לדלג לתוכן

רבי חנינא בר חמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
 
(33 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רבי חנינא|אישים אחרים בשם זה|חנינא}}
{{מפנה|רבי חנינא|אישים אחרים בשם זה|חנינא}}
{{אישיות רבנית
{{חז"ל
|שם=רבי חנינא בר חמא
| שם = רבי חנינא בר חמא
| תואר =
|תמונה=
| תמונה = קובץ:Burial Cave of Rabbi Yehuda HaNassi P1030777.JPG
|כיתוב=
| כיתוב = מצבת [[אנינא הקטן]] (רפליקה), המזוהה עם רבי חנינא
|תקופתו=[[אמוראים]]
| תאריך לידה = [[145]]
|דור=ראשון
| מקום לידה = [[בבל]]
|בית מדרש=
| תאריך פטירה = [[240]]
|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]
| מקום פטירה = [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]], [[האימפריה הרומית]]
|חבריו=[[רבי אפס]], [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רב (אמורא)|רב]] ועוד
| סיבת המוות =
|תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[קבר רבי יהודה הנשיא|מערת משפחת רבי יהודה הנשיא]] ב[[בית שערים]]
| מקום מגורים =
| מקום פעילות = [[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]
| השתייכות =
| רבותיו = [[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]
| תלמידיו = [[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
| בני דורו = [[רבי אפס]], [[לוי (אמורא)|לוי]], [[רב (אמורא)|רב]]
| אב = חמא (חמא הכהן / חמא בר אבא - משוער)
| אם =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים = [[רב חמא בר חנינא (הראשון)]]
| חתנים = [[שמואל סבא]]
| התחלת פעילות = ראשון [[אמוראים]]
| סיום פעילות = ראשון [[אמוראים]]
}}
}}
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמורא]]ים ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|{{בבלי|בכורות|מט|ב}}, [[תוספות]] דיבור המתחיל אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמוראים]] ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנאים|תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים{{הערה|{{בבלי|בכורות|מט|ב}}, [[תוספות]] דיבור המתחיל אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[רבי יהודה הנשיא]], מחבר [[משנה|הַמִּשְׁנָה]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית שב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] ומונה על ידי הנשיא ל[[אב בית דין]] לצד [[רבן גמליאל ברבי]], [[נשיא הסנהדרין]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
יש מייחסים את רבי [[פנחס בר חמא]] הכהן כאחיו של רבי חנינא, ובעל ה[[סדר הדורות]] הציע כי ייתכן שאביו היה רבי [[חמא בר אבא]]{{הערה|סדר הדורות, ערך רבי פינחס הכהן בר חמא}}.
יש מייחסים את רבי [[פנחס בר חמא]] הכהן כאחיו של רבי חנינא, ובעל ה[[סדר הדורות]] הציע כי ייתכן שאביו היה רבי [[חמא בר אבא]]{{הערה|סדר הדורות, ערך רבי פינחס הכהן בר חמא}}. בנו היה [[רב חמא בר חנינא (הראשון)]].


==קורות חייו==
==קורות חייו==
רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]] ([[145]] לספירה), ולמד שם אצל [[רב המנונא (הראשון)|רב המנונא]]. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו [[חמא ברבי חנינא|חמא]], כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד ה[[משנה]] מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן).
רבי חנינא נולד ב[[בבל]] בסביבות שנת [[ג'תתק"ה]] ([[145]] לספירה), ולמד שם אצל [[רב המנונא (הראשון)|רב המנונא]]. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו [[חמא ברבי חנינא|חמא]], כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד ה[[משנה]] מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן).
עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה.
עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה.
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. הוא היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא [[מלאך]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|י|ב}}}}.
על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. רבי היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר [[רבי יהודה הנשיא#אנטונינוס ורבי|אנטונינוס]], אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: {{ציטוטון|לית דין בר איניש}}, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא [[מלאך]]{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|י|ב}}}}.


רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית על רגלו השנייה{{הערה|{{בבלי|חולין|כד|ב}}}}. הוא נפטר סמוך לשנת [[שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט|ד' אלפים]] ([[240]] לספה"נ), בהיותו כבן 95.
רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית{{הערה|{{בבלי|חולין|כד|ב}}}}. הוא נפטר סמוך לשנת [[שנים עבריות ד' אלפים - ד'צ"ט|ד' אלפים]] ([[240]] לספה"נ), בהיותו כבן 95.


==תפקידיו הציבוריים==
==תפקידיו הציבוריים==
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. התלמוד מספר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{ירושלמי|תענית|ד|ב}}}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי ה{{בבלי|עירובין|סה|ב}}}}.
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא פיזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. התלמוד מספר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|[[רבי שמעון ברבי|שמעון]] בני - חכם. [[רבן גמליאל ברבי|גמליאל]] בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{ירושלמי|תענית|ד|ב}}}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי ה{{בבלי|עירובין|סה|ב}}}}.


מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|ב}}}}.
מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|ב}}}}.
שורה 36: שורה 51:


==משנתו==
==משנתו==
הוא היה ידוע בביטחונו באלוקים, כאשר אשה [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוקים{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|סז|ב}}.}}. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האלוקים בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.
הוא היה ידוע בביטחונו באל, כאשר [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוהים{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|סז|ב}}.}}. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האל בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.


אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]''', המשמש במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב.
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]''', המשמש במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "[[רוב (הלכה)|הלך אחר הרוב]]", וכלל אחר - "[[קרוב]]" - מכריע כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים [[מדאורייתא|מהתורה]], אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב.
שורה 49: שורה 64:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:רבי חנינא בר חמא}}
* {{תנאים ואמוראים|ב|67|עמודים=492-484}}
* {{תנאים ואמוראים|ב|67|עמודים=492-484}}
* {{תנאים ואמוראים2|עמודים=ת"כ-תכ}}
* {{יחוסי תנאים ואמוראים|התחלה=תכ|סוף=תכה}}
* {{אנצ דעת|2808}}
* {{אנצ דעת|2808}}


שורה 56: שורה 72:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{אמוראים}}


{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:חנינא בר חמא}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-250]]


{{מיון רגיל:חנינא בר חמא}}
[[קטגוריה:אמוראים כהנים]]
[[קטגוריה:אמוראים כהנים]]
[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]
[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי חייא]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-3]]
[[קטגוריה:עולים מבבל לארץ ישראל בעת העתיקה]]
[[קטגוריה:עולים לארץ ישראל במאה ה-2]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-2]]

גרסה אחרונה מ־02:40, 14 ביוני 2024

המונח "רבי חנינא" מפנה לכאן. לערך העוסק באישים אחרים בשם זה, ראו חנינא.
רבי חנינא בר חמא
מצבת אנינא הקטן (רפליקה), המזוהה עם רבי חנינא
מצבת אנינא הקטן (רפליקה), המזוהה עם רבי חנינא
לידה 145
בבל
פטירה 240 (בגיל 95 בערך)
פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית
מקום קבורה ישראלישראל מערת משפחת רבי יהודה הנשיא בבית שערים
מקום פעילות ציפורי
תקופת הפעילות ראשון אמוראים
רבותיו רבי יהודה הנשיא,
רבי ישמעאל ברבי יוסי,
רבי חייא ובר קפרא
תלמידיו רבי יהושע בן לוי,
רבי יוחנן, רבי אושעיא,
רבי אלעזר בן פדת,
רבי שמעון בן לקיש ועוד
בני דורו רבי אפס, לוי, רב
אב חמא (חמא הכהן / חמא בר אבא - משוער)
צאצאים רב חמא בר חנינא (הראשון)
חתנים שמואל סבא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים[1]. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, מחבר הַמִּשְׁנָה, ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית שבציפורי ומונה על ידי הנשיא לאב בית דין לצד רבן גמליאל ברבי, נשיא הסנהדרין.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מייחסים את רבי פנחס בר חמא הכהן כאחיו של רבי חנינא, ובעל הסדר הדורות הציע כי ייתכן שאביו היה רבי חמא בר אבא[2]. בנו היה רב חמא בר חנינא (הראשון).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חנינא נולד בבבל בסביבות שנת ג'תתק"ה (145 לספירה), ולמד שם אצל רב המנונא. בהיותו כבן שלושים עלה ארצה עם בנו חמא, כדי ללמוד תורה מפיו של רבי יהודה הנשיא. מלבד לימוד המשנה מפיו, התקרב אליו והעיד מספר עדויות על הנהגותיו ההלכתיות של רבי. על קרבתו לרבי תעיד העובדה, שמכל תלמידיו בחר בו רבי לתפקיד ראש הישיבה תחתיו (ראו להלן). עסק במסחר בדבש ממנו התפרנס בריווח ומכספו בנה ישיבה. על גדלותו הרוחנית של רבי חנינא העיד רבי יהודה הנשיא. רבי היה נוהג להפגש בחשאי עם הקיסר אנטונינוס, אך זה התנה עם רבי שאיש לא יהיה נוכח במפגשים אלו. באחת הפעמים, כשהגיע אנטונינוס לרבי, מצא שם את רבי חנינא, והעיר על כך לרבי. ענה לו: ”לית דין בר איניש”, כלומר – "אין זה בן אדם", אלא מלאך[3].

רבי חנינא בר חמא האריך ימים מתוך בריאות איתנה. בהיותו בגיל 80 עוד היה כוחו במתניו, והיה עומד על רגל אחת תוך כדי חליצת נעל ונעילתה בשנית[4]. הוא נפטר סמוך לשנת ד' אלפים (240 לספה"נ), בהיותו כבן 95.

תפקידיו הציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא פיזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. התלמוד מספר כי רבי הורה כך: שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש”. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של רבי אפס, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו[5]. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי[6].

מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב בפלפול. כך למשל, כאשר רבי חייא ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול[7].

משמעותו של המינוי "לשבת בראש" שנויה במחלוקת בקרב פרשנים והיסטוריונים. רש"י ופרשנים קלאסיים אחרים סבורים, שהכוונה לכהונה בראשות הישיבה המרכזית של תנאי ארץ ישראל, שבימי רבי יהודה הנשיא שכנה בציפורי. לעומתם מוכיח יצחק אייזיק הלוי שמדובר בתפקיד אדמיניסטרטיבי בעל השפעה על כלל הציבור ועל הישיבה גם יחד. למעשה נראה ששתי הדעות צודקות, ותפקיד ראש הישיבה כלל גם אחריות לצרכים ציבוריים נוספים.

יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חנינא התעסק בענייני יוחסין, כאשר היו שרצו לקבוע כי בבל מיוחסת פחות מארץ ישראל, שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו רבי יוסי שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל[8].

הוא גם סבר כי יש להחמיר במיוחד ביוחסין ובלשון חז"ל "מעלה עשוי ביוחסין". לפי זה פירש זעירי בשם רבו רבי חנינא, את המשנה במסכת כתובות[9] ”אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר רבי יוחנן בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה”, ופירש שמדובר שם שעברה שם קבוצת אנשים שכל אחד מהם כשר לכהונה - כלומר שאינו פוסל בביאתו את האשה שבא עליה, ואינו נתין או ממזר, ומלבד זאת רוב אנשים העיר כשרים לכהונה, כך שישנם שני רוב להכשיר. בטעם הדבר פורש בתלמוד, שלא די ברוב אחד, כמו שאר ההלכות שבהן נפסק להלכה כי אם הרוב כשר ניתן לסמוך עליו למעשה, ולמשל אם נמצאה חתיכת בשר ליד עשר חנויות שתשע מהן כשרות - מותר לאכול את חתיכת הבשר, אך ביוחסין החמירו שצריך שני רוב, וגזרו שמא אם יסתמכו על רוב אחד, שמא יקרה שהאשה תבוא לביתו של הבועל, שאז הבועל הוא "קבוע", ותקף לגביו הכלל "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ולכן גזרו שגם כאשר הבועל יצא מביתו ואינו קבוע בביתו, אין לסמוך על רוב העיר, ואף על רוב קבוצה שמהם פירש אחד ובעל אין לסמוך, שמא יסמכו על רוב העיר במקרה של קבוע שבו אין רוב מועיל.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה ידוע בביטחונו באל, כאשר מכשפה רצתה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב ”אין עוד מלבדו” ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוהים[10]. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האל בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.

אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידיו הוא רוב וקרוב הלך אחר הרוב, המשמש במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מאין הגיע. כלל אחד קובע: "הלך אחר הרוב", וכלל אחר - "קרוב" - מכריע כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר. אמנם שני הכללים מהתורה, אך במקרה של הכרעות סותרות בין שניהם, הכלל שקבע רבי חנינא בר חמא מכריע לפי הרוב.

רבותיו, חבריו ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד רבי יהודה הנשיא למד אצל רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי חייא ובר קפרא. חבריו היו לוי, רבי אפס, רבי יהושע בן לוי, רב ושאר חכמי דורם. עם תלמידיו נמנים רבי יוחנן, בנו – רבי חמא[11], רבי אושעיא, רבי אלעזר בן פדת, רבי חייא בר אבא, רבי אבא, רבי שמעון בן לקיש ורבים אחרים.

חתנו היה האמורא שמואל סבא[12].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]