לדלג לתוכן

נבי סמואל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לא כדאי לוותר על התעתיק
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 80: שורה 80:
כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו [[חשיש]], רובה ומטבע זר. הוא נעצר באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון{{הערה|{{מעריב||מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש|19710322|106}}}}. במקביל באותה תקופה, החלה ירושלים להתרחב צפונה, ובקרבת מקום נבנתה [[שכונת רמות]] (המשמרת בשמה את 'רמה'). בשנת 1973 הציע [[ראש עיריית ירושלים]] [[טדי קולק]] לספח את נבי סמואל לירושלים{{הערה|{{דבר||קולק קורא לספח את נבי־סמואל לי-ם|19730806|2}}}} ולשמור אותו כשטח ירוק פתוח לרווחת תושבי העיר{{הערה|{{דבר||קולק קורא לספח - המשך|19730806|26}}}}.
כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו [[חשיש]], רובה ומטבע זר. הוא נעצר באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון{{הערה|{{מעריב||מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש|19710322|106}}}}. במקביל באותה תקופה, החלה ירושלים להתרחב צפונה, ובקרבת מקום נבנתה [[שכונת רמות]] (המשמרת בשמה את 'רמה'). בשנת 1973 הציע [[ראש עיריית ירושלים]] [[טדי קולק]] לספח את נבי סמואל לירושלים{{הערה|{{דבר||קולק קורא לספח את נבי־סמואל לי-ם|19730806|2}}}} ולשמור אותו כשטח ירוק פתוח לרווחת תושבי העיר{{הערה|{{דבר||קולק קורא לספח - המשך|19730806|26}}}}.


בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 [[דונם]]{{הערה|ג'ון בראון, [https://mekomit.co.il/הכלוב-השקוף-של-תושבי-נבי-סמואל/ הכלוב השקוף של תושבי נבי סמואל], אתר [[שיחה מקומית]], 1 במאי 2014}}. בתחומי הגן נכללים האתר הארכאולוגי, בתי התושבים והשטחים החקלאיים השייכים להם ועל כן נאסרה בנייה במקום{{הערה|מוריאל רוטמן, [https://mekomit.co.il/נבי-סמואל-מצור/ כפר פלסטיני העביר שלושה ימים במצור לכבוד הילולת שמואל הנביא], אתר שיחה מקומית, 61 ביוני 2016}}. עם זאת, לקראת סוף [[העשור השני של המאה ה-21]] נבנה בתוך הגן הלאומי בית ספר פלסטיני באופן לא חוקי.<ref>{{mynet3|ירושלים|יצחק טסלר|פרסום ראשון: בלב שמורת טבע באזור ירושלים - הוקם בית ספר|r19yf0e11t|30 באוגוסט 2021}}</ref>
בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 [[דונם]]{{הערה|ג'ון בראון, [https://mekomit.co.il/הכלוב-השקוף-של-תושבי-נבי-סמואל/ הכלוב השקוף של תושבי נבי סמואל], אתר [[שיחה מקומית]], 1 במאי 2014}}. בתחומי הגן נכללים האתר הארכאולוגי, בתי התושבים והשטחים החקלאיים השייכים להם ועל כן נאסרה בנייה במקום{{הערה|מוריאל רוטמן, [https://mekomit.co.il/נבי-סמואל-מצור/ כפר פלסטיני העביר שלושה ימים במצור לכבוד הילולת שמואל הנביא], אתר שיחה מקומית, 61 ביוני 2016}}. עם זאת, לקראת סוף [[העשור השני של המאה ה-21]] נבנה בתוך הגן הלאומי בית ספר פלסטיני באופן לא חוקי<ref>{{mynet3|ירושלים|יצחק טסלר|פרסום ראשון: בלב שמורת טבע באזור ירושלים - הוקם בית ספר|r19yf0e11t|30 באוגוסט 2021}}</ref>.


==טיפוח האתר==
==טיפוח האתר==
[[קובץ:Panoramic VIew from The Roof of the Tomb of Samuel.jpg|ממוזער|תצפית פנורמית מגג הקבר, הגבעה בין הכפרים במרכז התמונה היא תל [[גבעון]] העתיקה]]
[[קובץ:Panoramic VIew from The Roof of the Tomb of Samuel.jpg|ממוזער|תצפית פנורמית מגג הקבר, הגבעה בין הכפרים במרכז התמונה היא תל [[גבעון]] העתיקה]]
[[קובץ:בית ספר פלסטיני בלב הגן הלאומי נבי סמואל.jpg|ממוזער|בית הספר הפלסטיני שנבנה בתוך הגן הלאומי נבי סמואל.]]
[[קובץ:בית ספר פלסטיני בלב הגן הלאומי נבי סמואל.jpg|ממוזער|בית הספר הפלסטיני שנבנה בתוך הגן הלאומי נבי סמואל.]]
נבי סמואל הוכרז כ[[גן לאומי]] 'נבי סמואל', בתחומו ממזרח שוכן כיום כפר ערבי קטן, הכולל כ-15 בתים ו-20 משפחות ובסה"כ כ-250 נפש. כפר זה שוכן בתחום [[גדר ההפרדה]], אך מחוץ ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], ב[[שטח C]], ומנוהל על ידי [[המנהל האזרחי]] באיו"ש.
נבי סמואל הוכרז כ[[גן לאומי]] 'נבי סמואל', בתחומו ממזרח שוכן כיום כפר ערבי קטן, הכולל כ-15 בתים ו-20 משפחות ובסה"כ כ-250 נפש. כפר זה שוכן בתחום [[גדר ההפרדה]], אך מחוץ ל[[הקו הירוק|קו הירוק]], ב[[שטח C]], ומנוהל על ידי [[המנהל האזרחי]] באיו"ש.


בין הגן הלאומי לכפר שוכן מרכז המבקרים של [[ראשית ירושלים]] המרכז לסיורים ולימודי ירושלים.
בין הגן הלאומי לכפר שוכן מרכז המבקרים של [[ראשית ירושלים]] המרכז לסיורים ולימודי ירושלים.

גרסה מ־21:50, 29 במאי 2022

קבר שמואל הנביא
מסגד הבנוי על מצודה צלבנית בנבי סמואל, בקריפטה של המסגד נמצא קבר שמיוחס לשמואל הנביא
מסגד הבנוי על מצודה צלבנית בנבי סמואל, בקריפטה של המסגד נמצא קבר שמיוחס לשמואל הנביא
נתונים כלליים
תאריך פטירה כ"ח באייר, ולפי גרסה אחרת כ"ט באייר.
גובה מעל פני הים 884 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3.5 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר סמוך לירושלים
מיקום פסגת הר צפונית מערבית לירושלים
קואורדינטות 31°49′58″N 35°10′48″E / 31.8327°N 35.1801°E / 31.8327; 35.1801
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נבי סמואל באיור משנת 1889
נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות
פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007)
המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה
ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד
נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה)
נבי סמואל בלילה

נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא. הוא שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות.

האתר משמש כיום כבית כנסת אורתודוקסי, עם חדרי תפילה נפרדים לגברים ונשים, וכן אתר עלייה לרגל של בני הדתות השונות בימי מועד ועלייה לרגל; עבור היהודים בכ"ח באייר הנחשב, על-פי הדעה הרווחת במסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.

במקורות נוצריים ישנו תיעוד לקבר שמואל מהתקופה הביזנטית (כ-1400 שנה לערך אחרי תקופת שמואל). במקורות מוסלמים ישנו תיעוד מהמאה ה-10 (כ-2000 שנה לערך, אחרי). במקורות יהודים אנו מוצאים תיעוד רק החל מהמאה ה-12 (כ-2200 שנה אחרי).

מיקום

נבי סמואל שוכן בפסגת הר המתנשא לגובה של 884 מטרים מעל פני הים[1][2], בסמוך לכפר נבי סמואל, הנקרא על שם הקבר. הוא חולש על סביבתו, הכוללת את הכפר אל-ג'יב בצפון; שכונת רמות מדרום-מזרח; היישוב גבעת זאב מצפון מערב. מפסגת ההר ניתן לראות את כל ירושלים עד הרי גוש עציון מדרום ודרום גוש דן ממערב.

מגמות בזיהוי האתר

מקורות נוצריים מהתקופה הביזנטית ואילך[3] מזהים את האתר עם רמה שבבנימין וכמקום קבורתו של הנביא שמואל[4]. זיהוי זה נזכר גם במקור יהודי מתחילת המאה ה-16 (1500 לערך)[5]. ר' שמואל ב"ר שמשון (1210, המאה ה-13) מציין את קברו של שמואל הנביא ברמתיים[6]. כיום מקובל יותר הזיהוי של רמה שבבנימין עם הכפר א-רם הנמצא מזרחית לאתר ליד גבע בנימין[7], נבי סמואל מזוהה עם מצפה,[דרוש מקור: היכן הזיהוי הזה?] המוזכרת בתנ"ך כעיר בה פעל שמואל הנביא[8] ורמה, מקום קבורתו של שמואל, מזוהה עם רמה שבאפרים[7].

ביומן המסע של בנימין מטודלה, שביקר בארץ בשנת 1173 (המאה ה-12), מתואר שהצלבנים עברו דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"רמה", מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, לקחו אותם וקברו מחדש בנבי סמואל, שזוהה על ידם כשילה. מסורת יהודית אחרת זיהתה את נבי סמואל כאתר בנייתו של משכן גבעון אך הדעה המקובלת כיום היא שמשכן גבעון שכן בתחום הכפר אל ג'יב הסמוך.

גם המוסלמים אימצו את מסורת קברו של שמואל הנביא, וכבר ב-985 לספירה הזכיר הגאוגרף המוסלמי הירושלמי אלמקדסי את הכפר "דיר צמויל" על שם הקדוש שמואל בצפון ירושלים[9], ונראה שכוונתו לאתר המוכר לנו כיום. שם האתר "נבי סמואל" - "הנביא שמואל" הוא שהשתרש עד ימינו, בעקבות מאות שנים של שלטון מוסלמי.

ממצאים ארכאולוגיים

העת העתיקה

השרידים הקדומים ביותר שנתגלו באתר מיוחסים לתקופת בית ראשון, וכוללים טביעות חותם "למלך" ו"יהד" על ידיות קנקנים מן המאה ה-7 - 6 לפסה"נ, וחרפושית מצרית המיוחסת לשושלת ה-26 במצרים, ערב חורבן בית ראשון. בחפירות הארכאולוגיות נחשפה שכבת חורבן, המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. בנוסף התגלו חרסים המתוארכים לתקופה הפרסית, המאות 4–5 לפסה"נ. לאחר מכן נחשף יישוב, המתוארך לתקופה ההלניסטית והחשמונאית. כן נחשפו שרידיו של רובע מגורים גדול, הכולל שתי שורות מבנים מצדיו של רחוב מרכזי; בור מים; ומקווה טהרה חצוב בסלע. המבנים נבנו באבנים גדולות שנחצבו במקום. קירות המבנים שרדו לגובה של כ-4 מטרים. הממצא בתקופה זו כולל חרסים, מטבעות ושאריות מזון. לא נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה שבין אמצע המאה הראשונה לפסה"נ ועד לשלהי המאה ה-5 לספירה.

ימי הביניים

האתר יושב מחדש בתקופה הביזנטית, במהלך המאות ה-5 וה-6 לספירה. מתקופה זו נחשפה תעשיית קרמיקה מפותחת מאוד, במקום נחשפו ארבעה כבשני חרס גדולים ותעשייתיים, בנויים בשתי קומות. הכבשנים נבנו ישירות על המבנים מהתקופה החשמונאית. נראה שתעשיית כלי החרס הייתה הגדולה ביותר מצפון לירושלים. ייצור כלי החרס נמשך גם בתקופה האומאית המוסלמית הקדומה עד למאה ה-8 לספירה. נמצאו טביעות על ידיות קנקנים ביוונית ובערבית המתייחסים לעובדת קיומו של מנזר מהתקופה, "דיר מר סמואל". לא התגלו שרידים של מנזר מהתקופה הביזנטית.

עם התקדשות המקום בקרב הנוצרים בתקופה הביזנטית נבנה, כנראה, במקום מנזר, ששרידיו, כאמור לא התגלו בחפירות הארכאולוגיות.

בתקופה הערבית הקדומה - האומאיית, שימש האתר כמרכז גדול מאוד לייצור כלי חרס, ששימש את כל צפון ירושלים. במקום נחשפו שבעה תנורי חרס משוכללים. מרכז הייצור המשיך לפעול כנראה גם בתקופה הביזנטית. בתקופה הצלבנית נבנה במקום מנזר - ומצודה. בניית המצודה "מחקה" שכבות קדומות. מסביב למצודה נחצב חפיר רחב ועמוק. השכבות הקדומות נחשפו מחוץ לגבולות המצודה הצלבנית. האתר הגדול שבראשו, כאמור, מצודה גדולה, כולל גם מרחב גדול של מתקנים חקלאיים, מחסנים ובתי מגורים. חשיבותו בתקופה הצלבנית בהיותו נקודת התצפית הראשונה, ממנה יכלו עולי הרגל לעיר הקודש לראות את ירושלים, בצעדם על הדרך הראשית לירושלים מצפון (כביש 443 של ימינו). בשל כך נקרא האתר בשם "הר השמחה" (Montis Gaudii).

לאחר נפילת ארץ ישראל בידי צלאח אל-דין האיובי, הפכה המצודה למסגד, ומסורת קבורת שמואל התחזקה מאוד הן בקרב המוסלמים והן בקרב היהודים. אין כמעט עולה רגל יהודי שביקר בארץ באותה עת, שאינו מזכיר את ציון קברו של שמואל הנביא במקום, ולעיתים אף את קברם של הוריו – אלקנה וחנה[10].

נראה שבמהלך הדורות פעל במקום (אולי בקומת המסד) בית כנסת, בו הוצג ציון קברו של הנביא על ידי היהודים.

הציור המפורט והריאלי במגילת פירנצה המתוארכת לראשית המאה ה-14 של ההיכל עם ספר תורה והמחיצה לעזרת נשים באתר הקבר, מראה על נוכחות יהודית במקום קודם למאה ה-15[11].

חוקר תולדות היישוב, פנחס גראייבסקי, מציין כי המוסלמים בנו מעל לקבר שמואל הנביא בית תפילה עם מגדל בראשו, שבו מתפללים יושבי הכפר, ובאמצעו עומדת מצבה גדולה מכוסה במכסה־ירק, כנהוג בקברים הקדושים של מוסלמים: "מנהג קדום הוא לאחינו הספרדים לבוא ולהשתטח שמה ביום כ"ח אייר, ואדוני הבית היו מרשים להם לבוא אל האולם שממעל למערה, והיו מתעכבים שמה כל הלילה, המון־העם עמד בתפלות, בבכי ובתחנונים, והחכמים בלמודי האדרות הקדושות". לדבריו, היה ליהודים מנהג לשתות לשכרה במקום ביום כ"ח באייר, ומדובר במנהג קדום, שיש לו עדויות ממקורות שונים לאורך השנים[12]. זו אולי הסיבה לכך שלא פעם התגלעו חיכוכים ומתחים בין היהודים והמוסלמים אודות זכות האחיזה והביקור במקום. כך למשל אצל רבי יצחק לטיף, שעלה ארצה בשנת 1445[13], המספר:

פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים

— וילנאי, עמ' 428.

האזכור הכתוב הקדום ביותר לקיומו של בית כנסת באתר מופיע באגרת מארץ ישראל מאמצע המאה ה-15 המפרטת אודות מנהגי יהודי ירושלים, שם נרשם ”באנו בירידה ובשפלות גדול מכל הדברים אשר היינו מחזיקים בהם כמו בית הכנסת בחברון ו[...] בית שמואל הרמתי ע"ה”[14].

המקור הראשון, המתאר פחות או יותר את הנראה היום לעין (מבואה גדולה, וירידה במדרגות אבן אל תוך כוך קבר) הוא רבי משולם מוולטרה, שביקר במקום בשנת 1481[15]. הרב מספר שיום פטירתו של שמואל הנביא, הוא כ"ח באייר, היה יום עלייה לרגל בו הגיע יהודים רבים מארצות האזור לאתר, וציין כי נתקל בסובלנות מצד המוסלמים כלפיהם: ”הישמעאלים מכבדים את כל הקברים הרבים המקודשים ליהודים במרחב ירושלים”[14]. תאוריהם הרבים של עולי הרגל (יהודים, נוצרים, קראים ומוסלמים) מלמדים על מבנה גדול, שהזכויות על אחזקתו נתונות במחלוקת, אך נראה שלכל אורך השנים הותר ליהודים לקיים בו תפילות ולהדליק בו נרות. הקראים אף כתבו תחינה מיוחדת לקבר שמואל הנביא, שנאמרה על ידם בבקרם באתר.

העת החדשה

ב-1730, בהתערבות הסולטאן העות'מאני, סולקו היהודים מן המקום, ולא הורשו אף להתפלל בו. טקסי ה"חאלקה", שמקורם במתחם קבר שמואל, עברו למירון. מערת הקבורה נאטמה, ובקומת הכניסה של המצודה הצלבנית נבנה מסגד גדול, ובראשו צריח מואזין. יהודים מעטים הורשו לבקר במקום, וגם זאת תמורת תשלום נאה. גראייבסקי מספר כי ב-1885 מנעו מהיהודים לבוא למקום. הרב הספרדי הראשי, החכם באשי יעקב שאול אלישר, פנה אל הפחה הטורקי ושמע ממנו כי הממשלה הטורקית אסרה על כניסת יהודים לאחר שנאלצה לשלם 118,000 גרוש כדי לשפץ את המקום בשל מעשי ונדליזם, שתוארו כך: "רבים מהיהודים האשכנזים הבאים שמה ללון וגם יין ושכר מביאים עמהם ועשו את הבית לבית־מרזח ועל קירותיו כתבו שמותיהם, זה בעפרון וזה בפחמים, ולא לכבוד הדבר הזה לבית הקדוש לישראל ולעמים"[12]. בסופו של דבר נעתר הפחה לבקשת הרב הראשי והתיר כניסה של יהודים למקום.

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא, אך הוא נקרא גם 'נחלת ישראל', על שם נחלת ישראל - רמה, החברה שרכשה את הקרקע. במשך כחמש שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב על הקרקע שנרכשה, אך מסיבות בירוקרטיות ללא הצלחה. בשנת 1895 הצטרפו לגרעין המתיישבים כ-13 משפחות של יהודים יוצאי תימן, שהצליחו להגשים את המפעל ואף לעסוק בחקלאות במקום[16], אך עזבו לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו[17], המרחק הגדול בין הבית לבין החלקות המעובדות, שנת שמיטה והתנכלויות בלתי פוסקות של ערביי נבי סמואל, שהיו עוקרים את החלקות הזרועות והנטועות[18].

במלחמת העולם הראשונה, במחצית השנייה של נובמבר 1917, נערכו קרבות קשים על הנקודה השלטת בין חיל המשלוח המצרי בדרכו לכיבוש ירושלים ובין הכוח המגן של הצבא העות'מאני. לאחר שהכוח הבריטי הצליח לכבוש את הנקודה, נערכו ב-22 בנובמבר שלוש התקפות נגד של הכוח העות'מאני[19]. לאחר קרבות קשים שלוו בהרעשות ארטילריות כבדות משני הצדדים, נכשל הניסיון הטורקי לכיבוש הנקודה ונפתחה הדרך לכיבוש ירושלים. בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו למבנים בנבי סמואל ובסביבתו מתותחי הלוחמים הבריטים והטורקים ננטש היישוב.

בשנת 1921, שבה חברת "נחלת ישראל - רמה" לפעול, נרשמה כ"חברה קואופרטיבית לקנית קרקעות בארץ ישראל"[20] ופעלה לגייס כספים לשם הקמת יישוב במקום[21]. בכספים שגייסה רכשה בית בגבעה ("אל בורג'") הסמוכה לנבי סמואל. באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון הרברט סמואל ומושל ירושלים רונלד סטורס, כדי לחנוך את מבנה הקבר והמסגד לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו במלחמת העולם הראשונה. בטקס נכח גם המופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני. אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום[22], מסיבות שונות ננטש היישוב "רמה" (לפי יהודה דוד אייזנשטיין, בספרו אוצר זכרונותי גרו יהודים במקום רק חצי שנה). בימי המנדט הבריטי המקום היה פתוח למבקרים תמורת תשלום ותשלום נוסף נגבה מהמעוניינים לעלות לצריח. המוסלמים אסרו את הכניסה לחדר בקומה המרכזית ומסיבות בריאותיות נאסרה הכניסה למערה[23].


ערך מורחב – קרב נבי סמואל

במלחמת העצמאות במהלך מבצע יבוסי, ניסה גדוד "הפורצים" - הגדוד הרביעי בחטיבת הראל של פלמ"ח לכבוש את הכפר. פלוגה בפיקודו של חיים פוזננסקי הסתערה במעלה הגבעה אך נבלמה באבדות כבדות.

בשנות החמישים פעל מן המקום השודד והרוצח מוסטפא סמואלי - בשנת 1953 בוצעה פשיטה על הכפר על ידי אנשי יחידה 101 במטרה לפגוע בסמואלי, וביתו (שנמצא ריק) פוצץ. כוחות משמר הגבול הרגו אותו לבסוף ב-1956[24].

לאחר 1967

האתר נכבש על ידי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים מידי הלגיון הירדני[25]. בינואר 1968, נפתחה מערת "קבר שמואל הנביא" למבקרים[26]. ב-1969 ניטע יער למרגלות נבי־סמואל[27].

סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא, שכן הכפר נבי סמואל (אַ-נַבִּי צַמְוִיל). עד שנת 1967 חיו בכפר יותר מאלף איש, וחלקם ברחו במהלך מלחמת ששת הימים. בתחילת 1969 הוציא הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון צו תפיסה לכפר[28]. ב-1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה ממזרח ללב האתר (כיום מתגוררים במקום כ-250 תושבים)[29]. באותה שנה בא להתגורר במקום המוזיקאי שמוליק קראוס בבית נטוש. לטענתו ירש מסבתו חלקת אדמה בכפר[30]. כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו חשיש, רובה ומטבע זר. הוא נעצר באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון[31]. במקביל באותה תקופה, החלה ירושלים להתרחב צפונה, ובקרבת מקום נבנתה שכונת רמות (המשמרת בשמה את 'רמה'). בשנת 1973 הציע ראש עיריית ירושלים טדי קולק לספח את נבי סמואל לירושלים[32] ולשמור אותו כשטח ירוק פתוח לרווחת תושבי העיר[33].

בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 דונם[34]. בתחומי הגן נכללים האתר הארכאולוגי, בתי התושבים והשטחים החקלאיים השייכים להם ועל כן נאסרה בנייה במקום[35]. עם זאת, לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21 נבנה בתוך הגן הלאומי בית ספר פלסטיני באופן לא חוקי[36].

טיפוח האתר

תצפית פנורמית מגג הקבר, הגבעה בין הכפרים במרכז התמונה היא תל גבעון העתיקה
בית הספר הפלסטיני שנבנה בתוך הגן הלאומי נבי סמואל.

נבי סמואל הוכרז כגן לאומי 'נבי סמואל', בתחומו ממזרח שוכן כיום כפר ערבי קטן, הכולל כ-15 בתים ו-20 משפחות ובסה"כ כ-250 נפש. כפר זה שוכן בתחום גדר ההפרדה, אך מחוץ לקו הירוק, בשטח C, ומנוהל על ידי המנהל האזרחי באיו"ש.

בין הגן הלאומי לכפר שוכן מרכז המבקרים של ראשית ירושלים המרכז לסיורים ולימודי ירושלים.

מרכז המבקרים של ראשית ירושלים בנבי סמואל

במורדות ההר שוכנת שמורת אלוני שמואל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבי סמואל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987.
  2. ^ הגובה הוא 908 מטר מעל פני הים על פי, יצחק מגן (קמ"ט ארכאולוגיה, מפקדת איו"ש), "סיפורו של נבי סמואל", בשביל הארץ, 32, אוגוסט-ספטמבר 2009, עמ' 14. וגם על פי: אורי ליניאל (מנהל שמורת עין פרת וגן לאומי קבר שמואל הנביא), "קבר שמואל הנביא", בשביל הארץ, 32, אוגוסט-ספטמבר 2009, עמ' 18. מכל מקום, כיום ברור על בסיס מדידות מדויקות כי בסיס מבנה המסגד נמצא בגובה 884 מ', אם כי במרכזו של המבנה מגיע גובה ההר ל-885 מטרים.
  3. ^ לפי אתר רשות הטבע והגנים: "מאז התקופה הביזנטית המסורת הנוצרית מזהה במקום את רָמָה, מקום קבורתו של שמואל הנביא. מסורת זו מקובלת על יהודים ומוסלמים כאחד."
  4. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ג'פרק כ"ה, פסוק א'
  5. ^ איגרת דרכי ציון ב לרבי עובדיה מברטנורא
  6. ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא", עמ' 63
  7. ^ 1 2 יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984
  8. ^ ספר שמואל א' ז: ו', ט"ז-י"ז
  9. ^ זאב וילנאי, יהודה ושומרון, עמ' 420
  10. ^ כך, למשל, תלמידו האלמוני של הרמב"ן בשנת 1272, המזכיר גם את קיומו של מסגד ומעיין סמוך – וילנאי, להלן, עמ' 428.
  11. ^ רונה טאוזינגר, ממצרים לארץ ישראל: המגילה הנדירה מפירנצה נחשפת, באתר ישראל היום, 25 בפברואר 2021
  12. ^ 1 2 פנחס בן-צבי גראייבסקי, קבר שמואל הנביא, זיכרון לחובבים ראשונים, חוברת ט', תרפ"ח, עמ' 22
  13. ^ ד"ר אברהם ברלינר, מכתב הר״ר יצחק לטיף, המגזין להיסטוריה וספרות יהודית
  14. ^ 1 2 יחסי יהודים-מוסלמים בנבי סמואל: דו–קיום או שקט יחסי המשרת אינטרסים?, מעין סלומון גימון, מתוך "ישראלים", כרך 5 ,תשע"ד (2013), עמ' 114 - 131
  15. ^ אברהם יערי, מסע משולם מוולטרה, עמ' 74: ”ראיתי עיר מבצר עם מגדלים גבוהים הרוסים ובית אחד סגור, אשר היהודים מחזיקים אותו... והוא בית יפה גבוה... ואח"כ נכנסתי בחדר אחד תוך בית רחב וגדול כמו הראשון... ובבית ההוא סולם יורד למטה במערה עם פתח ג"כ סגור. ולשם בית הכנסת אשר נר תמיד תוקד בו... ושם מתקבצים כל היהודים בכל שנה ושנה... בכ"ח ימים לחדש אייר לקונן ולהתפלל במערה ההיא”.
  16. ^ ירושלם. י, חבצלת, 22 במרץ 1895
  17. ^ דברי ימי השבוע , הצבי, 26 באפריל 1895
  18. ^ נחלת ישראל רמה, בעריכה של פרופ' יוסף טובי ומר שלום סרי, הלקסיקון ליהדות תימן, הוצאת עמותת 'אעלה בתמר'
  19. ^ W. T. Massey, How Jerusalem Was Won, 1919, page 130
  20. ^ חברת "נחלת ישראל", דואר היום, 15 בפברואר 1921
  21. ^ ועד חברת נחלת ישראל רמה בערבון מוגבל, דואר היום, 3 באפריל 1921
  22. ^ הנציב העליון ב"נחלת ישראל" רמה, דואר היום, 20 באוגוסט 1922
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר זכרונותי, ניו יורק, תר"ץ, עמ' 173, באתר היברובוקס
  24. ^ נהרג רוצח תושבי הפרוזדור, דבר, 13 במרץ 1956
  25. ^ הרמטכ"ל יצחק רבין: כיבוש ירושלים השלים את מלחמת השחרור, מעריב, 13 בספטמבר 1967
  26. ^ נפתחה מערת "קבר שמואל הנביא", הצופה, 8 בינואר 1968
  27. ^ ניטע יער המתנדבים למרגלות נבי־סמואל, דבר, 15 באוקטובר 1969
  28. ^ הוצא צו נגד דיין והממונה על נכסים נטושים בגדה, מעריב, 29 באוקטובר 1971
  29. ^ עדות של תושב הכפר על ההריסה
  30. ^ קובי בן שמחון, שמוליק קראוס: סוסעץ זה אני, באתר הארץ, 18 ביולי 2007
  31. ^ מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש, מעריב, 22 במרץ 1971
  32. ^ קולק קורא לספח את נבי־סמואל לי-ם, דבר, 6 באוגוסט 1973
  33. ^ קולק קורא לספח - המשך, דבר, 6 באוגוסט 1973
  34. ^ ג'ון בראון, הכלוב השקוף של תושבי נבי סמואל, אתר שיחה מקומית, 1 במאי 2014
  35. ^ מוריאל רוטמן, כפר פלסטיני העביר שלושה ימים במצור לכבוד הילולת שמואל הנביא, אתר שיחה מקומית, 61 ביוני 2016
  36. ^ יצחק טסלר, פרסום ראשון: בלב שמורת טבע באזור ירושלים - הוקם בית ספר, באתר mynet‏ ירושלים, 30 באוגוסט 2021
גנים לאומיים בישראל
הגולן והגליל אושא • אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • בית שערים • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • שמרון • תל חי • תל יודפת • תל צפצפות • תל קדש
השרון והשומרון אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף גדור • חוף השרון • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • נחל נדר • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל דור • תל מגידו • תל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודה בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • גבעות הכורכר נס ציונה • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • מערות חזן • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל חברון • תל לכיש • תל צפית
הנגב אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • גן הפסלים • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד
קברי צדיקים בארץ ישראל
ירושלים קבר דוד המלך • קבר שמעון הצדיק • קברי הסנהדרין • בית הקברות היהודי בהר הזיתים • קברים נוספים
יהודה מערת המכפלה • קבר רחל • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • בית העלמין היהודי העתיק בחברון
שומרון קבר יוסף • קבר איתמר בן אהרן הכהן • קבר אלעזר בן אהרן הכהן • גבעת פינחס • קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה
הגליל קבר רבי שמעון בר יוחאי • קבר יונתן בן עוזיאל • קבר רבי יהודה הנשיא • קברי מרדכי ואסתר • בית הקברות היהודי העתיק בצפת • מערת שם ועבר • מערת הלל • קברים נוספים
טבריה קבר רבי מאיר בעל הנס • קבר הרמב"ם • קבר רחל אשת רבי עקיבא • קבר האמהות • קברים נוספים
חיפה קבר אבדימי דמן חיפה • בית העלמין היהודי הישן של חיפה
קברים נוספים נבי רובין • נבי ימין • קבר שמואל הנביא • קבר הבאבא סאלי
אתרים בבנימין
עמק שילה בור הציפורים באחיה • בור יישוב הדעת • בור עדי-עד • בור קידה • המזבח בגבעת הראל • ואדי רשאש • חניון הגדודים העבריים • מעיין הגבורה • מצפור קידה • נחל שילה • עין א-דהרה • עין דח"ש • עין עוז • קובת א-נג'מה • שילה הקדומה • תצפית הר כוכב
מערב בנימין גבעת ההליסטון • גבעת היקבים • הכוורת • המצודה הבריטית בנוה צוף • חורבת פצה • שמורת עיינות נטוף (ואדי זרקא) • ואדי חרמיה • חובלתא • חורבת תיבנה • יער אום צפא • לטרון • מחצבות נטוף • מעיין דולב • מעיין הקשת • מעיין חרשה • מעיין טלמון • מעיין עטרת • חורבת טרפין • מערת עאבוד • מערת שוקבא • נבי סמואל • עין אגוז • עין בובין (מעיין דני) • עין מזור • עין ריא • עינות ענר • פארק קנדה • שמורת אלוני שמואל • שמורת דלבים (ובכללה ואדי דילב) • תצפית גג הארץ • מבצר ארטבה
גב ההר סנה ובוצץ • בור מגרון • הר בעל חצור • ואדי שיבן • חורבת ניסיה • יקב פסגות • מעיין הכרמים • נחל מכמש • עין ביתין • קבר בני ישראל
מדבר בנימין בקעת סמיא • מערת הנמרים • חורבת אל-קיליה • טאריק אבו ג'ורג' (דרך יריחו-בית אל) • נחל ייטב (עוג'א) • שמורת נחל פרת • מוזיאון השומרוני הטוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נבי_סמואל&oldid=33977851"