הגליל התחתון
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | הצפון |
| העיר הגדולה | נצרת |
| ‑ הנקודה הגבוהה |
הר כמון  |
| קואורדינטות | 32°42′04″N 35°17′38″E / 32.701°N 35.294°E |
 | |
  | |
הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של מדינת ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל[1] בדרום, הכנרת וטבריה כולל עמק הירדן במזרח, עפולה והעמקים, בקעת בית כרם בצפון, כולל את הערים כרמיאל וסכנין, עמק זבולון ומישור עכו.
הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, (אף שהרבה סבורים שזה בגלל מיקומו הדרומי) ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) שברכס נצרת בחלקו הדרומי.
יוסף בן מתתיהו תיאר במאה ה-1 לספירה את חבלי ארץ ישראל: ”שתיים הן ארצות הגליל: האחת מכונה בשם הגליל העליון והשנית בשם הגליל התחתון”.[2] הוא הגדיר את תחומי הגליל התחתון כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".[3] חז"ל הגדירו אותם כך: ”ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון”.[4]
נופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נופו של הגליל התחתון פחות דרמטי מזה של הגליל העליון, אך ירוק ומעודן יותר. חלק נכבד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו בגליל התחתון, ובמיוחד בעמק יזרעאל רחב הידיים ובעמק בית שאן.
בגליל התחתון ניתן להבחין בשלוש יחידות נוף השונות זו מזו במבנה הגאולוגי:
- הגליל התחתון המערבי: גבעות נמוכות (200–300 מטר) המכוסות ביערות אלונים. באיזור זה נמצאות גבעות אלונים, שפרעם וטבעון.
- הגליל התחתון המרכזי: השטח הופך הררי יותר.
- הגליל התחתון המזרחי: השטח מתמתן, והרכסים הופכים לגבעות בזלת שטוחות בגבהים של כ־300 מטר מעל פני הים. רמות הבזלת הנרחבות משתפלות מצפון מזרח לדרום מערב.
הגליל התחתון המרכזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגליל התחתון המרכזי בנוי מרכסי הרים נמוכים שצורתם מעוגלת הנמשכים ממזרח למערב כאשר ביניהם עמקים רחבים:
(מסודרים מצפון לדרום)
- בקעת בית כרם (בקעת שגור)
- רכס שגור
- בקעת סכנין
- רכס יוטבת
- בקעת בית נטופה
- רכס תּרען
- בקעת בית רימון (תרען)
- רכס נצרת
- בקעת כסולות
הגליל התחתון המזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות נטויות העולות מכיוון דרום מערב ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח:
קרקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיר: סלע משקע ימי, שנוצר כתוצאה מהצטברות של קונכיות ושל שלדים של בעלי-חיים ימיים על קרקעית הים. את הגיר אפשר למצוא בעיקר במרכזו של הגליל התחתון והוא מרכיב את רוב הקרקעות באזור זה.
- טרה רוסה חומה: עשירה במינרלים ונמצאת בכמויות גדולות בגליל התחתון. היא מתפתחת על סלעי דולומיט וגיר. הטרה רוסה מהווה בסיס להתפתחות היערות בגליל כי בה יש כמות רבה של מינרליים שנחוצה לעצים.
- בזלת: סלע המורכב ממגמה שמתפרצת מהרי געש, מתקררת ואז הופכת לסלע קשה ובלתי חדיר. סלע הבזלת מורכב מגרגרים קשים ומקורו במזרח הגליל התחתון שיותר קרוב לאזור הגולן. סלעי הבזלת גם הופכים לקרקע מאוד פורייה.
מים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי התבססה עד שנת 1932 אך ורק על מי מעיינות בתחומי היישובים שהספיקו בצמצום רק לשימוש ביתי ועל כן לא היה ניתן לקיים חקלאות שלחין. בשנת 1932 בוצע בבקעת יבנאל קידוח עמוק ראשון שסיפק מים להשקיה ליבנאל ובית גן. בשנת 1942 הונח צינור מים מן הכנרת אל היישוב, והמושב הרחיב את שטחיו המעובדים, בהתבסס על מקור המים החדש, למרות המחיר היקר יחסית של המים.[5] במהלך העשור הראשון למדינת ישראל ניהלו יישובי הגליל התחתון מאבק בלתי פוסק בדרישה שהממשלה תפתור את בעיית המים שלהם. מספר ניסיונות לקידוחים מקומיים שבוצעו בשנים אלו נכשלו והדרישה הייתה להביא לאזור מים מהכנרת.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל רוזנסון, מקורות על מקומות הגליל התחתון, הוצאת משרד החינוך, התרבות והספורט, תשנ"ח
- יוסי בוכמן ועזריה אלון, לטייל בגליל התחתון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
- צבי גל, הגליל התחתון: גאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1990
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיולים בגליל התחתון: רשימת כ-45 אתרי טבע מוכרזים ברחבי הגליל התחתון, באתר "טבע ונופים בישראל".
- המועצה האזורית הגליל התחתון, האתר הרשמי
- Galil Info, אתר חדשות ותוכן של הגליל
- גליל תחתון, מדריך עסקים ומגזין רשת לאזור הגליל התחתון
- מפת הגליל התחתון
- זיו ריינשטיין, תלת-קיום בגליל התחתון: מי שמאמין לא מפחד, באתר ynet, 29 בנובמבר 2011
גליל תחתון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יש הרואים בעמק יזרעאל חלק מן הגליל התחתון, ויש הרואים בו יחידת נוף נפרדת
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים (תרגום שמחוני), ספר ג, פרק שלישי, פסקה א, סעיף 1.
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, כרך ג', 39-38.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'.
- ^ מפעלי המים, מתוך: תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800–1978, חלק שלישי הגליל התחתון המזרחי למן הקמת מדינת ישראל (1948–1978), פרק חמישי: תמורות בהתיישבות היהודית
- ^ מכתב גלוי לשר החקלאות, דבר, 3 ביוני 1958
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן |  |
| הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל | |
| מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
| הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח | |
| מרכז שדרת ההר המערבית | השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה | |
| שאר עבר הירדן | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
| הנגב | הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת | |