נסכים (קורבן) – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
המביא קרבן [[קורבן עולה|עולה]] או [[קורבן שלמים|שלמים]] צריך להביא עמו נסכים כתוספת לקרבן{{הערה|1=במדבר פרק טו פסוקים א-טז}}. הנסכים מורכבים משני חלקים: |
המביא קרבן [[קורבן עולה|עולה]] או [[קורבן שלמים|שלמים]] צריך להביא עמו נסכים כתוספת לקרבן{{הערה|1=במדבר פרק טו פסוקים א-טז}}. הנסכים מורכבים משני חלקים: |
||
# [[יין]] - הנשפך ל[[ספל]]ים שהותקנו לשם כך על גג [[מזבח העולה]], וירדו בנקבים שהיו במזבח (אל [[השיתין]]). פעולת השפיכה נקראת "ניסוך היין". |
# [[יין]] - הנשפך ל[[ספל]]ים שהותקנו לשם כך על גג [[מזבח העולה]], וירדו בנקבים שהיו במזבח (אל [[השיתין]]). פעולת השפיכה נקראת "ניסוך היין". מיקום הנקב היה בפינה המערבית דרומית של קרן המזבח |
||
# [[סולת]] מעורבת ב[[שמן]]- המוקטרת ונשרפת כליל על גבי אש המזבח, והיא נקראת "מנחת נסכים". |
# [[סולת]] מעורבת ב[[שמן]]- המוקטרת ונשרפת כליל על גבי אש המזבח, והיא נקראת "מנחת נסכים". |
||
ץ המים היו במערב הפינה. והיין ממזרחו. |
|||
המילה "נסכים" משמשת לעתים ליין בלבד, ולעתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן. |
המילה "נסכים" משמשת לעתים ליין בלבד, ולעתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן. |
||
גרסה מ־05:28, 10 באוקטובר 2016
נסכים הם קרבנות מן הצומח, המובאים בבית המקדש כתוספת הנלווית לקרבנות מן החי.
המביא קרבן עולה או שלמים צריך להביא עמו נסכים כתוספת לקרבן[1]. הנסכים מורכבים משני חלקים:
- יין - הנשפך לספלים שהותקנו לשם כך על גג מזבח העולה, וירדו בנקבים שהיו במזבח (אל השיתין). פעולת השפיכה נקראת "ניסוך היין". מיקום הנקב היה בפינה המערבית דרומית של קרן המזבח
- סולת מעורבת בשמן- המוקטרת ונשרפת כליל על גבי אש המזבח, והיא נקראת "מנחת נסכים".
ץ המים היו במערב הפינה. והיין ממזרחו. המילה "נסכים" משמשת לעתים ליין בלבד, ולעתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן.
כמות הנסכים
כמות היין הסולת והשמן משתנה על פי גודל הקרבן[2]:
בקר- יין בשיעור חצי הין (ששה לוגים, כשני ליטר), סולת בכמות של שלושה עשרונים (שלוש עשיריות האיפה, כחמישה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין.
איל (כבש בוגר, בן שנה ומעלה)- שליש הין יין (ארבעה לוגים, ליטר ושליש בערך), שני עשרונים סולת (מעט למעלה משלושה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין.
כבש- רביעית הין יין (שלושה לוגין, ליטר בערך), עשרון סולת (מעט יותר מקילו וחצי), ושמן בכמות זהה לזו של היין.
הקרבנות שלהם מצורפים נסכים
עולת בהמה והשלמים טעונים נסכים, בין אם היה זה קרבן יחיד ובין אם היה זה קרבן ציבור, כגון קרבן התמיד. שאר הקרבנות פרט לעולה ושלמים (חטאת, אשם, בכור, מעשר בהמה ופסח), וכן עולת העוף, אינם טעונים נסכים. יוצאים מכלל זה חטאת המצורע ואשמו, בהם קבעה התורה תוספת נסכים[3]. הדבר נובע מן העובדה שקרבנות אלו אינם באים על חטא, ולכן יש בהם ביטוי של שמחה[4].
זמן הבאת הנסכים
בדרך כלל נסכי הקרבן מוקרבים יחד עמו. בשעת הקרבת קרבן התמיד הייתה שיירה של כהנים מוליכה את חלקי הקרבן למזבח, וביניהם גם שני כהנים הנושאים את הנסכים[5]. בשעת ניסוך היין של קרבן התמיד היו הלויים שרים שיר של יום, מכיוון שהיין מבטא את השמחה[6]. עם זאת, הבאת הנסכים אפשרית גם בלילה שלאחר הבאת הקרבן, או כעבור מספר ימים[7].
איכות הנסכים ודרך השגתם
לנסכים נבחרו גידולי האזורים המובחרים ביותר, בגידול אורגני ללא שימוש בחומרי דישון[8]. בבית המקדש היה ממונה מיוחד שתפקידו הוא לקניית הנסכים ובדיקת איכותם[9]. הנוהג המקובל היה שבעל הקרבן רוכש את הנסכים במקדש מהממונה על הנסכים שמו היה יוחנן בן פינחס[10], אבל אם הביאם מביתו- הרי הם כשרים, וסומכים עליו ששמרם בטהרה[11]. גוי המביא קרבן עולה אינו מביא נסכים, אלא גזברות המקדש מספקת אותם עבורו[12].
בחג הסוכות התקיים בנוסף לניסוך היין גם ניסוך המים.
בבית המקדש השלישי
בנבואת יחזקאל לא מוזכר אודות מצוות ניסוך היין כפי שהוזכר בתורה. לפי פירושו של אליעזר מבלגנצי, ייתכן כי בבית המקדש השלישי לא יוסך יין בעת הקרבת התמיד בגלל הכשלת העם ביין בעת בית המקדש הראשון. אולם בהקרבת קרבנות השבת, חג וראש חודש כן יוסך היין כדין.[13]
הערות שוליים
- ^ במדבר פרק טו פסוקים א-טז
- ^ במדבר, שם
- ^ משנה מסכת מנחות פרק ט משנה ו
- ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף טו עמוד א
- ^ משנה יומא פרק ב משנה ג. נסכי איל הובלו על ידי ארבעה כהנים, ונסכי בקר על ידי ששה כהנים, שם משניות ו-ז.
- ^ שופטים ט,יג, תהלים קד,טו
- ^ תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד ב
- ^ משנה מסכת מנחות פרק שמיני, ראו שם פירוט המקומות ודרך זיקוק השמן.
- ^ משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א ומסכת מנחות פרק ח משנה ז
- ^ משנה מסכת שקלים פרק ה משנה ד
- ^ משנה מסכת חגיגה פרק ג משנה ד. משנה תורה לרמב"ם, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק יא הלכה א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ג הלכה ה
- ^ פירוש רבי אליעזר מבלגנצי לספר יחזקאל מה, יד
| הקורבנות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סוגי הקורבנות | ||
| סוגי הקורבנות היסודיים | עולה • מנחה • שלמים • חטאת • אשם • בכור • מעשר | 
|
| קורבנות ציבור | קורבן התמיד • קורבן מוסף • לחם הפנים • מנחת העומר • שתי הלחם • קורבנות יום הכיפורים • קיץ המזבח • פר העלם דבר של ציבור | |
| קורבנות יחיד במועדים | עולת ראייה • שלמי חגיגה • שלמי שמחה • קורבן פסח • חגיגת ארבעה עשר • פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים | |
| קורבנות יחיד נוספים | קורבן עולה ויורד • קורבן תודה • קורבן יולדת • קורבן גר • קורבן עוף • מנחת חינוך • קורבנות נזיר • קרבן מצורע • מחוסר כיפורים | |
| הקרבת הקורבנות | ||
| תהליך ההקרבה | לבישת בגדי כהונה • קידוש ידיים ורגליים • סמיכה • שחיטה • מליקה • קבלה • הולכה • זריקה • מליחה • הגשה • קמיצה • תנופה • הקטרה • נסכים | |
| איסורים ופסולים | פיגול • נותר • טומאה • תמורה • מעילה • בעל מום • טרפה • ממשקה ישראל • בעבודת חבירו | |
| מקום ההקרבה | במות • בית המקדש • מזבח העולה • המערכה הגדולה • חידוש עבודת הקורבנות בימינו • ריכוז הפולחן | |