נח גד וינטרוב – הבדלי גרסאות

**נח גד וינטרוב**
לידה	2 באוקטובר 1888; ד' בתשרי ה'תרמ"ט
פטירה	4 באוקטובר 1954 (בגיל 66); ז' בתשרי ה'תשט"ו
מקום קבורה	בית הקברות זיכרון מאיר בני ברק
מדינה	פולין - ישראל
מקום פעילות	ראדומסק, פולין - ירושלים, ישראל
תקופת הפעילות	? – 4 באוקטובר 1954
תחומי עיסוק	רב, מחבר ספרים תורניים, משורר
רבותיו	הרב ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, רבי יוסף חיים זוננפלד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־11:50, 3 בפברואר 2024

משמאל הרב נח גד וינטרוב ולצדו הרב מאיר מאמשינוב

הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים. כתב גם שירים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם נח בפלאוונו שבפולין לרב יעקב דוד וינטרוב (רבינרזון לשעבר) ולפרימט למשפחת קמינסקי.

בשנת תרס"ו (1905) התחתן עם יוכבד לבית טייטלבוים (ממשפחת ה'ישמח משה'). אחרי נישואיו התגורר בראדומסק סמוך לבית הוריו. עסק בהוצאת ספרים, ואחר כך פתח בית מסחר לספרי קודש^[1].

בעקבות אביו, היה חסיד של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מאלכסנדר, לאחר פטירתו של רבי אהרן צבי לנדא מביאלא, ואחריו אצל אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב.

בשנת תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו. באונייה שבה הפליג לאלכסנדריה היה גם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור. מאלכסנדריה נסעו ברכבת והגיעו לירושלים בי"ז בשבט תרפ"ד, 23 בינואר 1924. בירושלים החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו "הירושלמי". היה מקורב לרבים מרבני ירושלים, בהם האחים האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא, רבי ישראל יצחק רייזמן, המגיד רבי בן ציון ידלר, רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק, רבי ישראל ניסן קופרשטוק ממאקווא, רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, רבי מרדכי חיים סלאנים, וכן לרבי יוסף חיים זוננפלד ולמקובל רבי חיים שאול דוויק הכהן^[2]. מכל אלה רשם חידושים רבים שפרסם בכתביו.

חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינה על מאורעות תרפ"ט^[3], שפרסם בספריו.

בשנת תרפ"ו (1926) היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בין ירושלים לחברון, באזור שיקרא לימים גוש עציון^[4].

בשנים תרצ"ג-תרצ"ד שבהן התגורר בארץ ישראל רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב, ליווה אותו וכתב מפיו את דברי תורתו, שלאחר מכן יצאו לאור בספר 'אמרות טהורות'^[5].

התאמץ להעלות את בני משפחתו לארץ ישראל^[6]. בשנת תרצ"ה, בעת ביקורו השני בארץ של רבו, האדמו"ר מסטריקוב, ניסה להניא אותו מלחזור לפולין^[7].

בשנים האחרונות לחייו עבר לגור ביפו ואחר כך בבני ברק. נפטר בז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954, ונקבר בבית הקברות זיכרון מאיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו הרב יעקב דוד רדומסק'ר חיבר גם הוא ספרים. אחיו הרב אהרון הוא מחבר הספר דביר אהרן. אחיו הרב מרדכי היה רב בפילדלפיה^[2]. שני אחים ושלוש אחיות נוספים נרצחו בשואה.

מאשתו הראשונה נולדה לרב וינטרוב בת. בשנת ת"ש (1939) נפטרה אשתו. בעצת רבי שלמה גולדמן מזוועהיל הוסיף לעצמו את השם 'גד' למזל טוב למצוא לו זיווג שני^[8]. ואכן התחתן בשנית עם מלכה למשפחת ברזסקי^[9]. מאשתו זו נולד הרב יעקב דוד וינטרוב ראש ארגון בני דוד שעסק בפעולות של הפצת תורה בתל אביב והסביבה^[10].

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מתורתו הוא ליקוט של אלפי אמרות, עובדות, הנהגות והדרכות של רבנים ואדמו"רים מדורות עברו, בתחומים מגוונים. הוא מרבה להשתמש בגימטריאות, ראשי תיבות ובחלומות שבהם חידש חידושי תורה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

18 קונטרסים על שבתות ומועדים:
על שבת: פני שבת, עין שבת, טל שבת
על ראש השנה: עוז מלך
על סוכות: טעם וריח
על חנוכה: בני בינה, תשועה גדולה, נס לשושנים, נס ופלא
על פורים: משלוח מנות, עטרות אדר, חצרות אדר
על פסח: עזרת אבותינו, אור פסח, ראש חדשים
על ל"ג בעומר: בני עליה
על אלול: חיים ארוכים, השתפכות הנפש
ספרי החן בשנים תש"ב-תשי"ג הוציא סדרה של כ-44 קונטרסים, שהאות הראשונה בשמם על סדר ה'אלף בית' והמילה השנייה היא "חן", על שמו. בקונטרסים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל משולבים בחידושיו.
נחליאל על דיני ומנהגי שבועות
דביר הגן על סדר פרשיות התורה. את הספר הוציא בשנתו האחרונה והדפיס עד פרשת וארא.
טוב עין - על פרקי דרבי אליעזר
ספריו על חמש מגילות:
רזי לי - על שיר השירים
שער בועז - על מגילת רות
אלישיב - על מגילת איכה
אש המזבח - על מגילת קהלת
עורה כבודי - על מגילת אסתר

מהדורות מעובדות של כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישישים חכמה - מעובד מתוך ספרי החן, אמרות, הנהגות וסיפורים ממאות אדמו"רים ותלמידי הבעש"ט
אוצרות החן - מעובד גם הוא מתוך ספרי החן, סיפורים מגדולי החסידות על פרשיות התורה. בהוצאת מכון באהלי צדיקים

ספרים שהוציא לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי אביו:

אבני המקום
בנין הדביר
מכלל מציון
מימי הירדן
נאוה תהילה -על הגדה של פסח
מטע אהלים עם פרי מטעו, כאשר הוא משלב בהם את דברי תורתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבתי וינטרוב, ממנחילי מורשת - במלאת 60 שנה לפטירת הגה"צ רבי נח גד וינטרוב זצ"ל, המודיע - תוספת לגליון, ט' תשרי תשע"ה, עמ' כח-ל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הפרסומים של נח גד וינטרוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
הספר אלישיב על מגילת איכה, באתר hebrewbooks
הספר אש המזבח על קהלת, באתר hebrewbooks
הספר רזי לי על שיר השירים, באתר hebrewbooks
חיים ארוכים על ימי התשובה, באתר hebrewbooks
החסיד שיזם את הקמת מגדל עדר, באתר col
מאה שלושים שנה להולדת רבי נח גד וינטרוב, באתר JDN
הירושלמי כתבת מגזין על הרנ"ג וינטרוב עיתון קרוב אליך עמ' 6-12
נח גד ויינטראוב (1888-1954), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נח גד וינטרוב, מבוא - בישישים חכמה, ירושלים: משה צבי וינטרוב, תשנ"ד
^ ¹ ² יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב (הנכד), תשס"ד
^ עידן יוסף, נחשפה הקינה היחידה שנכתבה על מאורעות תרפ"ט, באתר News1, ‏06/09/2019
^ זאב בלוי, החסיד הנודע שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון, באתר JDN, ‏23.01.2019
^ זאב בלוי, המסע ההיסטורי של הרש"ש מאמשינוב לארץ ישראל • הגנזך נחשף – לרגל יום ההילולא, באתר JDN, ‏20.08.2019
^ כך פעל הרנ"ג ויינטראוב להצלת יהודים ערב השואה, מאתר JDN
^ נח גד וינטרוב, שמועות חן, ירושלים, תש"ט, ספרי החן, עמ' ט"ז
^ אהרן וינטרוב, הקדמה, דביר אהרן, שניה, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב, תש"ס
^ מרדכי ברנשטיין, למשפחותם - משפחת ויינטרוב, המבשר - קהילות
^ שלמה זינגר, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים • מסכת חייו המופלאה של הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל, באתר JDN, ‏25.11.2015

[1] נח גד וינטרוב, מבוא - בישישים חכמה, ירושלים: משה צבי וינטרוב, תשנ"ד

[:0-2] ¹ ² יעקב דוד וינטרוב, הקדמה - אמרי דוד, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב (הנכד), תשס"ד

[3] עידן יוסף, נחשפה הקינה היחידה שנכתבה על מאורעות תרפ"ט, באתר News1, ‏06/09/2019

[4] זאב בלוי, החסיד הנודע שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון, באתר JDN, ‏23.01.2019

[5] זאב בלוי, המסע ההיסטורי של הרש"ש מאמשינוב לארץ ישראל • הגנזך נחשף – לרגל יום ההילולא, באתר JDN, ‏20.08.2019

[6] כך פעל הרנ"ג ויינטראוב להצלת יהודים ערב השואה, מאתר JDN

[7] נח גד וינטרוב, שמועות חן, ירושלים, תש"ט, ספרי החן, עמ' ט"ז

[8] אהרן וינטרוב, הקדמה, דביר אהרן, שניה, בני ברק: יעקב דוד וינטרוב, תש"ס

[9] מרדכי ברנשטיין, למשפחותם - משפחת ויינטרוב, המבשר - קהילות

[10] שלמה זינגר, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים • מסכת חייו המופלאה של הגה"ח רבי יעקב דוד ויינטראוב זצ"ל, באתר JDN, ‏25.11.2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 | תאריך פטירה עברי =[[ז' בתשרי]] [[ה'תשט"ו]]
 | מקום פעילות = [[ראדומסק]], [[פולין]] - [[ירושלים]], [[ישראל]]
-| תקופת פעילות =
 | השתייכות =
 | תחומי עיסוק = [[רב]], [[מחבר]] ספרים תורניים, [[משורר]]
@@ שורה 23: / שורה 22: @@
 | תלמידיו =
 | בני דורו =
-| חיבוריו =
 | בן זוג =
 | בת זוג =
 | צאצאים =
-| פרסים והוקרה =
 | חתימה =
 }}
@@ שורה 41: / שורה 38: @@
 בעקבות אביו, היה חסיד של רבי [[ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], לאחר פטירתו של רבי [[אהרן צבי לנדא]] מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]], ואחריו אצל אחיו רבי [[אלימלך מנחם מנדל לנדא]] מ[[חסידות סטריקוב|סטריקוב]].
-בשנת [[ה'תרפ"ד|תרפ"ד]] ([[1924]]) עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו. באונייה שבה הפליג ל[[אלכסנדריה]] היה גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]]. מאלכסנדריה נסעו ברכבת והגיעו לירושלים בי"ז בשבט תרפ"ד, 23 ינואר 1924. בירושלים החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו "הירושלמי". היה מקורב לרבים מרבני ירושלים, בהם האחים האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריבקא]], רבי [[ישראל יצחק רייזמן]], המגיד רבי [[בן ציון ידלר]], רבי [[אברהם אלימלך שפירא]] מ[[חסידות גרודז'יסק|גרודז'יסק]], רבי [[ישראל ניסן קופרשטוק]] מ[[מאקווא]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[יהודה משה דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[מרדכי חיים סלאנים]], וכן לרבי [[יוסף חיים זוננפלד]] ולמקובל רבי [[חיים שאול דוויק הכהן]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=יעקב דוד וינטרוב|שם=הקדמה - אמרי דוד|מקום הוצאה=בני ברק|מו"ל=יעקב דוד וינטרוב (הנכד)|שנת הוצאה=תשס"ד}}</ref>. מכל אלה רשם חידושים רבים שפרסם בכתביו.
+בשנת [[ה'תרפ"ד|תרפ"ד]] ([[1924]]) עלה לארץ ישראל בהוראת אביו שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו. באונייה שבה הפליג ל[[אלכסנדריה]] היה גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]]. מאלכסנדריה נסעו ברכבת והגיעו ל[[ירושלים]] ב[[י"ז בשבט]] [[תרפ"ד]], 23 בינואר 1924. בירושלים החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו "הירושלמי". היה מקורב לרבים מרבני ירושלים, בהם האחים האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריבקא]], רבי [[ישראל יצחק רייזמן]], המגיד רבי [[בן ציון ידלר]], רבי [[אברהם אלימלך שפירא]] מ[[חסידות גרודז'יסק|גרודז'יסק]], רבי [[ישראל ניסן קופרשטוק]] מ[[מאקווא]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], רבי [[יהודה משה דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[מרדכי חיים סלאנים]], וכן לרבי [[יוסף חיים זוננפלד]] ולמקובל רבי [[חיים שאול דוויק הכהן]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=יעקב דוד וינטרוב|שם=הקדמה - אמרי דוד|מקום הוצאה=בני ברק|מו"ל=יעקב דוד וינטרוב (הנכד)|שנת הוצאה=תשס"ד}}</ref>. מכל אלה רשם חידושים רבים שפרסם בכתביו.
 חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינה על [[מאורעות תרפ"ט]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/001-D-417601-00.html|הכותב=עידן יוסף|כותרת=נחשפה הקינה היחידה שנכתבה על מאורעות תרפ"ט|אתר=News1|תאריך=06/09/2019}}</ref>, שפרסם בספריו.
-בשנת [[ה'תרפ"ו|תרפ"ו]] ([[1926]]) היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב [[מגדל עדר]] ב[[גוש עציון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1098403/|הכותב=זאב בלוי|כותרת=החסיד הנודע שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון|אתר=JDN|תאריך=23.01.2019}}</ref>. בתרפ"ח היה מיוזמי הקמת ישיבת תיקון רחל במגדל עדר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/446924|הכותב=|כותרת=תגלית היסטורית: הקמת ישיבה במגדל עדר|אתר=ערוץ 7|תאריך=}}</ref> ב[[ה'תר"ץ|תר"ץ]] כתב מכתב ל[[אברהם יצחק הכהן קוק|רב קוק]] ובו קרא לו שלא לתת למוסלמים שום זכויות על [[הכותל המערבי]]{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1328471/ גלויים חדשים על מעורבות הרנ"ג וינטרוב בוועדת הכותל], מאתר [[JDN]]; * [https://www.inn.co.il/News/News.aspx/437917 שיתוף הפעולה שמנע את מסירת הכותל לערבים], מאתר [[ערוץ 7]]}}.
+בשנת [[ה'תרפ"ו|תרפ"ו]] ([[1926]]) היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב [[מגדל עדר]] בין ירושלים ל[[חברון]], באזור שיקרא לימים [[גוש עציון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1098403/|הכותב=זאב בלוי|כותרת=החסיד הנודע שיזם את הקמת הישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון|אתר=JDN|תאריך=23.01.2019}}</ref>.
 בשנים [[ה'תרצ"ג|תרצ"ג]]-[[ה'תרצ"ד|תרצ"ד]] שבהן התגורר בארץ ישראל רבי [[שמעון שלום קאליש]] מ[[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], ליווה אותו וכתב מפיו את דברי תורתו, שלאחר מכן יצאו לאור בספר 'אמרות טהורות'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/breakingnews/1187941/|הכותב=זאב בלוי|כותרת=המסע ההיסטורי של הרש"ש מאמשינוב לארץ ישראל • הגנזך נחשף – לרגל יום ההילולא|אתר=JDN|תאריך=20.08.2019}}</ref>.
@@ שורה 51: / שורה 48: @@
 התאמץ להעלות את בני משפחתו לארץ ישראל{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1336954/ כך פעל הרנ"ג ויינטראוב להצלת יהודים ערב השואה], מאתר [[JDN]]}}. בשנת [[ה'תרצ"ה|תרצ"ה]], בעת ביקורו השני בארץ של רבו, [[אלימלך מנחם מנדל לנדא|האדמו"ר מסטריקוב]], ניסה להניא אותו מלחזור לפולין<ref>{{צ-ספר|מחבר=נח גד וינטרוב|שם=שמועות חן|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=|שנת הוצאה=תש"ט|סדרה=ספרי החן|עמ=ט"ז}}</ref>.
-בשנה האחרונה לחייו עבר לגור ב[[בני ברק]]. נפטר ב[[ז' בתשרי]] [[ה'תשט"ו|תשט"ו]], [[4 באוקטובר]] [[1954]], ונקבר ב[[בית הקברות זיכרון מאיר]].
+בשנים האחרונות לחייו עבר לגור ב[[יפו]] ואחר כך ב[[בני ברק]]. נפטר ב[[ז' בתשרי]] [[ה'תשט"ו|תשט"ו]], [[4 באוקטובר]] [[1954]], ונקבר ב[[בית הקברות זיכרון מאיר]].
 ==משפחתו==
@@ שורה 59: / שורה 56: @@
 ==כתביו==
-חלק ניכר מתורתו הוא ליקוט של אלפי [[אמרת כנף|אמרות]], [[עובדה|עובדות]], הנהגות [[הדרכה|והדרכות]] של רבנים ואדמו"רים מדורות עברו, בתחומים מגוונים. הוא מרבה להשתמש ב[[גימטריה|גימטריאות]], [[ראשי תיבות]] ובחלומות שבהם חידש [[דברי תורה|חידושי תורה]].
+חלק ניכר מתורתו הוא ליקוט של אלפי [[אמרת כנף|אמרות]], [[עובדה|עובדות]], הנהגות [[הדרכה|והדרכות]] של רבנים ואדמו"רים מדורות עברו, בתחומים מגוונים. הוא מרבה להשתמש ב[[גימטריה|גימטריאות]], [[ראשי תיבות]] ובחלומות שבהם חידש [[חידושי תורה]].
 ===ספרים שכתב===
@@ שורה 100: / שורה 97: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 * {{הספרייה הלאומית|ויינטראוב, נח גד, 1888-1954}}
-* [http://hebrewbooks.org/22311 הספר אלישיב על מגילת איכה], מאתר [[HebrewBooks|hebrewbooks]]
+* [http://hebrewbooks.org/22311 הספר אלישיב על מגילת איכה], באתר [[HebrewBooks|hebrewbooks]]
-* [http://hebrewbooks.org/41383 הספר אש המזבח על קהלת], מאתר [[HebrewBooks|hebrewbooks]]
+* [http://hebrewbooks.org/41383 הספר אש המזבח על קהלת], באתר hebrewbooks
-* [http://hebrewbooks.org/35002 הספר רזי לי על שיר השירים], מאתר [[HebrewBooks|hebrewbooks]]
+* [http://hebrewbooks.org/35002 הספר רזי לי על שיר השירים], באתר hebrewbooks
-* [http://www.hebrewbooks.org/37304 חיים ארוכים על ימי התשובה], מאתר [[HebrewBooks|hebrewbooks]]
+* [http://www.hebrewbooks.org/37304 חיים ארוכים על ימי התשובה], באתר hebrewbooks
-* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=115963 החסיד שיזם את הקמת מגדל עדר], מאתר col
+* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=115963 החסיד שיזם את הקמת מגדל עדר], באתר col
-* [https://www.jdn.co.il/breakingnews/1049947 מאה שלושים שנה להולדת רבי נח גד וינטרוב], מאתר [[JDN]]
+* [https://www.jdn.co.il/breakingnews/1049947 מאה שלושים שנה להולדת רבי נח גד וינטרוב], באתר [[JDN]]
 * [https://www.calameo.com/read/006211729e06f3cdd8364  הירושלמי כתבת מגזין על הרנ"ג וינטרוב עיתון קרוב אליך עמ' 6-12]
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007304412705171|נח גד ויינטראוב (1888-1954)}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 114: / שורה 112: @@
 {{מיון רגיל:וינטרוב, נח גד}}
 [[קטגוריה:מחברי ספרי חסידות]]
-[[קטגוריה:יהודים פולנים]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]
 [[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
 [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות שומרי שבת]]