תחנת הרכבת יפו – הבדלי גרסאות
+קטגוריה:יפו: תחבורה,+קטגוריה:יפו: היסטוריה,+קטגוריה:תל אביב-יפו: מרכזי קניות,±קטגוריה:יפו←קטגוריה:יפו: מבנים באמצעות [[עזרה:Gadget-H... |
עודד המודד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
== מתחם "התחנה" == |
== מתחם "התחנה" == |
||
ב[[מתחם התחנה]] נמצאים כ-20 מבנים, בהם בית התחנה, קרפיפי הרכבת וראשית המסילה, בסגנונות בנייה מגוונים - ניתן להבחין במבנים מ[[התקופה העות'מאנית]], ב[[אדריכלות טמפלרית]] ובמבנים מימי [[המנדט הבריטי]]. עד [[שנות האלפיים]] עמדו בשיממונם. |
|||
בשנת [[2004]] החלה עיריית [[תל אביב]] בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל [[אמנון בר אור]]. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-20 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי (בדומה לתהליך החייאתו של [[נמל תל אביב]]). במרץ [[2009]], נפתח חלק מהמתחם לתערוכות מתחלפות והתקיים בו יריד אמנות [[צבע טרי]]. ב-[[2010]] נפתח המתחם המשופץ כולו לקהל הרחב, המתחם מכיל מסעדות, חנויות, שוק אורגני ותערוכות. |
בשנת [[2004]] החלה עיריית [[תל אביב]] בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל [[אמנון בר אור]]. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-20 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי (בדומה לתהליך החייאתו של [[נמל תל אביב]]). במרץ [[2009]], נפתח חלק מהמתחם לתערוכות מתחלפות והתקיים בו יריד אמנות [[צבע טרי]]. ב-[[2010]] נפתח המתחם המשופץ כולו לקהל הרחב, המתחם מכיל מסעדות, חנויות, שוק אורגני ותערוכות. |
||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־06:21, 26 ביוני 2013
תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים וטורקיה.[1]
היסטוריה
התחנה פעלה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים מאז נחנכה המסילה ב-26 בספטמבר 1892 עד ערב מלחמת העצמאות למעט בזמן מלחמת העולם הראשונה עת פרקו הטורקים את קטע המסילה בין יפו לתחנת הרכבת לוד. בימי פעילותה חצצה התחנה בין שכונת מנשייה הערבית (שנחרבה במלחמת העצמאות ולאחריה, וחליפתה, גן צ'ארלס קלור) לבין שכונת נווה צדק היהודית.
הקו זכה להצלחה רבה למרות זמן הנסיעה (4 שעות) הארוך ביחס לאורכה של המסילה הואיל וחסכה מהנוסעים את המסע המפרך בעגלה ממישור החוף אל הרי ירושלים שהיה כרוך בתשלום מסים לשלטונות ובתשלום דמי חסות לשודדים. עד ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) עברו בתחנה כ-183,000 נוסעים (בארץ ישראל באותה תקופה היו פחות מחצי מיליון נפש). בין הנוסעים המפורסמים נמנה גם בנימין זאב הרצל.
ב-1905 בנתה משפחת הטמפלרים, וילנד, את ביתה, "וילה וילנד", במתחם התחנה, ולצידו נוסד המפעל המשפחתי לחומרי בנייה, שסיפק את החומרים לבניית הבתים בשכונות החדשות שנבנו מחוץ לחומות יפו [2]. המפעל התרחב והפך לספק מוביל של מלט ואריחים מקושטים לבניין העיר תל אביב. כאמור, במהלך מלחמת העולם הראשונה (תחילת 1915) פרקו הטורקים את אדני המסילה בין יפו-ללוד, ועשו בהם שימוש לסלילת המסילה המזרחית (טול כרם-קוסיימה). לאחר הסגת הכוחות הטורקיים מצפון לירקון, (סוף דצמבר 1917), והוצאתה של יפו מטווח הארטילריה הטורקית - התייצבות הנדבך המערבי של קו שתי העוג'ות, התאפשרה לצי הבריטי עגינה בטוחה בנמל יפו. לייעול השימוש בנתיב הלוגיסטי החדש שנפתח בפניהם סללו הבריטים מסילה צרה[3], בתחילה לציוד צבאי בלבד ומאוחר יותר אף לסחורות אזרחיות, שחיברה את הנמל לתחנת מנשייה דרך רחוב רזיאל. מסילה צבאית צרה נוספת נסללה צפונה, ממסעף הרכבת ללוד על הקו יפו-ירושלים, לימים תחנת הרכבת תל אביב בקרבת בית הדר של ימינו, ועד 'גבעת ג'נקינס', מזרחית לג'ליל. גם קטע המסילה הצרה עד לוד שוקם ותנועת הסחורות שבה אליו במהלך 1918. בראשית שנות ה-20 שידרגו הבריטים את הקו יפו-לוד-ירושלים לרמת קו תקני בעל רוחב פס של 145 ס"מ ורכבות נוסעים שבו לנוע עליו.
במלחמת העצמאות הייתה תחנת הרכבת בקו החזית בין ערביי יפו ויהודי תל אביב. עם הקמת צה"ל, הפך מתחם התחנה לבסיס צבאי של הצבא הצעיר, ושימש לריכוז ושיפוץ נשק שלל. הבסיס ננטש בשנות ה-80 והמבנים בו הוזנחו. בחלק הדרומי של המתחם הוקם מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל המציג את תולדות אמצעי הלחימה בצה"ל.
מתחם "התחנה"
במתחם התחנה נמצאים כ-20 מבנים, בהם בית התחנה, קרפיפי הרכבת וראשית המסילה, בסגנונות בנייה מגוונים - ניתן להבחין במבנים מהתקופה העות'מאנית, באדריכלות טמפלרית ובמבנים מימי המנדט הבריטי. עד שנות האלפיים עמדו בשיממונם.
בשנת 2004 החלה עיריית תל אביב בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל אמנון בר אור. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-20 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי (בדומה לתהליך החייאתו של נמל תל אביב). במרץ 2009, נפתח חלק מהמתחם לתערוכות מתחלפות והתקיים בו יריד אמנות צבע טרי. ב-2010 נפתח המתחם המשופץ כולו לקהל הרחב, המתחם מכיל מסעדות, חנויות, שוק אורגני ותערוכות.
לקריאה נוספת
- שמואל אביצור, נמל יפו בגאותו ובשקיעתו 1965-1865, מהדורת מכון אבשלום והחוג לידיעת הארץ בתל אביב, הוצאת מילוא בע"מ, ספטמבר 1972
קישורים חיצוניים
- "התחנה - תרבות בילוי ופנאי", אתר הפרויקט להחייאת מתחם תחנת הרכבת והסבתו למוקד בילויים
- רונית סבירסקי, תחנה סודית, באתר ynet
הערות שוליים
-
מבנה התחנה במהלך פרויקט השימור והשחזור, 2007
-
אחד המבנים במתחם התחנה, 2007 (ברקע מגדל נווה צדק)
-
כתובת על הקיר: אולם הנוסעים מחלקה ראשונה, 2008
-
ציור קיר באחד ממבני התחנה, 2008
-
עבודות שימור במתחם התחנה, ספטמבר 2008
-
תחנת הרכבת המשופצת, מרץ 2009
-
תחנת הרכבת ביפו, מרץ 2009
-
תחנת הרכבת ביפו, מרץ 2009
מסילת הרכבת יפו–ירושלים | ||
---|---|---|
|