רפאל קובליק – הבדלי גרסאות

**רפאל קובליק**
**Rafael Kubelík**
לידה	29 ביוני 1914; Býchory, צ'כיה
פטירה	11 באוגוסט 1996 (בגיל 82); Kastanienbaum, שווייץ
מקום קבורה	Slavín
מוקד פעילות	ברנו
תקופת הפעילות	מ-1934
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של פראג
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה
שפה מועדפת	צ'כית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	דקה רקורדס
בן או בת זוג	לודמילה ברטלובה (1943–1961); אלסי מוריסון (1963–?)
צאצאים	מרטין קובליק
פרסים והוקרה	צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1974); מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1995); אזרחות כבוד של פראג (1990); אזרחות כבוד של ברנו (1990); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1983); מסדר טומאש מסריק, דרגה 1; מסדר ההצטיינות הבווארי; אביר מסדר האמנויות והספרות; אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית; מסדר דנבורג ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־22:00, 26 באוקטובר 2023

רפאל ירונים קובליק (בשם מלא בצ'כית: Rafael Jeroným Kubelík; ‏29 ביוני 1914 – 11 באוגוסט 1996) היה מנצח ומלחין צ'כי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובליק היה בנו של הכנר יאן קובליק. נולד בביכורי, אוסטרו-הונגריה, כיום בצ'כיה. למד בקונסרבטוריון בפראג. משנת 1936 עד 1939 ושוב משנת 1942 עד 1948 היה מנצח התזמורת הפילהרמונית הצ'כית. עם עליית הקומוניסטים אחרי מלחמת העולם השנייה, גמלה בלבו ההחלטה לעזוב את צ'כוסלובקיה. ההזדמנות נקרתה בדרכו כאשר נסע לבריטניה להופיע בפסטיבל אדינבורו. קובליק ורעייתו הורשעו בעריקה במשפט שהתנהל בהיעדרם. בשנת 1967 קיבל אזרחות שווייצרית.

קובליק היה מנצח התזמורת הסימפונית של שיקגו משנת 1950 עד 1953 (לפי השמועה, ניסיון מתסכל הן לו והן לתזמורת), מנהל מוזיקלי של בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן משנת 1955 עד 1958, של תזמורת רדיו בוואריה משנת 1961 עד 1979 ושל המטרופוליטן אופרה, ניו יורק, משנת 1972 עד 1974. כמנצח, הקליט את מחזור הסימפוניות של רוברט שומאן בשתי הזדמנויות (בשביל דויטשה גרמופון ב-4–1963 ולסוני קלאסיקל ב-1979). המחזור השלם של סימפוניות מאהלר (שהוקלט בין השנים 1967 - 1970) עודנו זוכה להערכה רבה.

בין יצירותיו חמש אופרות, כמה סימפוניות ומוזיקה קאמרית.

לאחר מותו בשנת 1996 בלוצרן, שווייץ, נקבר קובליק בבית הקברות וישהראד בפראג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רפאל קובליק בוויקישיתוף

רפאל קובליק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רפאל קובליק, באתר ספוטיפיי
רפאל קובליק, באתר AllMusic (באנגלית)
רפאל קובליק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רפאל קובליק, באתר דיזר
רפאל קובליק, באתר Discogs (באנגלית)
רפאל קובליק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רפאל קובליק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הקודם: ואצלב טאליך	מנצח ראשי, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית 1942 - 1948	הבא: קארל אנצ'רל

הקודם: ארטור רודז'ינסקי	מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של שיקגו 1950 - 1953	הבא: פריץ ריינר

הקודם: קרל רנקל	מנהל מוזיקלי, בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן 1955 - 1958	הבא: גאורג שולטי

הקודם: אויגן יוכום	מנצח ראשי, תזמורת רדיו בוואריה 1961 - 1979	הבא: קולין דייוויס

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מוזיקאי|סיווג=מנצח
-'''רפאל ירונים קובליק''' (ב[[צ'כית]]: '''Rafael Jeroným Kubelík''' (נולד ב-[[29 ביוני]] [[1914]] בביצ'ורי, [[אוסטרו-הונגריה]], כיום ב[[צ'כיה]] - מת ב-[[11 באוגוסט]] [[1996]] ב[[לוצרן]], [[שווייץ]]). היה [[מנצח]] ו[[מלחין]] צ'כי.
+| שם בשפת המקור=Rafael Kubelík}}
+'''רפאל ירונים קובליק''' (בשם מלא ב[[צ'כית]]: '''Rafael Jeroným Kubelík'''; {{כ}}[[29 ביוני]] [[1914]] – [[11 באוגוסט]] [[1996]]) היה [[מנצח]] ו[[מלחין]] צ'כי.
-רפאל היה בנו של ה[[כנר]] [[יאן קובליק]]. הוא למד בקונסרבטוריון ב[[פראג]]. משנת [[1936]] עד [[1939]] ושוב משנת [[1942]] עד [[1948]] היה מנצח התזמורת [[הפילהרמונית הצ'כית]]. עם עליית ה[[קומוניסטים]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], עזב את [[צ'כוסלובקיה]] והיה לאזרח שווייץ בשנת [[1967]].
+== קורות חיים ==
-קובליק היה מנצח [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] משנת [[1950]] עד [[1953]] (לפי השמועה, ניסיון מתסכל הן לו והן לתזמורת), [[מנהל מוזיקלי]] של [[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]] משנת [[1955]] עד [[1958]], של [[תזמורת רדיו בוואריה]] משנת [[1961]] עד [[1979]] ושל ה[[מטרופוליטן אופרה]], [[ניו יורק]], משנת [[1972]] עד [[1974]]. כמנצח, הקליט את מחזור הסימפוניות של [[רוברט שומאן]] בשתי הזדמנויות (בשביל דויטשה גרמופון ב-1963-4 ולסוני קלאסיקל ב-1979). המחזור השלם של סימפוניות [[גוסטב מאהלר|מאהלר]] (שהוקלט בין השנים 1967 - 1970) עודנו זוכה להערכה רבה.
+קובליק היה בנו של ה[[כנר]] [[יאן קובליק]]. נולד בביכורי, [[אוסטרו-הונגריה]], כיום ב[[צ'כיה]]. למד בקונסרבטוריון ב[[פראג]]. משנת [[1936]] עד [[1939]] ושוב משנת [[1942]] עד [[1948]] היה מנצח [[התזמורת הפילהרמונית הצ'כית]]. עם עליית ה[[קומוניסטים]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], גמלה בלבו ההחלטה לעזוב את [[צ'כוסלובקיה]].
+ההזדמנות נקרתה בדרכו כאשר נסע ל[[בריטניה]] להופיע בפסטיבל אדינבורו. קובליק ורעייתו הורשעו בעריקה במשפט שהתנהל בהיעדרם. בשנת [[1967]] קיבל אזרחות שווייצרית.
+קובליק היה מנצח [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] משנת [[1950]] עד [[1953]] (לפי השמועה, ניסיון מתסכל הן לו והן לתזמורת), [[מנהל מוזיקלי]] של [[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]] משנת [[1955]] עד [[1958]], של [[תזמורת רדיו בוואריה]] משנת [[1961]] עד [[1979]] ושל ה[[מטרופוליטן אופרה]], [[ניו יורק]], משנת [[1972]] עד [[1974]]. כמנצח, הקליט את מחזור הסימפוניות של [[רוברט שומאן]] בשתי הזדמנויות (בשביל [[דויטשה גרמופון]] ב-4–1963 ול[[סוני קלאסיקל]] ב-1979). המחזור השלם של סימפוניות [[גוסטב מאהלר|מאהלר]] (שהוקלט בין השנים 1967 - 1970) עודנו זוכה להערכה רבה.
 בין יצירותיו חמש [[אופרה|אופרות]], כמה סימפוניות ו[[מוזיקה קאמרית]].
-לאחר מותו, בשנת 1996, נקבר קובליק בבית הקברות וישהראד בפראג.
+לאחר מותו בשנת 1996 ב[[לוצרן]], [[שווייץ]], נקבר קובליק בבית הקברות וישהראד בפראג.
+==קישורים חיצוניים==
-{{סדרה|
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
+* {{בריטניקה}}
+* {{Find a Grave}}
+{{זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה}}
+{{סדרה
 |הקודם=[[ואצלב טאליך]]
+| רשימה = מנצח ראשי, [[התזמורת הפילהרמונית הצ'כית]]
+- 1948
 |הבא=[[קארל אנצ'רל]]
+}}
-|רשימה=מנצח ראשי, [[הפילהרמונית הצ'כית]]
+{{סדרה
-- 1948}}
-{{סדרה|
 |הקודם=[[ארטור רודז'ינסקי]]
 |הבא=[[פריץ ריינר]]
 |רשימה=מנהל מוזיקלי, [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]]
 - 1953}}
+{{סדרה
-{{סדרה|
 |הקודם=[[קרל רנקל]]
-|הבא=[[גיאורג שולטי]]
+|הבא=[[גאורג שולטי]]
 |רשימה=מנהל מוזיקלי, [[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]]
 - 1958}}
+{{סדרה
-{{סדרה|
 |הקודם=[[אויגן יוכום]]
 |הבא= [[קולין דייוויס]]
 |רשימה=מנצח ראשי, [[תזמורת רדיו בוואריה]]
 - 1979}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:קובליק, רפאל}}
-[[קטגוריה:מנצחים צ'כים|מנצחים צ'כים]]
+[[קטגוריה:מנצחים צ'כים]]
 [[קטגוריה:מלחינים צ'כים]]
+[[קטגוריה:עריקים מהגוש המזרחי]]
+[[קטגוריה:מהגרים מצ'כוסלובקיה לארצות הברית]]
-[[en:Rafael Kubelík]]
+[[קטגוריה:זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה]]
-[[ca:Rafael Kubelík]]
+[[קטגוריה:צ'כים שנולדו ב-1914]]
-[[cs:Rafael Kubelík]]
+[[קטגוריה:נפטרים ב-1996]]
-[[de:Rafael Kubelík]]
-[[eo:Rafael Kubelík]]
-[[es:Rafael Kubelík]]
-[[fi:Rafael Kubelík]]
-[[fr:Rafael Kubelík]]
-[[it:Rafael Kubelík]]
-[[ja:ラファエル・クーベリック]]
-[[la:Raphael Kubelík]]
-[[nl:Rafael Kubelík]]
-[[pl:Rafael Kubelik]]
-[[pt:Rafael Kubelík]]
-[[ru:Кубелик, Рафаэль]]
-[[sk:Rafael Kubelík]]
-[[sv:Rafael Kubelík]]
-[[zh:拉法埃尔·库贝里克]]

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023)