].}}. כמו כן, [[שמות רחובות בישראל|נקראו על שמו]] רחובות במספר ערים ברחבי הארץ.
 בשנת 2007 הפיק הבמאי [[ילון גורביץ]], שפגש את הולצברג לאחר פציעתו ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], את הסרט התיעודי "לתת" על השרדותו של הולצברג בשואה. להכנת הסרט נעזר גורביץ במעוזיה סגל.