רדיוהד

רדיוהד היא להקת רוק אלטרנטיבי בריטית.

קובץ:Thief - Radiohead.jpg

חברי הלהקה

ההסטוריה של הלהקה

הלהקה הוקמה ב-1989 באוקספורד, בריטניה, וניגנה בריטפופ, אשר התפתח במהלך שנות השמונים והושפע מהגלאם רוק והפאנק רוק. הלהקה לא זכתה להתיחסות מיוחדת עד ששירה Creep הפך ללהיט בינלאומי והכניס את הלהקה לתודעה הציבורית (ואת אלבומה הראשון- Pablo honey למצעדים). המדינה הראשונה בעולם בה זכה השיר להשמעות ברדיו ולאהדת הקהל היא ישראל, ועד היום שמורה פינה חמה בלבם של חברי הלהקה לקהל הישראלי. ב-1995 הקליטה ושחררה הלהקה את אלבומה השני, The Bends שהכיל חומר מגוון ומגובש יותר מן האלבום הראשון. רדיוהד התנתקו באלבום זה מהפופ המסחרי, שהשפיע על אלבומם הראשון, וגיבשו סגנון "אלטרנטיבי" ונסיוני יותר, תוך שמירה על צליל הרוק הכבד-למחצה שלה.

ב-1997 שיחררה הלהקה את אלבומה המוכר ביותר, O.K Computer, שהוכרז כיצירת מופת והיה לאחד מאלבומי הרוק הבולטים של שנות ה-90. האלבום שילב לראשונה רוק עם אלמנטים של מוזיקה אלקטרונית (סאמפלים, קולות ממוחשבים ואפקטים משונים). האלבום התקבל בהתלהבות על ידי הקהל והמבקרים ונמכר במליוני עותקים.

סיבוב ההופעות המתיש שבא בעקבות האלבום גרם לסכסוכים בין חברי הלהקה ולתחושה של אבדן דרך והשראה. הלהקה לקחה הפסקה ארוכה לפני שניסתה להקליט מחדש, וגם כשהקליטה מחדש היה זה תהליך ארוך ומפרך. הלהקה הרחיבה את התנסותה באפקטים אלקטרוניים ועמיקה במחוזות האלטרנטיביים, וב-2000 הפתיעה את עולם המוזיקה בכך ששיחררה אלבום שהיה אלקטרוני כמעט לחלוטין, כמעט ללא גיטרות או כלי רוק סטנדרטיים. האלבום, Kid A, היה הקצנה סגנונית מפתיעה, ביחוד לאור העובדה שדווקא השילוב המרוסן בין רוק למוזיקה אלקטרונית הוא שהביא להרכב הצלחה ומעבר למוזיקה אלקטרונית לחלוטין נראה כצעד התאבדותי בעליל. הוא התקבל ברגשות מעורבים: מעריצי הלהקה דבקו בדעה שמדובר באלבום מדהים ופורץ גבולות, בעוד המבקרים התיחסו אליו באמביוולנטיות.

ב-2001 שחררה הלהקה את Amnesiac, שהוקלט בו זמנית עם Kid A האלבום כלל חומרים שונים חסרי אחידות סגנונית. מצד אחד, שירים "רדיוהדים" בגיטרה ופסנתר שהפכו לקלאסיקה ומצד שני נסיונות אקספרמנטליים לא ברורים ותמוהים. אלבום זה שנוי במחלוקת עוד יותר מקודמו - במקרה זה מעריצים רבים הכתירו אותו כטוב ביותר של הלהקה בעוד אחרים החליטו ש"זה יותר מדי" - הלהקה הלכה רחוק מדי ואיבדה את דרכה המוזיקלית. המבקרים, כמו בפעם הקודמת, התייחסו לאלבום באופנים שונים, אך הוא נמכר היטב בכל זאת.

בשנת 2003 הוציאה הלהקה את האלבום Hail to the theif שהציג חזרה מסוימת לעידן הרוק של הלהקה ויצר מעין שילוב של האלבום השני והשלישי(The Bends, Ok Computer) שכללו יותר רוק וגיטרות והאלבום הרביעי והחמישי(Kid A, Amnesiac) שכללו יותר צלילים אלקטרוניים ופחות גיטרות.

לאחר סיבוב הופעות מייגע מסביב לאירופה והעולם, החליטו חברי הלהקה(שרובם הקימו משפחה) לעשות הפסקה של שנה וקצת ולהירגע, ובינתיים יצרו אלבומי סולו ונתנו הופעות פרטיות. ב2005 חזרו חברי הלהקה לאולפנים בכדי לעבוד על אלבומם הבא שיצא מתישהו כנראה השנה(2006). שמו של האלבום לא הוחלט סופית, אך לפי שמועות, האלבום כנראה יקרא על שם אחד השירים שהוא כולל: Down is the new up .

חברי הלהקה

חברי הלהקה מהקמתה עד היום הם:

• ת'ום יורק (שירה, מילים וגיטרה אקוסטית)
• פיל סלוואי (תופים וכלי הקשה)
• ג'וני גרינווד (גיטרה מובילה, קלידים, כלי הקשה)
• קולין גרינווד (באס)
• אד או'בראין (קולות וגיטרה מלווה)

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן Pablo Honey (ב-1993) The Bends (ב-1995) O.K Computer (ב-1997) Kid A (ב-2000) Amnesiac (ב-2001) Hail To The Thief (ב-2003)

מיני-אלבומים Drill (ב-1992) Itch (ב-1994, יפן/ניו זילנד) My Iron Lang (ב-1994) No Surprises/Running From Demons(ב-1997, יפן) Airbag/How Am I Driving? (ב-1998) I Might Be Wrong: Live Recordings (ב-2001) (COM LAG (2plus2isfive (ב-2004, יפן)

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי
• אתר מעריצים באנגלית עם מידע עדכני (פרסומות קופצות)
• אתר מעריצים נוסף באנגלית
• אתר מעריצים בעברית
• דיסקוגרפיה באתר RHDiscog.com