עצבנות – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם |
מ הסבה לתבנית (ynet) |
||
| (87 גרסאות ביניים של 46 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Tapping pencil.jpg|ממוזער|250px|"תיפוף" עיפרון כביטוי התנהגותי נפוץ לעצבנות.]] |
[[קובץ:Tapping pencil.jpg|ממוזער|250px|"תיפוף" עיפרון כביטוי התנהגותי נפוץ לעצבנות.]] |
||
'''עצבנות''' היא תחושת אי נחת שחש אדם כאשר הוא נמצא ב[[דחק|לחץ]] או כאשר הוא מרגיש חסר אונים. |
'''עצבנות''' היא תחושת אי נחת שחש אדם כאשר הוא נמצא ב[[דחק|לחץ]] או כאשר הוא מרגיש [[חוסר אונים|חסר אונים]], בשפה היומיומית המשמעות תהיה בדרך כלל [[כעס]] גדול. |
||
תחושת העצבנות יכולה להיגרם מסיבות שונות: [[חוסר אונים]], עומס, [[עייפות]] ו[[תסכול]]. |
תחושת העצבנות יכולה להיגרם מסיבות שונות: [[חוסר אונים]], עומס, [[עייפות]] ו[[תסכול]]. |
||
אדם החש עצבנות עשוי להרבות בסימנים של אי שקט, כגון [[מצמוץ|מצמוצים]], תנועות חדות והתפרצויות. |
אדם החש עצבנות עשוי להרבות בסימנים של אי שקט, כגון [[פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)|פיגֶ'טינְג]]{{הערה|שם=Cohen2018|Cohen, E. J., Bravi, R., & Minciacchi, D. (2018). The effect of fidget spinners on fine motor control. Scientific reports, 8(1), 1-9.}}, [[מצמוץ|מצמוצים]], תנועות חדות והתפרצויות. |
||
מקובל לראות בעצבנות תחושה שלילית, מכיוון שהיא עלולה לפעמים להביא את האדם לתגובות פזיזות ללא מחשבה וללא שקילה נכונה של הנתונים. מקרים חריגים של עצבנות אף יכולים להביא לכדי אובדן עשתונות. מקומות עבודה ומוסדות מסוימים, כגון יחידות צבא בכירות, ארגוני מודיעין וארגוני [[עזרה ראשונה]], דורשים מהעוסקים בהם מידה גבוהה של קור רוח |
מקובל לראות בעצבנות תחושה שלילית, מכיוון שהיא עלולה לפעמים להביא את האדם לתגובות פזיזות ללא [[חשיבה|מחשבה]] וללא שקילה נכונה של הנתונים. מקרים חריגים של עצבנות אף יכולים להביא לכדי אובדן עשתונות. |
||
[[לחץ בעבודה]] יכול לגרום לתופעות שליליות. מקומות עבודה ומוסדות מסוימים, כגון יחידות צבא בכירות, ארגוני מודיעין וארגוני [[עזרה ראשונה]], דורשים מהעוסקים בהם מידה גבוהה של קור רוח ו[[שכל ישר|שיקול דעת]] במצבי לחץ, כדי להימנע ממקרים של תגובות חריגות אלו. |
|||
אנשים אשר העצבנות פחות מתבטאת אצלם מכונים "קרי רוח". |
אנשים אשר העצבנות פחות מתבטאת אצלם מכונים "קרי רוח". |
||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
=== בעיות חיים ובעיות פסיכולוגיות === |
=== בעיות חיים ובעיות פסיכולוגיות === |
||
אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות שטרם זכו אצלם למזור כגון [[השמנה]], [[בדידות]], [[אבטלה]], [[התמכרות]], חסכים [[יחסי מין|מיניים]] ועוד, עלולה להתבטא נטייה לעצבנות כרונית ויתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של כעס |
אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות, שטרם זכו אצלם למזור, כגון [[השמנה]], [[בדידות]], [[אבטלה]], [[התמכרות]], חסכים [[יחסי מין|מיניים]] ועוד, עלולה להתבטא נטייה לעצבנות כרונית ויתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של [[כעס]] ו[[עוינות]] אימפולסיביים (ואפשר שגם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות [[הפרעת אישיות פסיבית אגרסיבית|פסיביות אגרסיביות]], או [[ציניות]], ו[[סרקזם]] לא פרופורציונליים). רבים מן החווים עצבנות, בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר ב[[פסיכולוג]], אשר יכוון אותם להתנהגות [[רוגע|רגועה]] ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]], כי אם [[הורמון|הורמונאליים]] או [[נוירולוגיה|נוירולוגיים]]. אפשר שהפסיכולוג בעצמו ישער על גורמים כאלה, ויפנה את מטופלו לטיפול חיצוני בהתאם, ועל גורמים אלה יורחב להלן. |
||
=== חוסר איזון |
=== חוסר איזון הורמונלי === |
||
בקרב אנשים מסוימים ישנו [[ביוסינתזה|ייצור עודף]] ולא סביר של [[הורמוני עקה]] (כגון [[אדרנלין]], [[נוראדרנלין]], [[קורטיזול]], ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול |
בקרב אנשים מסוימים ישנו [[ביוסינתזה|ייצור עודף]] ולא סביר של [[הורמוני עקה]] (כגון [[אדרנלין]], [[נוראדרנלין]], [[קורטיזול]], ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא [[טיפול הורמונלי]] ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל [[רופא]] [[אנדוקרינולוג]], ואפשר שהוא יתחיל בהמלצת פסיכולוג. |
||
=== בעיות נוירולוגיות === |
=== בעיות נוירולוגיות === |
||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
== השלכות העצבנות == |
== השלכות העצבנות == |
||
השלכות העצבנות הן בדרך כלל שליליות בעליל. נטייה לעצבנות שהיא חריפה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. אדם המגיב בעצבנות וחום רוח לאי-הבנות קטנות שעלולות להופיע בחיי היום יום או להקנטות קלות ואפילו לגילויים של ציניות קלה עלול להסתבך רבות, להפסיד אינטימיות, לאבד את מקום עבודתו, לפגוע באחרים, ולהסתבך בפלילים. |
השלכות העצבנות הן בדרך כלל שליליות בעליל. נטייה לעצבנות שהיא חריפה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. אדם המגיב בעצבנות וחום רוח לאי-הבנות קטנות שעלולות להופיע בחיי היום יום או להקנטות קלות ואפילו לגילויים של ציניות קלה עלול להסתבך רבות, להפסיד [[אינטימיות]], לאבד את מקום עבודתו, לפגוע באחרים, ולהסתבך בפלילים. |
||
== טיפוס A וטיפוס B == |
== טיפוס A וטיפוס B == |
||
ב[[פסיכולוגיה]], אנשים אשר באופן עקבי מבטאים חוסר סבלנות טיפוסית, עצבנות הכוללת גם ציניות תוקפנית מוגזמת, נטייה לעוינות באופן כללי ואף להתקפי זעם קיצוניים. וכו' מכונים בדרך כלל '''טיפוס אישיות A.''' הקטגוריה מכילה אמות מידה ברורות לאבחון ולטיפול באלו השייכים אליה כביכול. ה'''[[אנטונים]]''' של קטגוריה זו הוא '''טיפוס אישיות B,''' המאופיין בהיעדר מוחלט של תכונות אלה. אנשי טיפוס A נתפסים כבעלי סיכון גבוה יותר למחלות לב, בעיות נוירו-פסיכולוגיות, ועוד, והם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להסתבכות בפלילים. |
ב[[פסיכולוגיה]], אנשים אשר באופן עקבי מבטאים חוסר [[סבלנות]] טיפוסית, עצבנות הכוללת גם ציניות תוקפנית מוגזמת, נטייה לעוינות באופן כללי ואף להתקפי זעם קיצוניים. וכו' מכונים בדרך כלל '''טיפוס אישיות A.''' הקטגוריה מכילה אמות מידה ברורות לאבחון ולטיפול באלו השייכים אליה כביכול. ה'''[[אנטונים]]''' של קטגוריה זו הוא '''טיפוס אישיות B,''' המאופיין בהיעדר מוחלט של תכונות אלה. אנשי טיפוס A נתפסים כבעלי סיכון גבוה יותר למחלות לב, בעיות נוירו-פסיכולוגיות, ועוד, והם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להסתבכות בפלילים. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
* [[רפואה]] |
* [[רפואה]] |
||
* [[טיפול משפחתי]] |
* [[טיפול משפחתי]] |
||
* [[טיפול |
* [[טיפול בניהול כעסים]] |
||
* [[פסיכיאטריה]] |
* [[פסיכיאטריה]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימילון=עצבנות}} |
{{מיזמים|ויקימילון=עצבנות}} |
||
* אפרת קדמי, [http://library.technion.ac.il/thesis_abs/ind/2261155.pdf עצבנות בתורים: השפעות עיצוב התור], תקציר מחקר לתזה, [[הטכניון]] |
* אפרת קדמי, [https://web.archive.org/web/20131007150542/http://library.technion.ac.il/thesis_abs/ind/2261155.pdf עצבנות בתורים: השפעות עיצוב התור], תקציר מחקר לתזה, [[הטכניון]] |
||
* תמר טרבלסי-חדד |
* {{ynet|תמר טרבלסי-חדד|ילדים בישראל יותר עצבנים וכועסים|3635140|8 בדצמבר 2008}} |
||
* מוטי גל, [http://news.walla.co.il/?w=//320039 חוקרים: "עצבנות קפה" - גנטית], 9 בדצמבר 2002, אתר [[וואלה]] |
* מוטי גל, [http://news.walla.co.il/?w=//320039 חוקרים: "עצבנות קפה" - גנטית]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, 9 בדצמבר 2002, אתר [[וואלה]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
|||
{{רגשות}} |
{{רגשות}} |
||
גרסה אחרונה מ־17:12, 27 באפריל 2024
עצבנות היא תחושת אי נחת שחש אדם כאשר הוא נמצא בלחץ או כאשר הוא מרגיש חסר אונים, בשפה היומיומית המשמעות תהיה בדרך כלל כעס גדול.
תחושת העצבנות יכולה להיגרם מסיבות שונות: חוסר אונים, עומס, עייפות ותסכול. אדם החש עצבנות עשוי להרבות בסימנים של אי שקט, כגון פיגֶ'טינְג[1], מצמוצים, תנועות חדות והתפרצויות.
מקובל לראות בעצבנות תחושה שלילית, מכיוון שהיא עלולה לפעמים להביא את האדם לתגובות פזיזות ללא מחשבה וללא שקילה נכונה של הנתונים. מקרים חריגים של עצבנות אף יכולים להביא לכדי אובדן עשתונות.
לחץ בעבודה יכול לגרום לתופעות שליליות. מקומות עבודה ומוסדות מסוימים, כגון יחידות צבא בכירות, ארגוני מודיעין וארגוני עזרה ראשונה, דורשים מהעוסקים בהם מידה גבוהה של קור רוח ושיקול דעת במצבי לחץ, כדי להימנע ממקרים של תגובות חריגות אלו.
אנשים אשר העצבנות פחות מתבטאת אצלם מכונים "קרי רוח".
דפוס תגובה עצבני או עצבנות כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורמים לכך הם ביולוגיים ופסיכולוגיים.
בעיות חיים ובעיות פסיכולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל חלק מהאנשים החווים תסכול כרוני בגלל בעיות חיים שונות, שטרם זכו אצלם למזור, כגון השמנה, בדידות, אבטלה, התמכרות, חסכים מיניים ועוד, עלולה להתבטא נטייה לעצבנות כרונית ויתרה אשר תוצא על סביבתם הקרובה בצורה של כעס ועוינות אימפולסיביים (ואפשר שגם בצורות אימפולסיביות אחרות ואפילו תגובות פסיביות אגרסיביות, או ציניות, וסרקזם לא פרופורציונליים). רבים מן החווים עצבנות, בין אם בחיי היום יום ובין אם בתקופות שונות, עלולים לנסות להיעזר בפסיכולוג, אשר יכוון אותם להתנהגות רגועה ושקולה יותר. אפשר שהפסיכולוג ישתכנע שהגורמים לעצבנות במקרה מסוים אינם פסיכולוגיים, כי אם הורמונאליים או נוירולוגיים. אפשר שהפסיכולוג בעצמו ישער על גורמים כאלה, ויפנה את מטופלו לטיפול חיצוני בהתאם, ועל גורמים אלה יורחב להלן.
חוסר איזון הורמונלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב אנשים מסוימים ישנו ייצור עודף ולא סביר של הורמוני עקה (כגון אדרנלין, נוראדרנלין, קורטיזול, ועוד), כך שהאדם נוטה לעצבנות כרונית ומוגזמת. טיפול בבעיה זו הוא טיפול הורמונלי ומותחל לרוב כאשר בני המשפחה של אדם כזה דוחפים אותו ללכת לטיפול בעקבות התנהגותו הבעייתית. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא אנדוקרינולוג, ואפשר שהוא יתחיל בהמלצת פסיכולוג.
בעיות נוירולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היפרטרופיה (גדילת יתר) של אזור או אזורים מוחיים מסוים הקשורים ברגש (Emotion), או היפרפלזיה (פעילות יתר) באזור מוחי או אזורים מוחיים מסוימים רלוונטיים, עלולים לחולל נטייה לעצבנות. אומדן הטיפול במצבים כאלה מתבצע אצל רופא נוירולוג.
השלכות העצבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלכות העצבנות הן בדרך כלל שליליות בעליל. נטייה לעצבנות שהיא חריפה עלולה להיות מסוכנת במיוחד. אדם המגיב בעצבנות וחום רוח לאי-הבנות קטנות שעלולות להופיע בחיי היום יום או להקנטות קלות ואפילו לגילויים של ציניות קלה עלול להסתבך רבות, להפסיד אינטימיות, לאבד את מקום עבודתו, לפגוע באחרים, ולהסתבך בפלילים.
טיפוס A וטיפוס B[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסיכולוגיה, אנשים אשר באופן עקבי מבטאים חוסר סבלנות טיפוסית, עצבנות הכוללת גם ציניות תוקפנית מוגזמת, נטייה לעוינות באופן כללי ואף להתקפי זעם קיצוניים. וכו' מכונים בדרך כלל טיפוס אישיות A. הקטגוריה מכילה אמות מידה ברורות לאבחון ולטיפול באלו השייכים אליה כביכול. האנטונים של קטגוריה זו הוא טיפוס אישיות B, המאופיין בהיעדר מוחלט של תכונות אלה. אנשי טיפוס A נתפסים כבעלי סיכון גבוה יותר למחלות לב, בעיות נוירו-פסיכולוגיות, ועוד, והם בעלי פוטנציאל גבוה יותר להסתבכות בפלילים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרת קדמי, עצבנות בתורים: השפעות עיצוב התור, תקציר מחקר לתזה, הטכניון
- תמר טרבלסי-חדד, ילדים בישראל יותר עצבנים וכועסים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2008
- מוטי גל, חוקרים: "עצבנות קפה" - גנטית(הקישור אינו פעיל), 9 בדצמבר 2002, אתר וואלה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Cohen, E. J., Bravi, R., & Minciacchi, D. (2018). The effect of fidget spinners on fine motor control. Scientific reports, 8(1), 1-9.
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |