עצבנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:33, 8 במאי 2013

"תיפוף" עיפרון כביטוי התנהגותי נפוץ לעצבנות.

עצבנות היא תחושת אי נחת שחש אדם כאשר הוא נמצא בלחץ או כאשר הוא מרגיש חסר אונים.

תחושת העצבנות יכולה להיגרם מסיבות שונות: חוסר אונים, עומס, עייפות ותסכול. אדם החש עצבנות עשוי להרבות בסימנים של אי שקט, כגון מצמוצים, תנועות חדות והתפרצויות.

מקובל לראות בעצבנות תחושה שלילית, מכיוון שהיא עלולה לפעמים להביא את האדם לתגובות פזיזות ללא מחשבה וללא שקילה נכונה של הנתונים. מקרים חריגים של עצבנות אף יכולים להביא לכדי אובדן עשתונות. מקומות עבודה ומוסדות מסוימים, כגון יחידות צבא בכירות, ארגוני מודיעין וארגוני עזרה ראשונה, דורשים מהעוסקים בהם מידה גבוהה של קור רוח ושיקול דעת במצבי לחץ, כדי להימנע ממקרים של תגובות חריגות אלו.

אנשים אשר העצבנות פחות מתבטאת אצלם מכונים "קרי רוח".

גורמים לעצבנות

הגורמים הם ביולוגיים ופסיכולוגיים.

בעיות פסיכולוגיות

אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות שטרם זכו אצלהם למזור כגון השמנה, בדידות, אבטלה, התמכרות, חסכים מיניים ועוד, עלולה להתבטא עצבנות יתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של עצבנות אימפולסיבית (כמו גם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות פסיביות אגרסיביות, או ציניות, וסרקזם לא פרופורציונאליים. רבים מן החווים עצבנות בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר בפסיכולוג אשר יכווין אותם להתנהגות רגועה ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם פסיכולוגיים, כי אם הורמונאליים או נוירולוגיים, ועל גורמים אלה יורחב להלן.

חוסר איזון הורמונאלי

בקרב אנשים מסוימים ישנו ייצור עודף ולא סביר של הורמוני עקה (כגון אדרנלין, נוראדרנלין, קורטיזול, ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול הורמונאלי ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא אנדוקרינולוג

בעיות נוירולוגיות

היפטרטרופיה (גדילת יתר) של אזור או אזורים מוחיים מסוים הקשורים ברגש (Emotion), או היפרפלזיה (פעילות יתר) באזור מוחי או אזורים מוחיים מסוימים רלוונטיים, עלולים לחולל נטייה לעצבנות. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא נוירולוג.

השלכות העצבנות

השלכות העצבנות הן בדרך כלל שליליות בעליל. נטייה לעצבנות שהיא חריפה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. אדם המגיב בעצבנות וחום רוח לאי-הבנות קטנות שעלולות להופיע בחיי היום יום או להקנטות קלות ואפילו לגילויים של ציניות קלה עלול להסתבך רבות, להפסיד אינטימיות, לאבד את מקום עבודתו, לפגוע באחרים, ולהסתבך בפלילים.

טיפוס A וטיפוס B

בפסיכולוגיה, אנשים הנוטים לעצבנות, עוינות, וכו' עלולים ליפול בקטגוריה של טיפוס A. הקטגוריה מכילה אמות מידה ברורות לטיפול באלו השייכים אליה כביכול.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אפרת קדמי, עצבנות בתורים: השפעות עיצוב התור, תקציר מחקר לתזה, הטכניון
תמר טרבלסי-חדד, ילדים בישראל יותר עצבנים וכועסים, 8 בדצמבר 2008, אתר ynet
מוטי גל, חוקרים: "עצבנות קפה" - גנטית, 9 בדצמבר 2002, אתר וואלה

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות שטרם זכו אצלהם למזור כגון [[השמנה]], [[בדידות]], [[אבטלה]], [[התמכרות]], חסכים [[יחסי מין|מיניים]] ועוד, עלולה להתבטא עצבנות יתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של עצבנות אימפולסיבית (כמו גם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות [[הפרעת אישיות פסיבית אגרסיבית|פסיביות אגרסיביות]], או [[ציניות]], ו[[סרקזם]] לא פרופורציונאליים. רבים מן החווים עצבנות בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר ב[[פסיכולוג]] אשר יכווין אותם להתנהגות רגועה ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]], כי אם [[הורמון|הורמונאליים]] או [[נוירולוגיה|נוירולוגיים]], ועל גורמים אלה יורחב להלן.
-=== חוסר איזון הורמונאלי ===
+== חוסר איזון הורמונאלי ==
 בקרב אנשים מסוימים ישנו [[ביוסינתזה|ייצור עודף]] ולא סביר של [[הורמוני עקה]] (כגון [[אדרנלין]], [[נוראדרנלין]], [[קורטיזול]], ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול הורמונאלי ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל [[רופא]] [[אנדוקרינולוג]]