שער ציון (בית חולים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:30, 27 ביוני 2013

בית החולים שער ציון (נקרא לעתים "שערי ציון") היה בית החולים ראשון ליהודים ביפו. בית החולים טיפל גם בתושבי מושבות העלייה הראשונה ראשון לציון, עקרון ופתח תקוה וכן נוה צדק, נוה שלום ותל אביב הקטנה. עד שנת 1918, בה פתחה ההסתדרות הציונית הדסה בית חולים בשכונת נוה שלום, היה שער ציון בית החולים היהודי היחיד באזור.

בית החולים נוסד ב-1890 בחדר שכור ביזמת יחיאל מיכל פינס והרופא ד"ר מנחם שטיין. בשנת 1891 (בגל השני של העלייה הראשונה), כאשר יפו מלאה בעולים חדשים והחלופה היחידה הייתה בית החולים של המיסיון, נוצר הצורך לשכור מבנה גדול יותר. שכירת המבנה, שנבנה במקור כביתו של הקונסול האוסטרו-הונגרי יעקב פאסקאל^[1], מומנה על ידי חברת "עזרת ישראל" של שמעון רוקח, לשכת בני ברית ונדבנים מחו"ל ותחזוקתו מומנה גם על ידי הוועד הפועל של חובבי ציון, ועד העיר יפו ( שהטיל מס על יצואני האתרוגים לשם מימון המוסד) ובני קהילות בחו"ל אליהן נשלחו שד"רים מיוחדים. הבית הדו-קומתי כלל מרפאה, בית מרקחת, "בית אסם ותבשיל" ואת משרד ועד העיר. שש עשרה מיטות בשישה חדרים נועדו לאשפוז חולים. בבית החולים עבדו ד"ר שטיין ו"רופא המושבות" ד"ר אהרן מאיר מזי"א. מנהל בית החולים היה שמעון רוקח עצמו, ראש הוועד של יהודי יפו, בעוד מנהלו הרפואי היה ד"ר שטיין ובין השניים התגלעו מחלוקות על העברת כספים שנגבו לצורך בית החולים למימון פעילות הוועד.^[2]

במגילת הייסוד של בית החולים נאמר שהוא פתוח "לכל בני ישראל, אשכנזים או ספרדים מבני העיר או מבני המושבים או מבני שאר הערים, ואפילו לאורחים העוברים ושבים או באים לרחוץ בים".

בית החולים סעד רבים מפועלי העלייה השנייה שקרסו מעבודה ומתנאים ירודים במושבות והתקשו להסתגל לתנאי הארץ. המוסד עמד תמיד בפני סגירה בשל חוסר מימון ורק השתדלות משותפת של הוועד היהודי ותמיכת הממשלה העות'מאנית הצילה אותו פעם אחר פעם.

בשנת 1898 רכש שמעון רוקח, באמצעות כספים שקיבל מהברונית הירש (אלמנתו של מוריס הירש), את בית הקונסול האוסטרי מצפון לשכונת יפה נוף אשר במנשייה (המבנה נהרס במלחמת העצמאות, הוא ניצב בערך באתר ה"דולפינריום" שבפארק צ'ארלס קלור)^[3] ש"חדריו מרווחים ואור ואוויר שוררים בהם".

ב-1912 חתמה קופת החולים לפועלים החקלאיים ביהודה על הסכם אשפוז ראשון עם בית החולים, שכלל תשלום דמי אשפוז לפועלים חולים ולנשותיהם שילדו בבית החולים.

בבית החולים עבדו במהלך שנות קיומו ד"ר יהודה לייב פוחובסקי, ד"ר סוניה בלקינד, ד"ר הלל יפה, וד"ר חיים חיסין.

קישורים חיצוניים

בית החולים הראשון ליהודים
מיקי כהן, הרפואה בראשיתה של תל אביב

לקריאה נוספת

חנה רם, חיי היישוב היהודי ביפו בעת החדשה
נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799-1948, 1998

הערות שוליים

^ דליה קרפל, הווקף היהודי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2012
^ חנה רם, מחלוקת בקרב הנהגת העדה היהודית ביפו, קתדרה 64, יולי. הערה 40
^ שמואל דקלו, המאבק על הפיצוי בשל הפקעת אזור הדולפינריום וגן צ'ארלס קלור בת"א עבר לעליון, גלובס 08/02/2009

[1] דליה קרפל, הווקף היהודי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2012

[2] חנה רם, מחלוקת בקרב הנהגת העדה היהודית ביפו, קתדרה 64, יולי. הערה 40

[3] שמואל דקלו, המאבק על הפיצוי בשל הפקעת אזור הדולפינריום וגן צ'ארלס קלור בת"א עבר לעליון, גלובס 08/02/2009

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[בית חולים|בית החולים]] '''שער ציון''' (נקרא לעתים "שערי ציון") היה בית החולים ראשון ל[[יהודים]] ב[[יפו]]. בית החולים טיפל גם בתושבי [[מושבות העלייה הראשונה]] [[ראשון לציון]], [[מזכרת בתיה|עקרון]] ו[[פתח תקוה]] וכן [[נוה צדק]], [[נוה שלום]] ו[[תל אביב הקטנה]]. עד שנת [[1918]], בה פתחה [[ההסתדרות הציונית הדסה]] בית חולים בשכונת [[נוה שלום]], היה שער ציון בית החולים היהודי היחיד באזור.
-בית החולים נוסד ב-[[1890]] בחדר שכור ביזמת [[יחיאל מיכל פינס]] וה[[רופא]] ד"ר [[מנחם שטיין]]. בשנת [[1891]] (בעת הגל השני של [[העלייה הראשונה]]), כאשר יפו מלאה בעולים חדשים והחלופה היחידה הייתה בית החולים של ה[[מיסיון]], נוצר הצורך לשכור מבנה גדול יותר. שכירת המבנה, שנבנה במקור כביתו של הקונסול ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגרי]] [[יעקב פאסקאל]]{{הערה|{{הארץ|דליה קרפל|הווקף היהודי|1.1631267|2 בפברואר 2012}}}}, מומנה על ידי חברת "[[עזרת ישראל (אגודה)|עזרת ישראל]]" של [[שמעון רוקח]], לשכת [[בני ברית]] ונדבנים מחו"ל ותחזוקתו מומנה גם על ידי הוועד הפועל של [[חובבי ציון]], ועד העיר יפו ( שהטיל מס על יצואני ה[[אתרוג]]ים לשם מימון המוסד) ובני קהילות בחו"ל אליהן נשלחו [[שד"ר]]ים מיוחדים. הבית הדו-קומתי כלל מרפאה, [[בית מרקחת]], "בית אסם ותבשיל" ואת משרד ועד העיר. שש עשרה מיטות בשישה חדרים נועדו ל[[אשפוז]] חולים. בבית החולים עבדו ד"ר שטיין ו"רופא המושבות" ד"ר [[אהרן מאיר מזי"א]]. מנהל בית החולים היה שמעון רוקח עצמו, ראש הוועד של יהודי יפו, בעוד מנהלו הרפואי היה ד"ר שטיין ובין השניים התגלעו מחלוקות על העברת כספים שנגבו לצורך בית החולים למימון פעילות הוועד.<ref> חנה רם, '''[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/64103.html מחלוקת בקרב הנהגת העדה היהודית ביפו]''', [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 64, יולי. הערה 40</ref>
+בית החולים נוסד ב-[[1890]] בחדר שכור ביזמת [[יחיאל מיכל פינס]] וה[[רופא]] ד"ר [[מנחם שטיין]]. בשנת [[1891]] (בגל השני של [[העלייה הראשונה]]), כאשר יפו מלאה בעולים חדשים והחלופה היחידה הייתה בית החולים של ה[[מיסיון]], נוצר הצורך לשכור מבנה גדול יותר. שכירת המבנה, שנבנה במקור כביתו של הקונסול ה[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרו-הונגרי]] [[יעקב פאסקאל]]{{הערה|{{הארץ|דליה קרפל|הווקף היהודי|1.1631267|2 בפברואר 2012}}}}, מומנה על ידי חברת "[[עזרת ישראל (אגודה)|עזרת ישראל]]" של [[שמעון רוקח]], לשכת [[בני ברית]] ונדבנים מחו"ל ותחזוקתו מומנה גם על ידי הוועד הפועל של [[חובבי ציון]], ועד העיר יפו ( שהטיל מס על יצואני ה[[אתרוג]]ים לשם מימון המוסד) ובני קהילות בחו"ל אליהן נשלחו [[שד"ר]]ים מיוחדים. הבית הדו-קומתי כלל מרפאה, [[בית מרקחת]], "בית אסם ותבשיל" ואת משרד ועד העיר. שש עשרה מיטות בשישה חדרים נועדו ל[[אשפוז]] חולים. בבית החולים עבדו ד"ר שטיין ו"רופא המושבות" ד"ר [[אהרן מאיר מזי"א]]. מנהל בית החולים היה שמעון רוקח עצמו, ראש הוועד של יהודי יפו, בעוד מנהלו הרפואי היה ד"ר שטיין ובין השניים התגלעו מחלוקות על העברת כספים שנגבו לצורך בית החולים למימון פעילות הוועד.<ref> חנה רם, '''[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/64103.html מחלוקת בקרב הנהגת העדה היהודית ביפו]''', [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 64, יולי. הערה 40</ref>
 במגילת הייסוד של בית החולים נאמר שהוא פתוח "לכל בני ישראל, [[אשכנזים]] או [[יהודים ספרדים|ספרדים]] מבני העיר או מבני המושבים או מבני שאר הערים, ואפילו לאורחים העוברים ושבים או באים לרחוץ בים".

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)