נתן אגמון – הבדלי גרסאות

נתן אגמון
לידה	7 באוגוסט 1896; כ"ח באב ה'תרנ"ו; זבניגורודקה, אוקראינה
פטירה	29 בפברואר 1980 (בגיל 83); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:56, 18 בספטמבר 2021

נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.

קורות חיים

נולד בשנת 1896 לשמואל, סוחר, ולבילה בת יצחק פלח בעיר זְבֵנִיגוֹרוֹדְקָה (Звенигородка) בפלך קייב שבדרום האימפריה הרוסית (כיום במחוז צ'רקאסי באוקראינה), בתחום המושב היהודי. קיבל חינוך מסורתי בחדר והתעניין גם בספרות הרוסית. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה. לאחר שנה נסע בקיץ לחופשה בית הוריו ונקלע למלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה הוא עבר להתגורר בייקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק, שם החל לעסוק בפעילות ציונית.^[1] כבר בצעירותו פרסם ביקורת ומסות ספרותיות בעיתונות העברית. בהיותו נואם מוכשר, הוא הרבה לבקר בערים ובעיירות והרצה שם מטעם האגודות הציוניות השונות^[1]

ב-1918 נישא לחיה בת אריה ליב גוטמן, ולזוג נולדו שני בנים: שמואל ויעקב.

ב-1920 חזר לארץ, ושנה מאוחר יותר יצא בשליחות "הפועל הצעיר" להרצאות במחנות גדוד העבודה, שעסקו בסלילת כביש חיפה-ג'דה. על סמך התחברותו עם חבורה מהקבוצה הוא התבקש על ידי מאיר יערי לסייע להם בעריכה והבאה לבית הדפוס את רשימות הווידוי שכתבו בעת ישיבתם המבודדת בביתניה-עילית. הקובץ שפורסם בשנת 1922, "קהילייתנו", זכה לפרסום רב. בהשראתו, כתב אגמון בשנת 1926 את הרומן רחב היריעה "ימים ולילות".

בשנים 1922 - 1952 שימש ראש מחלקת הנוער והתעמולה בקרן קיימת לישראל, ופרסם חוברות הסברה ציונית. השתתף במספר קונגרסים ציוניים כנציג הקק"ל. לאחר שפרש מעבודתו התמסר ליצירתו הספרותית.

פרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית, מהם ב"העם", "השילוח", "הפועל הצעיר", "מעברות", "ראזסווייט" ועוד.^[2]^[3]

יצירתו הספרותית

הרומן "ימים ולילות" הוא יצירת הפרוזה המשמעותית ביותר של אגמון. זוהי יצירה שנחשבת למבשרת את בואו של המודרניזים הארץ-ישראלי. הספר מתמקד בתיאור הדמויות והזכרונות, הבדידות והקולקטיב, ההווי והטקסים של החבורה בביתניה-עילית. אגמון הגדיר אותו, במהדורה האחרונה של הספר כ"הגדה על מיתוס העדה" ששואפת להגיע אל השורשים המיתיים הראשוניים הקיימים ביסודה של כל צורת חיים אנושית.^[1]

גם המחזות שכתב אגמון משלבים בין היסודות הריאליים האקספרסיוניסטיים. מאבקים בין חיי גלות לכיסופי גאולה, בין דמויות היסטוריות לגיבורי הזמן הריאלי. הוא התעניין בשלושה נושאים עיקריים בהיסטוריה היהודית: הופעתו של ישו הנוצרי על רקע הבית השני, הופעתו של שבתי צבי במאה השבע-עשרה ועלייתו של הרצל לקראת היעוד הציוני. שלושה אירועים חשובים שבאמצעותם חקר את הנושא המשיחי כפי שהתבטא מדי פעם בהיסטוריה היהודית. כמה ממחזותיו הועלו על הבמה החל משנות השלושים של המאה ה-20.^[1]

בכתיבתו התיעודית הוא פרסם את רשמי ביקורו בקהילות השונות של היהודים בארץ ובגולה. כמו למשל: "קרית ענבים (1924), ו"קסמי יבשת" (1924) על מסעותיו בדרום אמריקה. ספריו העיוניים כוללים זיכרונות אישיים המשולבים עם דברי מסה וביקורת וכתובים בסגנון סוער שהתאפיין בו.

במאמר שכתב בשנת 1917 בעיתון "העם" על שאול טשרניחובסקי, הוא דיבר על הייחוד שבין שירתו לזו של ביאליק ויצירתו של ברדיצ'בסקי שהיו עדיין שרויים ב"קרע שבלב" בין עולם ההלכה היהודי ממנו הגיעו, לבין העולם המודרני שבו חיו: ”בכדי להשתחרר כליל מן הלך הנפש של העבר ולמצוא מרכז כובד חדש [...] מן ההכרח הוא להיוולד מחוץ לחומת הגטו, מחוץ לקירות הישיבה וצלליה השוממים, שאין שום מפלט ושום הצלה מהם, כי חודרים הם לתוך מעמקי הנפש ונחרתים לעד בדמו של האמן...”^[4]

אגמון-ביסטריצקי הרבה גם לעסוק בתרגום, והבולטים שבין תרגומיו הוא "דון קיחוטה" לסרוונטס (1958) ומבחר משיריו של המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה (1954)

מספריו

ימים ולילות, 1926, 1940, 1978.
קסמי יבשת : רשמי מסע באמריקה הדרומית, 1948^[5]

מחזות

יהודה איש קריות, 1930
שבתאי צבי, 1931
ליל ירושלים, 1934
ירושלים ורומי, 1938
יוספוס, 1939
ישוע מנצרת, 1941
מחלפות אבשלום, 1960
חזון האדם, 1964

תרגום

מבחר שירים, פבלו נרודה, ספרית פועלים, מרחביה, 1954.
ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ’ה, מיגל דה סרוונטס סאאוורדה, מספרדית, הציורים – מרסל ינקו, ספרית פועלים, מרחביה, 1958.^[6]

עריכה

קהיליתנו, קובץ מאת אנשי ביתניה עילית, 1922.
תורה ובנין: לזכר הרב מאיר בר-אילן, ירושלים: הקרן הקיימת לישראל, תש"י.

לקריאה נוספת

'ביסטריצקי, נתן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 79. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

כתבי נתן אגמון בפרויקט בן-יהודה

רשימת הפרסומים של נתן אגמון, בקטלוג הספרייה הלאומית
נתן אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אבנר הולצמן, אגמון (ביסטריצקי) נתן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
הספרים של נתן אגמון, באתר "סימניה"
סופרו של הנוער על הספרות ועל הנוער - שיחה עם נתן ביסטריצקי, הצפירה, 24 בפברואר 1927

מכּתביו:

משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי), העם, 30 באפריל 1917
קומדיה של גאולה (להסברת "ישוע מנצרת"), על המשמר, 25 במאי 1951

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ אגמון (ביסטריצקי) נתן, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית. כתב: אבנר הולצמן
^ נתן אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
^ דוד תדהר (עורך), "נתן אגמון (ביסטריצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2557
^ "משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי)", העם, 30 באפריל 1917, עמ' 14
^ י. ח. בילצקי, "קסמי יבשת לנ. ביסטריצקי, על המשמר, 11 בפברואר 1949
^ חירם פרי, דון קיחוטה עברי חדש, מעריב, 2 בינואר 1959

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ אגמון (ביסטריצקי) נתן, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית. כתב: אבנר הולצמן

[2] נתן אגמון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

[3] דוד תדהר (עורך), "נתן אגמון (ביסטריצקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2557

[4] "משורר האישיות המשוחררת (שאול טשרניחובסקי)", העם, 30 באפריל 1917, עמ' 14

[5] י. ח. בילצקי, "קסמי יבשת לנ. ביסטריצקי, על המשמר, 11 בפברואר 1949

[6] חירם פרי, דון קיחוטה עברי חדש, מעריב, 2 בינואר 1959

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 הרומן "ימים ולילות" הוא יצירת הפרוזה המשמעותית ביותר של אגמון. זוהי יצירה שנחשבת למבשרת את בואו של ה[[ספרות מודרניסטית|מודרניזים]] הארץ-ישראלי. הספר מתמקד בתיאור הדמויות והזכרונות, הבדידות והקולקטיב, ההווי והטקסים של החבורה בביתניה-עילית. אגמון הגדיר אותו, במהדורה האחרונה של הספר כ"הגדה על [[מיתוס]] העדה" ששואפת להגיע אל השורשים המיתיים הראשוניים הקיימים ביסודה של כל צורת חיים אנושית.<ref name=":0" />
-גם המחזות שכתב אגמון משלבים בין היסודות הריאליים ה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטיים]]. מאבקים בין חיי גלות לכיסופי גאולה, בין דמויות היסטוריות לגיבורי הזמן הריאלי. הוא התעניין בשלושה נושאים עיקריים בהיסטוריה היהודית: הופעתו של [[ישו|ישו הנוצרי]] על רקע [[בית המקדש השני|הבית השני]], הופעתו של [[שבתי צבי]] ב[[המאה ה-17|מאה השבע-עשרה]] ועלייתו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] לקראת היעוד הציוני.  שלושה אירועים חשובים שבאמצעותם חקר את הנושא ה[[משיח (דתות)|משיחי]] כפי שהתבטא מדי פעם בהיסטוריה היהודית. כמה ממחזותיו הועלו על הבמה החל משנות השלושים של [[המאה ה-20]].
+גם המחזות שכתב אגמון משלבים בין היסודות הריאליים ה[[אקספרסיוניזם|אקספרסיוניסטיים]]. מאבקים בין חיי גלות לכיסופי גאולה, בין דמויות היסטוריות לגיבורי הזמן הריאלי. הוא התעניין בשלושה נושאים עיקריים בהיסטוריה היהודית: הופעתו של [[ישו|ישו הנוצרי]] על רקע [[בית המקדש השני|הבית השני]], הופעתו של [[שבתי צבי]] ב[[המאה ה-17|מאה השבע-עשרה]] ועלייתו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] לקראת היעוד הציוני.  שלושה אירועים חשובים שבאמצעותם חקר את הנושא ה[[משיח (דתות)|משיחי]] כפי שהתבטא מדי פעם בהיסטוריה היהודית. כמה ממחזותיו הועלו על הבמה החל משנות השלושים של [[המאה ה-20]].<ref name=":0" />
 בכתיבתו התיעודית הוא פרסם את רשמי ביקורו בקהילות השונות של היהודים בארץ ובגולה. כמו למשל: "קרית ענבים (1924), ו"קסמי יבשת" (1924) על מסעותיו ב[[דרום-אמריקה|דרום אמריקה]].  ספריו העיוניים כוללים זיכרונות אישיים המשולבים עם דברי מסה וביקורת וכתובים בסגנון סוער שהתאפיין בו.

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.