תרמוקלינה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תרמוקלינה (באנגלית: Thermocline) או מטלימניון (Metalimnion) היא שכבה דקה אך ברורה המאפיינת גופי מים כמו אגמים ואוקיינוסים.

התרמוקלינה מתאפיינת בשינויי טמפרטורה יחסית לשינוי בעומק חדים וגדולים מאלו המאפיינים את השכבות שמעליה ומתחתיה. באוקיינוס, תרמוקלינה היא הגבול בין השכבה העליונה המעורבלת ובין המים העמוקים, בהתאם למשתנים כמו גובה קו רוחב, עונות השנה ומידת הערבול ע"י רוחות.

תרמוקלינה עשויה להיות קבועה למחצה, אך עשויה גם להיווצר באופן זמני כתגובה לחימום וקירור של המים כתוצאה מהפרשי הטמפרטורות בין יום ולילה. גורמים המשפיעים על עומק ועובי התרמוקלינה כוללים שינויי אקלים עונתיים וגובה קו הרוחב, כמו גם גורמים סביבתיים מקומיים כמו זרמים וגאות ושפל.

אוקיינוסים

אנרגיית החום מקרינה קצרת גל של השמש נספגת בסנטימטרים הראשונים של פני השטח של האוקיינוסים, המתחממים במהלך היום ומתקררים במהלך הלילה (כאשר נמסרת אנרגיית חום מהמים לאטמוספירה בצורת קרינה ארוכת גל). גלים מערבבים את מי השטח החמים ומסיעים אותם אל עבר המים העמוקים הקרים עד לעומק של כ-100 מטרים תוך ערבול גושי מים, בתלות בעוצמת הרוחות והזרמים. החום ממימי השטח אובד למי העומק ויש ירידה חדה של הטמפרטורה עם העומק. מתחת לשכבה מעורבלת זו אין שינויים חדים בטמפרטורה והירידה בטמפרטורה עם העומק נשארת יחסית קבועה עד לקרקעית (4°C).

עובי התרמוקלינה ועומקה משתנים מאזור לאזור. באזורים הטרופים התרמוקלינה קבועה למחצה, ואילו באזורים הממוזגים התרמוקלינה משתנה (מעמיקה בקיץ). בקטבים, שבהם הטמפרטורה כמעט שאינה משתנה עם העומק, התרמוקלינה רדודה מאוד או לא קיימת. באוקיינוס הפתוח מאופיינת התרמוקלינה בגרדיאנט מהירות קול שלילי, אשר הופך אותה חשובב בלוחמה תת מימית מכיוון שהיא יכולה להחזיר שידורי סונאר פעילים. אפקט זה מושג כתוצאה משינוי חד בצפיפות המים.

גופי מים אחרים

בגופי מים כגון אגמים וימות קיימת תרמוקלינה, הנגרמת אף היא כתוצאה מהתחממות מי השטח.

באקלים קר עשוי להופיע ערבול עד הקרקעית (turnover), כתוצאה מהיווצרות התרמוקלינה.

במהלך הקיץ מתחממים מי השטח ונוצרת שכבה חמה וקלה מעל שכבה קרה וצפופה. הערבול בין השכבות קטן מאוד בקיץ ונוצרת תרמוקלינה ברורה (מטילמינליון). השכבה העליונה (אפילמינליון) מאופיינת ביצרנות ראשונית גבוהה וכמות חמצן רבה ואילו השכבה התחתונה (היפולמינליון) ענייה בחמצן עד אנוקסית בסוף הקיץ. בסתיו ובחורף, כאשר מי השטח מתקררים בצורה חריפה, לעיתים במהלך לילה, הם שוקעים ומעלים את מי העומק. גם הרוחות המתגברות תורמות לתהליך זה.

קישורים חיצוניים

• איור: תרמוקלינה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח