נחל עוז – הבדלי גרסאות
מ הסבת תבנית נזכור לתבנית נזכור את כולם* |
←חשיבות היישוב: עדכון |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
===חשיבות היישוב=== |
===חשיבות היישוב=== |
||
בשנות ה-50 וה-60 של [[המאה העשרים]] היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם [[דוד בן-גוריון]], [[משה דיין]] ו[[אריאל שרון]]) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת ([[בייגה שוחט]], [[אברהם כץ עוז]]), אנשי תקשורת בולטים ([[יצחק לבני]], ד"ר [[מרדכי נאור]]) אנשי אקדמיה וספר ([[חנוך גוטפרוינד]], [[אפרים יער]], איתן ברגלס, [[לאה נאור]], [[מאיה ערד]]) ומוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד [[משבר הקיבוצים]] בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]. |
בשנות ה-50 וה-60 של [[המאה העשרים]] היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם [[דוד בן-גוריון]], [[משה דיין]] ו[[אריאל שרון]]) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת ([[בייגה שוחט]], [[אברהם כץ עוז]]), אנשי תקשורת בולטים ([[יצחק לבני]], ד"ר [[מרדכי נאור]]) אנשי אקדמיה וספר ([[חנוך גוטפרוינד]], [[אפרים יער]], איתן ברגלס, [[אורי מרינוב]] [שהיה גם מנכ"ל [[המשרד לאיכות הסביבה]]], [[לאה נאור]], [[מאיה ערד]]) ומוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד [[משבר הקיבוצים]] בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת [[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]. [[חיים ילין]], חבר [[הכנסת העשרים]], הוא תושב הקיבוץ. |
||
==תעסוקה== |
==תעסוקה== |
||
גרסה מ־16:03, 13 בדצמבר 2015
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שער הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 70 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 479 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.9% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)  נחל עוז | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://nahaloz.org.il | |
נחל עוז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב.
היסטוריה
הקמת היישוב
היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת השחרור. בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת השחרור.
מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה, בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, היום מול שכונת שג'אעיה שבמזרח עזה.
התקפות על היישוב
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות "פידאיון" ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה העשרים נפלו בתקריות על הגבול עם רצועת עזה ארבעה חברי משק. הידועה שבהם אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה, רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) תבנית:נזכור את כולם, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לסמל.
בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש. הקיבוץ היה מטרה לירי מרגמות. מעשי האיבה פסקו לאחר שיחידת רימון בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.
בראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב סובל הקיבוץ מדי פעם מירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. רבים מהתושבים עזבו, ועם התארכות המבצע היישוב פונה ממשפחות[3]. ב-23 באוגוסט 2014 היישוב פונה כמעט לחלוטין לאחר מות ילד בן 4 מירי פצמ"ר.
חשיבות היישוב
בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין ואריאל שרון) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת (בייגה שוחט, אברהם כץ עוז), אנשי תקשורת בולטים (יצחק לבני, ד"ר מרדכי נאור) אנשי אקדמיה וספר (חנוך גוטפרוינד, אפרים יער, איתן ברגלס, אורי מרינוב [שהיה גם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה], לאה נאור, מאיה ערד) ומוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד משבר הקיבוצים בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת איחוד הקבוצות והקיבוצים. חיים ילין, חבר הכנסת העשרים, הוא תושב הקיבוץ.
תעסוקה
ענפי הייצור הראשיים כיום הם חקלאות - גידולי שדה, רפת, לול; תעשייה - מפעל "עוזת" לייצור כלי עבודה ממתכת (בבעלות חלקית של הקיבוץ).
בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הדרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק. היום נמצא נחל עוז במעמד של "קיבוץ מתחדש", והוא קולט גם תושבים שאינם חברים.
בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות, כמחציתן של חברי הקיבוץ והאחרות של תושבים שאינם חברים. היישוב מונה כ-350 נפש.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[4] זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[5]
גלריית תמונות
-
בית בקיבוץ
-
קיר בידוד בגן הילדים
-
חדר האוכל
-
בית בקיבוץ
-
בית עץ בגן המשחקים
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, היאחזות הנח"ל הראשונה, בתוך "טעם של פעם" (עמ' 33 - 34), הוצאת יוסף שרברק, תשמ"ז, 1987.
קישורים חיצוניים
- אתר הקיבוץ
- תבנית:יישוב בנגב
- נחל עוז באתר המועצה האזורית שער הנגב
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014 - ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
