בריכת שחייה

בריכת שחייה חצי אולימפית, ישראל

בריכת שחייה פרטית

בריכת שחייה היא בריכה המשמשת לפעילות פנאי, לנופש ולספורט ומאפשרת למשתמשים בה לשחות במים, לקפוץ לתוכם, לצלול בהם או לשחק בהם.

ניתן לבנות בריכות בתוך הקרקע (בריכות בתוך הקרקע) או לבנות מעל פני הקרקע (כקונסטרוקציה עצמאית או כחלק מבניין או מבנה אחר גדול יותר), וניתן למצוא אותן כמאפיין על גבי ספינות אוקיינוס וספינות שייט. בריכות קרקע בנויות לרוב מחומרים כמו בטון, אבן טבעית, מתכת, פלסטיק, קומפוזיט או פיברגלס, ויכולות להיות בגודל ובצורה מותאמים אישית או לבנות בגודל סטנדרטי, הגדול שבהם הוא בגודל אולימפי. הן מלאות מים מתוקים או מי ים. לרוב מוכנסים למי הבריכה כימיקלים (כגון תרכובות כלור) המשמשים לטיהור המים ולמניעת העברת מחלות בין המתרחצים.

ישנם בריכות המיועדות לפעילות גופנית, ונפוצות בעיקר במרכזי כושר ומועדוני בריאות ומועדונים פרטיים. מתקנים חינוכיים כמו בתי ספר, תיכוניים ואוניברסיטאות יש לפעמים בריכות לשיעורי חינוך גופני, פעילויות פנאי, פנאי ואתלטיקה תחרותית כמו קבוצות שחייה. ישנם בריכות לבילוי ובריכות ציבוריות (חיצוניות או מקורות). ייתכן שלמלונות יהיו בריכות זמינות עבור האורחים שלהם לשימוש בשעות הפנאי שלהם, וכמו כן גם במתחמי דירות עשויים להיות גם בריכות לשימוש התושבים. ג'קוזי וספא הם בריכות מלאות במים שמחממים ואז משמשים להרפיה או הידרותרפיה. ישנן בריכות שחיה שנועדו בעיקר לצלילה, ספורט מים ופליזיותרפיה, כמו גם להכשרת מצילים ואסטרונאוטים.

בריכת השחייה במלון הילטון תל אביב

היסטוריה

ילדים רוחצים בבריכה בחצר בית הילדים בגבעת ברנר.

טרום מודרני

מרחצאות רומיים עתיקים בבאת', אנגליה

העתיקה בבריכות השחייה שהתגלו היא "הבריכה הגדולה" שהתגלתה במואנג'ודארו שבפקיסטן. בריכה זו נחפרה בראשית האלף השלישי לפנה"ס, וממדיה 12 על 7 מטרים. הבריכה בנויה לבנים והייתה מטוייחת בזפת.

בריכות שחייה נבנו ביוון העתיקה וברומא העתיקה לצורך ספורט, לצורך משחקים ימיים (ספינות ניהלו קרבות דמה בבריכות אלה), ולצורך אימוני חיילים. לקיסרים רומיים היו בריכות שחייה פרטיות שבהן נשמרו גם דגים. בהרודיון בנה המלך הורדוס בריכת ענק שהכילה כ-10,000 מטר מעוקב של מים.

בריכת השחייה המחוממת הראשונה נבנתה על ידי גאיוס מאסנס (Gaius Maecenas) בגנים שלו על גבעת אסקילין ברומא, כנראה מתישהו בין 38 ל-8 לפני הספירה. גאיוס מאסנס היה יועץ אימפריאלי עשיר של אוגוסטוס ונחשב לאחד הפטרונים הראשונים של האמנויות.

סינהלים עתיקים בנו זוג בריכות בשם "קוטאם פוקונה" בממלכת אנורדאפורה, סרי לנקה, במאה ה-6 לספירה. הם היו מעוטרים במדרגות, פנקאלות או סירים של שפע, ובעיצוב מגילה.

המאות ה-19 וה-20

בריכות שחייה הפכו פופולריות בבריטניה באמצע המאה ה-19. כבר בשנת 1837, שש בריכות מקורות עם קרשי צלילה היו קיימות בלונדון, אנגליה. "מועדון השחייה מיידסטון" במיידסטון, קנט, נחשב למועדון השחייה העתיק ביותר ששרד בבריטניה. הוא הוקם בשנת 1844, בתגובה לחששות בנוגע לסכנת טביעה בנהר מדווי, במיוחד מכיוון שמצילים עתידיים טבעו לעיתים קרובות בנהר מכיוון שהם עצמם לא יכלו לשחות למקום מבטחים. חברי המועדון נהגו לשחות בנהר מדווי, והיו מקיים מרוצים, תחרויות צלילה ומשחקי כדור מים. "העיתון הדרום מזרחי" ביולי 1844 דיווח על "מסיבת ארוחת בוקר מימית": קפה וביסקוויטים הוגשו על רפסודה צפה בנהר. הקפה חומם באש; חברי המועדון נאלצו לשתות מים וקפה בו-זמנית. השחיינים האחרונים הצליחו להפיל את הרפסודה, כל זאת שימש כבידור ושעשוע של 150 צופים.

אגודת השחייה החובבת נוסדה בשנת 1869 באנגליה, ומועדון השחייה של אוקספורד בשנת 1909. נוכחותם של מרחצאות מקורים באזור המרוצף של רחוב מרטון עשויה הייתה לשכנע את האנשים הרגילים שלא היו שחיינים מקצוענים. אז, המתרחצים הפכו בהדרגה לשחיינים, ובריכות הרחצה הפכו לבריכות שחייה. בשנת 1939, אוקספורד יצרה את הבריכה המקורה הציבורית הגדולה הראשונה שלה בטמפל קאולי.

עם תחילת המשחקים האולימפיים בשנת 1896 והפיכת השחייה לספורט אולימפי, נבנו בריכות שחייה בכל רחבי העולם. בשנת 1907 נבנתה בפילדלפיה הבריכה התחרותית הראשונה. לאחר מלחמת העולם הראשונה גדל העניין הציבורי בשחייה תחרותית, נקבעו סטנדרטים לתחרויות והמשתתפים בהן הפסיקו להיות חובבנים והחלו להתאמן באופן קבוע. לצרכים אלו נבנו בארצות רבות בריכות שחייה לצורכי תחרות ואימונים.

בריכת השחייה הראשונה שיצאה לים על ספינת אוקיינוס הותקנה על ספינת הים האדריאטי של הווייט סטאר ליין בשנת 1906. בריכת השחייה הציבורית הידועה ביותר בארצות הברית, בריכת אנדרווד, ממוקמת בבלמונט, מסצ'וסטס.

העניין בשחייה תחרותית גדל בעקבות מלחמת העולם הראשונה. הסטנדרטים השתפרו וההכשרה הפכה חיונית. בריכות שחייה ביתיות הפכו פופולריות בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה והפרסום שניתן לספורט השחייה על ידי סרטים הוליוודיים כמו "בת הים השווה מיליון דולר" של אסתר ויליאמס הפך את הבריכה ביתית לסמל סטטוס רצוי. קצת יותר מ-50 שנה מאוחר יותר, בריכת השחייה הביתית או המגורים היא מחזה נפוץ. כמה מדינות קטנות נהנות מתעשיית בריכות שחייה משגשגת (למשל, פופ ניו זילנדי 4,116,900 - מחזיק בשיא בריכות לנפש עם 65,000 בריכות שחייה ביתיות ו-125,000 בריכות ספא).

אולם השחייה Yrjönkatu, אולם השחייה העתיק ביותר בפינלנד, צולם ביום פתיחתו ב-4 ביוני 1928 בקמפי, הלסינקי.

בניין בריכת שחייה מבטון לבן בן שתי קומות המורכב מנפחים מעוקבים אופקיים שנבנה בשנת 1959 במכללה הצבאית של רויאל רודס נמצא בפנקס הקנדי של מקומות היסטוריים.

שיאי עולם

בריכת מוסקבה, הייתה בעבר בריכת השחייה הגדולה בעולם (1980).

על פי שיאי גינס, בריכת השחייה הגדולה בעולם היא בריכת מי הים סן אלפונסו דל מאר באלגררובו, צ'ילה. אורכו 1,013 מטרים ושטחו 8 דונם. עומקו 3.5 מטרים. הוא הושלם בדצמבר 2006.

בריכת הגלים המקורה הגדולה בעולם נמצאת בפארק המים DreamWorks בתוך מתחם הקניות והבידור American Dream במתחם הספורט Meadowlands באיסט רתרפורד, ניו ג'רזי, ארצות הברית, והבריכה המקורה הגדולה ביותר בצפון אמריקה נמצאת במעבדת הציפה הנייטרלית במתקן האימונים של סוני קרטר ב-NASA JSC ביוסטון.

בשנת 2021, Deep Dive Dubai, הממוקמת בדובאי, איחוד האמירויות הערביות, הוסמכה על ידי ספר השיאים של גינס כבריכת השחייה העמוקה ביותר בעולם שמגיעה ל-60 מטר. בריכת השחייה Y-40 במלון Terme Millepini בפאדובה, איטליה, החזיקה בעבר בשיא, 42.15 מטרים, מ-2014 עד 2021.

בריכת Fleishhacker בסן פרנסיסקו הייתה בריכת השחייה החיצונית המחוממת הגדולה ביותר בארצות הברית. היא נפתחה ב-23 באפריל 1925, גודלה 300 על 50 מטרים והיה כה גדול עד שהמצילים נזקקו לקיאקים לסיור. הוא נסגר ב-1971 בגלל ביקוש נמוך.

באירופה, בריכת השחייה הגדולה ביותר נפתחה בשנת 1934 באלבלג (פולין), ומספקת שטח מים של 361,000 רגל רבוע.

אחת מבריכות השחייה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, נוצרה לכאורה במוסקבה לאחר שארמון הסובייטים לא הושלם. יסודות הארמון הוסבו לבריכת שחייה באוויר הפתוח של מוסקבה לאחר תהליך דה-סטליניזציה. עם זאת, לאחר נפילת הקומוניזם, קתדרלת ישו נבנתה מחדש במקום בין 1995 ל-2000; הקתדרלה הייתה ממוקמת שם במקור.

ההערכה היא כי בריכת השחייה הגבוהה ביותר נמצאת ביאנגבאג'ין (טיבט, סין). אתר נופש זה ממוקם בגובה 4,200 מטרים AMSL ויש לו שתי בריכות שחייה מקורות ובריכת שחייה חיצונית אחת, כולן מלאות במים ממעיינות חמים.

סוגי בריכות

בריכות יכולות להיות במבנה סגור או בשטח פתוח. הם יכולים להיות בכל גודל וצורה, וכן בתוך הקרקע או מעל הקרקע. רוב הבריכות הן מתקנים קבועים, בעוד שאחרות הן מבנים זמניים, מתקפלים.

בריכות פרטיות

בריכות המצויות בבתים פרטיים מאפשרות לבעלי הבית להשתמש בבריכה לצורכי נופש ופנאי מבלי להצטרף לבריכה ציבורית. בריכות אלה לרוב קטנות במידותיהן. חלק מהבריכות מותקנות מתחת לפני הקרקע על ידי חפירת בור בגינת המבנה, ואילו אחרות נבנות מעל פני הקרקע ונכנסים אליהם באמצעות טיפוס לפני הבריכה.

בריכות לילדים

ילדים משחקים בבריכה מתנפחת.

בריכות זמניות זולות. ניתן לקנותן בחנויות ולפרק אותן לאחר הקיץ. הן משמשות בעיקר בחוץ, בחצרות, הן בדרך כלל רדודות, ולעיתים קרובות הצדדים שלהן מנופחות באוויר כדי שיישארו קשיחים ועומדים. בסיום השימוש ניתן לשחרר את המים והאוויר וניתן לקפל בריכה מסוג זה לאחסון נוח. הן נחשבות בענף בריכות השחייה כבריכות "שכשוך" המיועדות לצינון ולשעשע פעוטות וילדים, לא לשחייה, ומכאן השם החלופי של בריכות "ילדים".

בריכות ציבוריות

בריכת שחייה ציבורית.

בריכות שחייה ציבוריות מהוות לרוב חלק מאתר המשמש לפנאי ונופש. אתר זה כולל בדרך כלל בריכה מחוממת לעונת החורף, בריכה בלתי מקורה, ולרוב בלתי מחוממת לעונת הקיץ, בריכה רדודה עבור ילדים וכן אזור המכיל מתקני ספורט כגון: סאונה, חדר כושר וג'קוזי.

מרבית בריכות השחייה הציבוריות הן מלבניות ואורכן 25 או 50 מטרים, אולם בריכות ציבוריות יכולות להיות גם בצורות שונות, ולכלול מפלי מים, מזרקות, מגלשות מים, מכונות גלים היוצרות בברכה גלים המדמים את גלי הים, וכן איים בבריכה ועליהם מסעדות.

בקרבת מתקני הבריכה מצויים חדרי הלבשה, מקלחות ותאי אחסון לחפצי המתרחצים.

בריכה במלון

מלונות רבים מאפשרים לאורחיהם שימוש בבריכה, הן לצורכי ספורט והן לצורכי פנאי. מלונות עסקים כוללים לרוב בריכות פנימיות מחוממות כחלק ממתקני הספורט של המלון. מלונות נופש, המצויים באתרים חמים יותר יכילו בריכות חיצוניות וכן מתקנים נוספים להנאה, כגון מגלשות מים.

פארקים ציבוריים יכולים להכיל בריכות רדודות לפעוטות. בריכות אלה לרוב עגולות או אליפטיות, ואין בהם מתקני סינון ולכן יש להחליף את מימיהם מדי יום.

בריכות אימון

בריכות אימון או מכונות בריכה הן בריכות אישיות המאפשרות לאדם אחד להתאמן בשחייה. בריכות אלה הן בדרך כלל ברוחב של 2.5 מטרים על 5 מטרים, ומאפשרות לשחיין לשחות במקום כנגד זרם מים, או כנגד מתקן המחזיק אותו במקום (מתקן קשירה).

בריכות תחרותיות

הפדרציה הבינלאומית לשחייה (Federation Internationale de la Natation) קבעה סטנדרטים מקובלים בכל העולם לבריכות שחייה תחרותיות - אורכן צריך להיות 25 או 50 מטרים, ועומקן לפחות 1.35 מטרים.

בריכות תחרותיות הן לרוב בבניין מקורה, ומחוממות כל השנה.

Panorama, Piscina (Galapagos Cottages) Santa איי גלאפגוס.

הקצוות המלבניים הארוכים יותר של אריחי הבריכה מקבילים לדפנות הארוכות של הבריכה כדי לעזור לשחיינים להתמצא.

בריכת שחייה אולימפית היא בריכה המתאימה לכללי FINA לבריכות מסוג זה. אורכה 50 מטרים, רוחבה 25 מטרים והיא מחולקת לשמונה מסלולים לפחות שרוחב כל אחד מהם 2.5 מטרים, וכן שני מסלולי קצה שרוחבם 2.5 מטרים. על פי הכללים, מי הבריכה צריכים להיות בטמפרטורה קבועה של בין 25–28 מעלות צלזיוס, ורמת התאורה קבועה ברמה של 1,500 לוקס. עומק הבריכה צריך להיות 2 מטרים לפחות. כמו כן התקנות קובעות את צבע החוט המפריד בין המסלולים, את הסימונים המראים את התקדמות השוחה לאורך הבריכה (סימונים מצויים כל שני מטרים לאורך החבל המפריד בין המסלולים).

ניתן להתייחס לבריכה מהירה או איטית, בהתאם לפריסה הפיזית שלה. שיקולי תכנון מאפשרים הפחתת התנגדות השחייה כדי שתהיה מהירה יותר: כלומר, עומק בריכה מתאים, ביטול זרמים, הגדלת רוחב הנתיב, קווי נתיבי מרוץ ומרזבים סופגי אנרגיה ושימוש בהידראוליות, אקוסטיות והארה חדשניות אחרות.

סוגי בריכות אחרים

ג'קוזי

בריכה ביישוב אדמית

ערך מורחב – ג'קוזי

ג'קוזי הוא מתקן המצוי לרוב כחלק ממתקני הספא הכוללים גם סאונות. הג'קוזי הוא בריכה קטנה, מחוממת לטמפרטורות שבין 30 ל-40 מעלות צלזיוס, ובה זרם אוויר יוצר בועות אוויר וזרמים במים. בריכות אלה מיועדות לשחרור והרפיית שרירים ולהנאה. מספר המשתמשים בג'קוזי משתנה לפי גודלו. בשל גודלה הקטן של בריכה זו, לא ניתן לשחות בה, והמשתמשים לרוב יושבים על מושבים המותקנים בדפנות הבריכה.

בריכות אוקיינוס

בריכת אוקיינוס בקוגי בסידני, אוסטרליה

בתחילת המאה ה-20, במיוחד באוסטרליה, נבנו בריכות אוקיינוס בדרך כלל על ידי סגירת חלק ממדף הסלע בחופי הים, כאשר מים זרמו לתוך הבריכות על ידי הצפה ממכלי גאות או על ידי הצפה רגילה מעל דופן הבריכות בשעת הגאות. בכך נמשכה מסורת קדם-אירופית של רחצה בבריכות סלעים, כאשר רבים מהאתרים הנוכחיים הורחבו מאתרים ששימשו את האוסטרלים האבוריג'ינים או המתיישבים האירופים המוקדמים. רחצה בבריכות אלו הייתה יותר בטוחה משחייה בים סוער. לעיתים קרובות היו בריכות נפרדות לנשים ולגברים, או שהבריכה הייתה פתוחה לכלל המינים בזמנים שונים, עם הפסקה שבה המתרחצים יכלו ללכת בפרטיות ללא חשש מציצנות.

בריכות אלו היו מבשרי הבריכות ה"אולימפיות" המודרניות. מאוחר יותר התפתחו מהן בריכות לצד הים או הנמל, שהזרימו מי ים באמצעות משאבות. בריכה מסוג זה הייתה מגרש האימונים של השחיינית האולימפית דאון פרייזר האוסטרלית.

יש כ-100 מרחצאות אוקיינוס בניו סאות' ויילס, החל מבריכות קטנות באורך של כ-25 מטרים וב"גודל אולימפי" (50 מטרים) ועד לגדולות מאוד, כמו מרחצאות בגודל 50 × 100 מטרים בניוקאסל. הכניסה לרוב הבריכות היא ללא תשלום, למעט בריכות אחדות, כגון בריכת Bondi Icebergs Club בחוף בונדי. למרות הפיתוח של בריכות עם כלור ומחוממות, בריכות האוקיינוס נותרו בילוי פופולרי בניו סאות' ויילס.

בריכת אוקיינוס טבעית למחצה קיימת בחוף המרכזי של ניו סאות' ויילס. היא נקראת "חור בוגי" (Bogey Hole).

בריכת האינסוף של ה-Marina Bay Sands SkyPark בסינגפור.

בריכות אינסוף

בריכות אינסוף הן בריכות היוצרות אשליה שמי הבריכה זורמים עד אינסוף. אשליה זו נוצרת בכך שקצה של הבריכה מצוי מתחת לפני המים, והמים זורמים מעבר לדופן הבריכה (בדרך כלל לכלי איסוף מעבר לדופן).

בריכות מסוג זה נבנות על מנת ליצור אשליה של פני הים או על מנת להתחבר עם השמים. הבריכות ממוקמות באתרי נוף, וכך נדמה שהבריכה מגיעה עד קצה האופק או מתחברת עם מימי האוקיינוס ויוצרת אשליה למשתמש בבריכה שהוא יכול לשחות עד האופק.

בריכות ובריכות טבעיות

בריכות טבעיות פותחו במרכז ומערב אירופה בתחילת ובאמצע שנות ה-80 על ידי מעצבים ואדריכלי נוף מתוך דאגה והתחשבות בסביבה. הם גדלו בפופולריות כחלופה לבריכות שחייה מסורתיות. בריכות טבעיות הן גופי מים בנויים בהם לא נעשה שימוש בכימיקלים או מכשירים המחטאים או מסננים מים, וכל ניקוי הבריכה מתבצע אך ורק בתנועת המים דרך מסננים ביולוגיים וצמחים מושרשים הידרופוניים, במערכת. למעשה, בריכות טבעיות מבקשות ליצור מחדש בורות שחייה ואגמים שניתן לשחות בהן, בסביבה שבה אנשים מרגישים בטוחים לשחות בגוף מים לא מזוהם, בריא ומאוזן מבחינה אקולוגית.

למים בבריכות טבעיות יש הרבה מאפיינים רצויים. לדוגמה, בעיות של עיניים אדומות, עור ושיער מיובשים, ובגדי ים מולבנים הקשורים למים עם כלור יתר - נעדרים באופן טבעי בבריכות טבעיות. בריכות טבעיות מציעות אפשרויות אסתטיות שונות ויכולות לתמוך בחיות בר אמפיביות כגון חלזונות, צפרדעים וסלמנדרות, ואפילו דגים קטנים אם ירצו בכך.

"כניסה אפסית" לפארק המים Centennial Beach בנפרוויל, אילינוי, ארצות הברית.

בריכות שחייה עם עומק הדרגתי

לבריכות אלו, הנקראות גם "בריכת שחיה עם כניסת אפס" או "בריכת שחייה לכניסה לחוף", יש עומק רדוד בתחילתם שנהיה עמוק יותר ויותר ככל שמתקדמים ומעמיקים בה, כמו בחוף טבעי. מכיוון שאין מדרגות או סולמות לניווט, כניסה מסוג זה מסייעת לאנשים מבוגרים, ילדים צעירים ואנשים עם בעיות נגישות (למשל, אנשים עם מוגבלות פיזית) כאשר כניסה הדרגתית מועילה להם.

בריכת שחייה מקורה.

בריכות מקורות

בריכות מקורות ממוקמות בתוך בניין עם גג ומבודדות בשלושה קירות לפחות. הן מותאמות לשחייה או אימון בכל השנה, הן מתאימות לכל סוגי האקלים. מכיוון שהמבנים סביב בריכות מקורות מבודדים, החום בורח הרבה פחות, מה שהופך את חימום הבריכות המקורה לפחות יקר מאשר בריכות חיצוניות (שבכולן החום שלהן בורח). מבחינה אדריכלית, בריכה מקורה עשויה להיראות כמו שאר הבניין, יידרשו תוספת חימום ואוורור, ופתרונות הנדסיים אחרים כדי להבטיח רמות לחות נוחות. בנוסף לניקוז ולכיסויים אוטומטיים לבריכה, ישנן מספר דרכים להסיר לחות באוויר הקיים בכל סביבה פנימית רטובה. הסרת לחות יעילה בסביבת הבריכה המקורה מונעת נזקים מבניים, מורידה את עלויות האנרגיה לקירור או חימום, ומשפרת את האקלים הפנימי כדי לספק סביבת שחייה נוחה.

תמונה של בריכת השמיים כפי שצולמה מהקרקע

בכמה מכללות, אוניברסיטאות ובתי ספר תיכוניים בעולם יש בניינים המשתמשים במונח "נטטוריום" בשמותיהם, במיוחד כאשר הבניין מכיל יותר מרק בריכת שחייה, למשל בריכת צלילה או מתקנים לכדור מים. המילה "נטטוריום" הושאלה מהלטינית המאוחרת (ופירושה "מקום לשחייה") לאנגלית בניו אינגלנד ב-1890.

בריכת שחייה תלויה

בריכת שחייה מסוג זה ממוקמת מעל הקרקע. דוגמה בולטת היא בריכת השמיים בגני השגרירות של לונדון, הבריכה הצפה הראשונה בעולם.

מידות עומק ורוחב מקובלות

אורך הבריכה

בריכת השחייה התחרותית של אוניברסיטת ייל. הבריכה נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה-20 ואורכה 25 יארד.

אורך מרבית בריכות העולם נמדד במטרים. בארצות הברית משתמשים ביארדים, ובממלכה המאוחדת משתמשים הן במטרים והן ביארדים. בארצות הברית מצויות בריכות שאורכן 25 יארדים, 25 מטרים או 50 מטרים.

כמו כן מצויות בריכות שאורכן 33⅓ מטרים - שליש מ-100 מטרים.

עומק הבריכה

עומק הבריכה הממוצע משתנה לפי מטרתה של הבריכה. לרוב בריכה המשמשת לפנאי ונופש תהא בעומק של בין 1.5 ל-2.5 מטרים. בריכה המשמשת לצלילות תהא בעומק שבין 3 ל-4.5 מטרים. בריכה לילדים קטנים תהא בעומק שבין 30 ס"מ ל-1.2 מטרים. לרוב עומק הבריכה משתנה לאורכה - כאשר בצד אחד מצויים מים רדודים ובצד האחר המים העמוקים. עומק בריכות גלים משתנה לרוב דווקא לרוחבן, על מנת לאפשר ליותר שוחים ליהנות מהגלים.

ניקיון המים

מאחר שמי הבריכה המחוממים יכולים להוות בית גידול לחיידקים ונגיפים יש למנוע התפשטות מחלות בין המשתמשים בבריכה באמצעות חומרים כימיים והחלפת מימי הבריכה. בריכות מקצועיות כוללות מערכות סינון וטיהור מים.

העברת מחלות בבריכות

אי ניקיון הבריכה יכול לגרום למספר רב של מחלות מידבקות לעבור משחיין לשחיין ולגרום לשלשולים, למחלות בדרכי הנשימה, דלקות עור, אוזניים ודלקות עיניים.

זיהום המים נגרם כתוצאה מכך שחיידקים ובקטריות המצויים דרך קבע על גופם של שחיינים (ולרוב שלא בידיעת השחיין, באשר מערכת החיסון של גופו רגילה להתמודד עם חיידקים ובקטריות אלה, ובעלת נוגדנים מתאימים להתנגד להם) נשטפים במימי הבריכה, אשר בשל הטמפרטורה שלהם מאפשרים את חייהם של הבקטריות והווירוסים במים, עד הגיעם במגע עם גופו של שחיין אחר. דרך אחרת של מעבר חיידקים היא באמצעות רוק של השחיין המכיל חיידקים רבים, הבא במגע עם מימי הבריכה בעת פליטת אוויר מתחת למים. אמצעי הדבקה נוסף הן פטריות הגדלות על עורו של השחיין ועוברות באמצעות המים משחיין לשחיין.

בריכות שלא החליפו או ניקו את המים גרמו בעבר להתפרצות מחלות ומגפות רבות.

מחלות העוברות בבריכות

מתחת למימי הבריכה ניתן לראות מנקה בריכות אוטומטי

המחלות העיקריות העוברות בבריכה נגרמות על ידי הפרזיטים קריפטוספורידיום וג'יארדיה והחיידקים קולי צואתי ושיגלה. כל אחד ואחד יכול לגרום להתפרצות מגפה בין השוחים בבריכה. חיידקים אלה יכולים להתקיים רק במי בריכה שאינם מטופלים באמצעים כימיים כמו כלור או ברום.

מניעת הדבקה במחלות בבריכות

על מנת למנוע מעבר מגפות והדבקה באמצעות מימי הבריכה יש לשמור על המים נקיים באמצעות בדיקה יומיומית של איכות המים וניקיונם באמצעות מכשירי סינון ובדיקת חומציות המים וצלילותם.

טיהור מי הבריכה

טיהור מימי הבריכה נעשה לרוב על ידי חומרים מחמצנים כגון תרכובות כלור (לדוגמה: נתרן תת-כלורי) או תרכובות ברום או אוזון. שימוש בחומרים אלו דורש זהירות והקפדה על חומציות בריכה עם pH בין 7.2 ל-7.6. ערך נמוך יותר אינו יעיל לחיטוי וערך גבוה יותר עלול לגרום גירויים בעור השחיינים ובעיניהם.

קיימות בריכות המטוהרות באמצעות פילטר ביולוגי המהווה עד 50% משטח הפנים של הבריכה. הפילטר החשוף לשמש מורכב ממצע של אבנים שעליהן יושבת אוכלוסיית חיידקים וצמחים. החיידקים מפרקים את החומרים האורגניים והצמחים צורכים את תוצרי הפירוק. בריכה מסוג זה נבנתה לראשונה ב-1983 באוסטריה.

בטיחות

ילדים לומדים לשחות בבריכה, לצדם עומד המציל

על מנת לשמור על בטיחות המתרחצים בבריכה, נהוג להציב בכל בריכה מציל או מספר מצילים שמטרתם למנוע טביעת המתרחצים בבריכה. לעיתים אזור המים העמוקים בבריכה מגודר על מנת למנוע נפילת ילדים שאינם יודעים לשחות, וכן משולט בשילוט אזהרה מפני סכנת טביעה.

בנוסף, מכיוון שרוב בריכות השחיה נמצאות במתחמים בהם נעשה שימוש רב בחשמל, סכנת ההתחשמלות רבה מאוד ועל פי החוק יש לנקוט באמצעי הגנה חמורים ביותר בסביבה של בריכות, הכוללים מערכות הארקה מיוחדות, שימוש במערכות במתח נמוך מאוד והקפדה על מרחקים מתאימים בין מכשירים חשמליים לבין הבריכה.

לבוש

במרבית בריכות השחייה בעולם קוד הלבוש מוקפד יותר מאשר בחופי הרחצה. גם במדינות בהם מקובלת רחצה בעירום מלא או חלקי בחופי רחצה, הדבר אינו מקובל בבריכות השחייה, ונשים נדרשות ללבוש הן חלק תחתון והן חלק עליון של בגדי ים. בעלי שיער ארוך נדרשים ללבוש כובע ים. באותה מידה, ומטעמי היגיינה, גם המצב ההפוך קיים - בעוד שבחופי ים יכולים מתרחצים להתרחץ בבגדיהם, הדבר נאסר בבריכות שחייה, ומתרחצים הרגילים לרחוץ בבגדיהם או ללבוש נעלי ים או נעליים אחרות במים אינם יכולים לעשות זאת בבריכה.

ישנן בריכות בהן בשל קרינת השמש מותר לרוחצים ללבוש חולצות T להגנה מקרני השמש, אולם הדבר אינו מקובל בבריכות מקורות.

ישנן בריכות בהם נדרשים הרוחצים לשחות בעירום - כך היה בבריכות של ימק"א בארצות הברית עד שנות ה-70 של המאה ה-20 - בהם הדבר נדרש מטעמי ניקיון הבריכה - באותה עת צבעי בגדי הים לכלכו את המים, ולכן נדרשו הרוחצים ללבוש בגדי ים העשויים ניילון או לשחות בעירום.

אסטרונאוטים מורדים לבריכת השחיה בהמעבדה לציפה נייטרלית, לצורכי אימון שהייה בחלל.

שימושים אחרים

בריכות שחייה משמשות לספורט, לשחייה אומנותית, לכדורמים וכן לצורך אימון מצילים עבור בריכות וחופי רחצה. הן משמשות גם ללימוד טכניקות הישרדות בתעלות מים עבור צוותי מטוסים וצוללות.

בריכות שחייה לא סדירות עם פינות עגולות, נוקזו ממים ושימשו לגלישה על סקייטבורד אנכית.

נאס"א משתמשת בבריכות שחייה על מנת לאמן אסטרונאוטים לשהייה בכבידה נמוכה.

ראו גם

• חוף
• בריכת השתקפות

קישורים חיצוניים

• הסבר על מתקני בריכת שחייה
• מדריך בינלאומי של בריכות שחייה
• נעמה ריבה, בריכות השחייה הישראליות — מהימים של קרטיב הלימון לימי ההיפר־צרכנות, באתר הארץ, 20 באפריל 2016
• יעל בן ישראל, ‏איך הפכו הבריכות הפרטיות לטרנד הלוהט של מעמד הביניים, באתר גלובס, 16 ביוני 2018
• טבילה קטנה בחו"ל: בריכות השחייה המדהימות בעולם, באתר וואלה‏, 28 ביולי 2019
• ענת קורול, כמה פיפי יש בבריכות השחייה שלנו?, בערץ כאן 11, 2020
• בריכות שחייה, דף שער בספרייה הלאומית